תקשיבו יש לי ביום חמישי מבחן בכימיה

תשאלי את המורה מה החומר

או שתלמדי ותתרכזי
או שתיכשלי ותביני שצריך להקשיב בשיעור

מה החומר? איזו כיתה את?
למזלך, כימיה זה אחד המקצועות הקלים שיש
נטו הבנה והיגיון

תשאלי את המורה אם בא לו לקחת קרוואן וללכת לבשל בדימונה הוא יודע את הכימיה ואת יודעת את העסקים

תלמדי עם מישהי מהכיתה

אם יש חומר ספציפי, אני יותר מאשמח לעזור ולנסות להסביר

שואל השאלה:
בכיתה יא ואני בספק שמה שאני אגיד לך מכסה את החומר אבל הנושאים שאני זוכרת מהשיעורים זה מולים מסה מולרית תגובות שיקוע ריכוז לא יודעת דברים כאלה

זה הכל ממש בסדר גמור

לא שלחו לכם חומר למבחן בצורה מסודרת?

שואל השאלה:
לא שראיתי

^^^אני אנסה לסכם את זה כאן ואם את רוצה אני יכול לשלוח בפרטי כמה סיכומים שיש לי

מושגים מסטוכיומטריה:
מול - כמות מוגדרת של חלקיקים. במול אחד יש בערך 6.022*10^23 חלקיקים אבל אם לא דיברו על המספר הזה בשיעור את יכולה פשוט להתייחס אליו כ"חבילה" המכילה מספר מסוים של חלקיקים.

מסה מולרית - מסה שיש למול חלקיקים מאותו חומר, כלומר המסה של "חבילה" המורכבת ממספר מסוים של חלקיקים מאותו החומר. לרוב זה נמדד ביחידות של גרם למול (g/mol)
על מנת למצוא את המסה המולרית צריך לחפש בטבלה המחזורית את המסה האטומית של החומר. לדוגמה ב-co2 הולכים לטבלה, מוצאים שהמסה האטומית של פחמן היא 12 ושל חמצן היא 16, ומכיוון שיש שני חמצנים ופחמן אחד המסה המולרית של החומר היא 12 + 2*16 = 44g/mol

אם מכפילים את המסה המולרית של חומר בכמות המולים שלו - במילים אחרות מכפילים את המסה של חבילה אחת בכמות החבילות (חבילה=מול) מקבלים את המסה של כל החבילות יחדיו.
לדוגמה: נמשיך עם ה-co2, יש לי 4mol פחמן דו חמצני וכשאני מכפיל את זה במסה המולרית שלו אני מקבל 176 גרם. משהו שעוזר לזכור את זה, לפחות בשבילי, הוא יחידות המידה. כשאני כופל מול בגרם למול, אני בעצם כופל g/mol*mol ולכן היחידה מול מתבטלת ונשארים עם גרמים.
ניתן לבצע את זה הפוך כאשר ידועה מסה ומסה מולרית, ואז המסה חלקי המסה המולרית שווה למספר המולים. שוב ניתן לוודא בעזרת היחידות שהנוסחה נכונה, וזה יכול להיות שימושי אם יש בלאקאאוט בבחינה.

יש כל מיני תרגילים שונים על זה בווריאציות שונות טיפה, יכול להיות שתהיה תגובה וירצו למצוא את כמות או מספר המולים של חומר שהשתתף בה, או שאחד מהחומרים יסומן ב-x ויהיה צריך לגלות מה הוא לפי המסה המולרית בצירוף נתונים מהשאלה ועוד. סך הכל, הכל מתבסס על אותו דבר אבל מומלץ לתרגל.

ריכוזים:
זה המשך לסטוכיו, ומתבסס עליו לחלוטין
דרך לבטא את ריכוז התמיסה היא לפי כמות הממס במומס. כמות הממס יכולה להימדד במסה אבל לרוב מבקשים במולים.
מספר המולים של המומס חלקי נפח התמיסה שווה לריכוז (מסומן לרוב ב-c), כלומר:
mol/l = c
l מסמל ליטר, כלומר עשירית מטר בחזקת 3, כלומר יחידת נפח.
יכולים להיות כל מיני תרגילים בהם יתנו דברים כמו מסת החומר והמסה המולרית, ומהם בעזרת כלים קודמים בסטוכיו יהיה אפשר להעביר את זה למספר מולים.

דבר נוסף שיש בתמיסות הוא מיהול - כאשר מוסיפים עוד ממס לתמיסה ומספר מולי המומס לא משתנה ריכוז התמיסה יורד. מכך נגזרת הנוסחה: c1*v1 = c2*v2
צד אחד מסמל את המצב ההתחלתי והשני את המצב הסופי, v מסמל נפח

תגובות שיקוע:
תגובה בין יונים של שתי תמיסות.
אניונים מתמיסה אחת יכולים להתרכב עם קטיונים מהתמיסה השנייה ולייצר חומר יוני חדש. חומר זה הוא בהכרח קשה תמס (כי אחרת לא היה נוצר בתמיסה) וישקע לתחתית הכלי.
צריך לזכור בעל פה שיוני כל המתכות האלקליות, היון החנקתי ואמון לא יכולים להשתתף בתגובות שיקוע. יש גם עוד כמה יוצאי דופן אבל לא צריך לדעת את זה אם לא נתון לנו בשאלה שהם לא משתתפים בשיקוע.
יש שני ניסוחים לתגובות שיקוע - ברוטו ונטו
ברוטו הוא ניסוח שבו כותבים את כל החומרים בתמיסה אפילו אם הם לא משתתפים בתגובת השיקוע, ונטו הוא ניסוח שבו כותבים רק את היונים המגיבים בתגובה.
ליונים שנמצאים בתמיסה אך לא משתתפים בתגובה קוראים יונים משקיפים.
זה נראה לי די הכל, נושא קצר אבל כנראה שישלבו עם סטוכיו.

מקווה שזה עזר

שואל השאלה:
אמאלה צדיק תבורך