7 תשובות
אני חושב שנרקסיזם קשה יותר גרוע כי יכול להיות הרסני כלפי הסביבה. גם המחקר סביב הפרעה אישיותית נרקסיסטית גורס שהיא בגדול לא ניתנת לריפוי כי המטופל לא יצליח לראות מה בעייתי בו.
עושה לי חשק לראות קונג פו פנדה שוב.
עושה לי חשק לראות קונג פו פנדה שוב.
שנאה עצמית ללא ספק קשה יותר.
נרקיסיזם אולי גורם לאחרים לראות אותך בצורה שלילית, אבל שנאה עצמית היא מלחמה מתמדת נגד עצמך. זו תחושה שדוקרת אותך מבפנים, כי סובלים מזה 24/7 עם אדם שאתה לא סובל, והאדם הזה הוא את/ה. אין דרך לברוח מזה, וכל מחשבה או מבט במראה מזכירים לך את מה שאת/ה מנסה להדחיק. זו אחת החוויות הנפשיות הקשות ביותר לדעתי, כי את/ה לא רק מאבד/ת אמונה בעצמך, אלא גם את הרצון לחיות כמי שאת/ה.
אנשים שסובלים מזה באופן קשה עלולים להגיע למקומות קיצוניים, פשוט כי הם לא רואים מוצא מהמצב הבלתי נגמר הזה.
זו הסיבה למה אני חושב שזה יותר גרוע.
נרקיסיזם אולי גורם לאחרים לראות אותך בצורה שלילית, אבל שנאה עצמית היא מלחמה מתמדת נגד עצמך. זו תחושה שדוקרת אותך מבפנים, כי סובלים מזה 24/7 עם אדם שאתה לא סובל, והאדם הזה הוא את/ה. אין דרך לברוח מזה, וכל מחשבה או מבט במראה מזכירים לך את מה שאת/ה מנסה להדחיק. זו אחת החוויות הנפשיות הקשות ביותר לדעתי, כי את/ה לא רק מאבד/ת אמונה בעצמך, אלא גם את הרצון לחיות כמי שאת/ה.
אנשים שסובלים מזה באופן קשה עלולים להגיע למקומות קיצוניים, פשוט כי הם לא רואים מוצא מהמצב הבלתי נגמר הזה.
זו הסיבה למה אני חושב שזה יותר גרוע.
נרקיסיזם קשה יותר גרוע לסובבים אותך
שנאה עצמית יותר גרוע לעצמך
שנאה עצמית יותר גרוע לעצמך
כמובן שנרקסיזם עדיף לחיות בסרט מאשר לחיות בגיהנום
נרקיסיזם קשה
אין לזה תרופה
אין לזה תרופה
נרקיסיזם משמע הפרעת אישיות נרקיסיסטית?
כן, זה קשה מאוד, כמו כל הפרעת אישיות אחרת, היא בדרך כלל לא סתם נוצרת, וגם אם כן, זאת הפרעה, אדם שסובל מהפרעה סובל ומתמודד עם זה כל החיים. זאת הפרעה הרסנית. זאת לא רק גרנדיוזיות, זה מתכון לאסון, זה פוגעני מאוד
לגבי שנאה עצמית, אני שונאת את עצמי. לא שנאה קשה, כי אם היא הייתה קשה כנראה לא הייתי נשארת כאן עוד הרבה (אבל זה גרם לי לדיכאון ולחרדה חברתית)
אני מאמינה שנרקיסיזם קשה יותר קשה משנאה עצמית, פשוט כי אי אפשר "להחלים" מזה. זה דפוס אישיות לכל החיים והמקור שלו זה חוסר ביטחון עצמי עמוק. לעומת זאת, על שנאה עצמית אפשר לעבוד
כן, זה קשה מאוד, כמו כל הפרעת אישיות אחרת, היא בדרך כלל לא סתם נוצרת, וגם אם כן, זאת הפרעה, אדם שסובל מהפרעה סובל ומתמודד עם זה כל החיים. זאת הפרעה הרסנית. זאת לא רק גרנדיוזיות, זה מתכון לאסון, זה פוגעני מאוד
לגבי שנאה עצמית, אני שונאת את עצמי. לא שנאה קשה, כי אם היא הייתה קשה כנראה לא הייתי נשארת כאן עוד הרבה (אבל זה גרם לי לדיכאון ולחרדה חברתית)
אני מאמינה שנרקיסיזם קשה יותר קשה משנאה עצמית, פשוט כי אי אפשר "להחלים" מזה. זה דפוס אישיות לכל החיים והמקור שלו זה חוסר ביטחון עצמי עמוק. לעומת זאת, על שנאה עצמית אפשר לעבוד
אנונימית
אמא לא יודעת!
באותו הנושא: