6 תשובות
תאמיני לי זה עדיף מאשר להיות בת אלמוות ולצפות בכל אהובייך מתים (קראתי יותר מדי פרסי גקסון)
שואל השאלה:
לא זה לא עדיף מלהיוצ בת אלמוות ואני חושבת שהרבה חושבים ככה כי הם לא מבינים את הרעיון של אינסוף
לא זה לא עדיף מלהיוצ בת אלמוות ואני חושבת שהרבה חושבים ככה כי הם לא מבינים את הרעיון של אינסוף
זה כן. אני חושבת שאם הייתי חיה לנצח בשלב מסוים פשוט הייתי מותשת והייתי פשוט רוצה למות
ואם לא הייתי מתה מתשישות הגעגוע היה הורג אותי
בסופו של דבר זה הוא מעגל החיים, בן אדם מת, בן אדם נולד.
כשתמותי, אפילו לא תדעי שתמותי כי לא תהיה לך תודעה כבר
ואם לא הייתי מתה מתשישות הגעגוע היה הורג אותי
בסופו של דבר זה הוא מעגל החיים, בן אדם מת, בן אדם נולד.
כשתמותי, אפילו לא תדעי שתמותי כי לא תהיה לך תודעה כבר
אם את לא יכולה למות אז מה זה בעצם לחיות? הכול בא באיזון. את לא תרגישי שמחה אמיתית לפני שהרגשת עצב אמיתי. את לא תדעי מה זה טוב אם אין רע. עם חיי נצח את תראי את כל הסובבים שלך מתים, את תעשי כל מה שרצית לעשות בחיים שלך, תחווי את כל מה שיש לחוות, וישעמם לך מוות.
כל הכבוד שאת משתפת את הדברים ברשת כדי לקבל עזרה! עשית צעד נבון כשבחרת לא להישאר לבד עם המחשבות על המוות.
זה לגיטימי בעיניי לחשוב על סוף החיים אולם אם המחשבות הללו מציקות לך לאורך זמן, אני מציע שתשתפי בהן מבוגר אחראי שאת סומכת עליו, כדי לפנות ביחד לאיש מקצוע שיוכל לעזור לך.
אני מאחל לך שתמצאי מנוח למחשבות על המוות ותוכלי להנות מחיים טובים וארוכים.
זה לגיטימי בעיניי לחשוב על סוף החיים אולם אם המחשבות הללו מציקות לך לאורך זמן, אני מציע שתשתפי בהן מבוגר אחראי שאת סומכת עליו, כדי לפנות ביחד לאיש מקצוע שיוכל לעזור לך.
אני מאחל לך שתמצאי מנוח למחשבות על המוות ותוכלי להנות מחיים טובים וארוכים.
יקרה,
נשמע שהמחשבות על המוות מציפות אותך ממש לא רק כעניין תיאורטי, אלא כפחד עמוק שתוקף אותך שוב ושוב ולא נותן מנוח. התחושה הזו יכולה להיות מאוד מטלטלת, במיוחד כשהמוח לא מצליח להרפות מהמחשבה שיום אחד הכול נגמר.
הרבה אנשים נבהלים כשהם מתחילים לחשוב באמת על הסופיות זה נוגע במקום הכי בסיסי של פחד ואי־ודאות, וקל מאוד להרגיש לכודה בזה. אבל חשוב לדעת שהמחשבות האלה, גם כשהן חוזרות שוב ושוב, לא אומרות שאת מאבדת את זה. הן ביטוי לחרדה לאו דווקא לרצון למות, אלא להפך: לרצון לחיות, לרצון לא לאבד שליטה על משהו שאי אפשר לשלוט בו.
כשזה מרגיש כל־כך מוחץ, לפעמים מה שעוזר זה לנסות להחזיר את עצמך לרגע הזה פשוט לנשום, להרגיש את הגוף, לעשות משהו שמחזיר אותך לקרקע, גם אם זה רק לשים מוזיקה או להחזיק חפץ ביד ולהתמקד בו. וכמובן לדבר על זה. המחשבות האלו קלות יותר כשהן לא נשארות סגורות בראש לבד.
אם את מרגישה צורך לדבר על זה עם מישהו, יש בצ'אט האנונימי של סה"ר מתנדבים שיקשיבו לך ויעזרו לך לנשום רגע:
https://sahar.org.il/help
או בווטסאפ: 055-9571399
מחזק אותך,
מתנדב סה"ר
נשמע שהמחשבות על המוות מציפות אותך ממש לא רק כעניין תיאורטי, אלא כפחד עמוק שתוקף אותך שוב ושוב ולא נותן מנוח. התחושה הזו יכולה להיות מאוד מטלטלת, במיוחד כשהמוח לא מצליח להרפות מהמחשבה שיום אחד הכול נגמר.
הרבה אנשים נבהלים כשהם מתחילים לחשוב באמת על הסופיות זה נוגע במקום הכי בסיסי של פחד ואי־ודאות, וקל מאוד להרגיש לכודה בזה. אבל חשוב לדעת שהמחשבות האלה, גם כשהן חוזרות שוב ושוב, לא אומרות שאת מאבדת את זה. הן ביטוי לחרדה לאו דווקא לרצון למות, אלא להפך: לרצון לחיות, לרצון לא לאבד שליטה על משהו שאי אפשר לשלוט בו.
כשזה מרגיש כל־כך מוחץ, לפעמים מה שעוזר זה לנסות להחזיר את עצמך לרגע הזה פשוט לנשום, להרגיש את הגוף, לעשות משהו שמחזיר אותך לקרקע, גם אם זה רק לשים מוזיקה או להחזיק חפץ ביד ולהתמקד בו. וכמובן לדבר על זה. המחשבות האלו קלות יותר כשהן לא נשארות סגורות בראש לבד.
אם את מרגישה צורך לדבר על זה עם מישהו, יש בצ'אט האנונימי של סה"ר מתנדבים שיקשיבו לך ויעזרו לך לנשום רגע:
https://sahar.org.il/help
או בווטסאפ: 055-9571399
מחזק אותך,
מתנדב סה"ר