מה קרה לעולם שלנו?

אני אגיד לך בכנות
אתה חכם מידי בשביל האתר הזה

הרשתות החברתיות והאינטרנט העלו את הקישוריות בין כולם, מה שגורם לשפע של מידע.

בשפע הזה של מידע, רק מי שהכי בולט מקבל תשומת לב.
מה שהכי בולט זה שטחיות - לראות שבחורה יפה זה עניין של שניה, אבל לראות שבחורה חכמה זה דורש תשומת לב והתעמקות מסוימת

לכן התרבות שלנו התעצבה סביב זה.

וזה לא שהעולם "נהרס" בכל תרבות יש היבטים נוראיים יותר ונוראיים פחות, למשל היום אף אחד סמדינות המפותחות לא יתלה הומואים או ישרוף נשים בטענה שהם מכשפות.

נתחיל מזה שכנראה מעולם לא ראית פסל יווני. אם היית רואה היית מבחין שהיוונים העריצו יופי וכוח וכמובן כל דבר מטריאליסטי.

אין לי מושג איך אתה משווה את התרבות הזאת לתרבות הדתית הערכים של התרבויות האלו שונים כל כך בתכלית ונכתבו על כך אינספור ספרים ומאמרים.

הסיבה שאנשים מעריצים זמרים זה כי זה מה שהם אוהבים, את הערך המוזיקלי שהוא מפיק עבורם וגורם להם להנות.
מעטים מסוגלים לחוות אותה רמת הנאה בגלל אדם אינטלקטואל, אך ההבדל הוא לא בתרבות אלא בחוכמה של אנשים בחברה וכמובן שזו תמיד הייתה ותמיד תהיה מפוזרת באופן מסוים.

שואל השאלה:
זה שהיוונים העריצו גם יופי, לא סותר את הערצתם לכוח, ניתן לראות את זה בעשרות דברים.
אבל הערצה לכוח אני יכול להבין, כי יש פה השקעה והתאמצות ואפשרות להגיע לשם.
למרות שגם זה פחות.

אצל דתיים אין גיבור אחד שנהיה גיבור בגלל כוחו או יופיו, לפחות למיטב ידיעתי.

אני לא חושב שהערצה היא עניין של חוויה טובה.

צ'וטה

סתם לידע כללי המוח של אלברט איינשטיין נחתך על ידי מישהו והוא מפוזר בעולם

טוב אנחנו לא במאה ה19 יותר
דברים משתנים
אתה יכול לבכות אבל העולם ימשיך להתנהל ככה

לגבי זמרים, כמו שהעריצו אנשים על חוכמה ככה אנשים מעריצים יצירה וקול של אדם.

להגנתי אני לא מעריצה זמרים רק בגלל שהם הוציאו שיר, אני מעריצה אותם בגלל הדרך התמודדות שלהם והערכים שלהם- לא הייתי מעריצה מישהו שמתנהג מגעיל, אנשים לא רודפים אחרי יופי-הם רודפים אחרי מה שנותן להם ביטחון עצמי, לרוב זה יופי ולא מחייב בגלל אחרים, אבל ככה זה היה תמיד כי גם ביוון העריכו יופי

קיבל מתיחת פנים

בתנ"ך יש בהחלט גם הערצה ליופי וכוח
שמשון הגיבור הוא דוגמה מצוינת^6

אני גדלתי על פפה פיג והאחים שלי על אינדה גיים אומייגאד העולם השתנה

אני מסכימה איתך

וואלה תאמת שאני יכול להבין אותך, המעבר הזה מרדיפה אחרי חוכמה וכוח לרדיפה אחרי יופי ובידור זה בגלל בעיקר משינוי טכנולוגי, כשהמידע היה נדיר, רק לגדולים ( אלברט איינשטיין, מנהיגים) הייתה חשיפה. היום בעידן הרשתות והאלגוריתמים, תשומת הלב היא המטבע החשוב ביותר. יופי קליט ובידור שטחי פשוט מצליחים יותר בלכידת תשומת לב מאשר חוכמה עמוקה. חברות המעריצות רק מוסר (חברה דתית) אולי מציבות ערך גבוה יותר, אבל המחיר של החופש שלנו הוא שבחרונו נוטים לבחור בקל ובמיידי.

אני חושבת שהריקנות והסינתטיות של התרבות שלנו פשוט הרבה יותר ברורה, ואני לא מסכימה שאין דחף לכוח, משחקי הכוח של היום מבוססים על הפנאופטיקון של המדיה החברתית, להביך(ס) את היריב לפני הקהל ההיפותטי.
בספר preliminary materials for a theory of the young-girl, טיקין מתארים את האובדן של הדמויות הפטריארכיות המסרתויות, ואת איך הם נהיו "young-girlified". הם מתארים את הנערה כלא אנושית, "מטבע חי", שמונע על ידי החשק להיות נחשקת.
"her state is what coheres a society that has been empty of meaning and ritual since industrialization. young-girls are beings that no longer have intimacy with [themselves] except as value, and whose every activity, in every detail, is directed towards self-valorisation."
יש עוד כמה דברים שמאיצים את התהליך הזה אבל אין לי כוח לכתוב מלא אז אני רק אניח אותם פה, אם אתה מבין אז אתה תבין; דיטריטוריאליזציה וריטריטוריאליזציה, היפר-מציאות, התנאים המבודדים של קפיטליזם.

ואתה מדבר כאילו אתה משהו מיוחד?
בתור מישהי שגם פחות מתחברת לזה, לרדת על דברים שכפים לאחרים זה שיטי.

ובתקופה העתיקה רצחו ואנסו אנשים על בסיס יומי
סליחה אבל אני מעדיפה לחיות בעולם הזה שבו יש לי זכויות

תגיד מה שתגיד, עדיף איך שהיום מאשר של יוון ורומא.
לא היית רוצה לראות מלחמות ודם ואנשים נחתכים לשניים רק בשביל מלחמה וכיבוש.

אין לי מושג מי אתה, אבל אתה אדם חכם ואדם שהייתי שומרת עליו בחיים שלי.
מעריצה אנשים כמוך.

מודל היופי טיפשי אבל ככה האנושות עובדת
אתה חושב שלא היה מודל יופי בעבר?
אתה חושב שלא היו אנשים שמעריצים אנשים אחרים?
זה היה אפילו יותר.

נמאס לי מההתבכינות הזאת על העולם שאנחנו חיים יותר טוב מכל המלכים שהיו!
וזו לא חוכמה זו סתם להיות מתנשא

אתה לגמרי חכם מדי בשביל האתר הזה

אצל החרדים אומרים:
למה אתה מעריץ אשה? לא כי היא יפה שהרי אף פעם לא תתאהב באשה מתה - יפה ככל שתהיה.
זאת אומרת שאתה מאוהב בחיים שבה ואצל הדתיים החיים שהגוף זה הנשמה נטו ומכיון שהנשמה זה חלק מאלוהים אז אתה סתם מעריץ חיקוי ועדיף כבר לעבוד את אלוהים הגדול בעצמו.

אין חדש תחת השמש, את משקיף על מה שאתה חי, אם היית כל היום בפארק ובחדר כושר היית רואה שהאנושות מתחלקת, לפחות בתחום שציינת, לקבוצות, וחלק יעריצו כח.

אתם לא כל כך נחמדים, זה לא כל כך חכם מה שכתבת,

את חיית בזמן מלך? את יודעת איך זה מרגיש? אז למה להמציא סתם

תאמינו לי זה רק הצעירים וזה ככה כבר מזמן התנ'ך

העולם סובב סביב התרבות של המעצמה הנוכחית . כרגע היא ארהב , לארהב אין מורשת , אין שורשים, כל מה שמדבר אצלם זה חיצוניות וכסף. אין להם תרבות. דת אני בספק אפילו. והכל אצלם סובב סביב אירועים חסרי משמעות כמו חג ההודיה או הסופר בול ודברים חומריים כמו מראה או כסף. ובגלל שאחריי מלחמת העולם השנייה ארהב הובילה את העולם המערבי ולאחר המלחמה הקרה את הרוב המוחלט של העולם אז העולם שלנו עוד הרבה יותר חומרי

רציני? אתה חושב שהדת משפיעה לרעה?
אם ךא שמת לב, בימנו אנו יש הרבה פחות אנשים שמאמינים בדת מאשר פעם(יוונים מצרים וויקינגים) זה כנראה בגלל שאפשר להסביר יותר דברים עם מדע. ולכו פעם אדם ממוצע היה הרבה יותר עמוק מאשר אדם ממוצע כיום שגולל בטיקטוק כל היום ודוחפים לו תמיד להראות יפה וס*סי

אני מסכימה רק עם המשפט הראשון מכל מה שכתבת...
להעריץ אנשים כמו זמרים וזמרות זה בדרך כלל מהזדהות איתם או עם המוזיקה שהם יצרו, הם נותנים מוטיבציה והרגשת שייכות והזדהות כאילו עוד מישהו מרגיש כמונו וכתב על הרגשות והתחושות בחיים שלו שיר
או פשוט הערכה לאומנות של מישהו
מוזיקה מקרבת בין אנשים

דאמ גירלוויטפיס וואו

אתה לא יכול להשוות את המצב של פעם למצב של היום פעם גם היה עוני מטורף פעם לנשים לא היה זכויות בכלל פעם אם למישהו היה נטייה מינית שונה היו סוקלים אותו באבנים הרפואה הייתה חלשה מאוד בכל תקופה בדורות היה טוב והיה רע זה הכל תלוי איך אתה בוחר להסתכל על החיים על הצד הטוב ביותר או על הצד הרע השלילי נכון הפכנו לאנושות שהטכנולוגיה שיפרה אותה אבל אנחנו לא נוכל לחיות בלעדיה יותר בכל דבר שתסתכל עליו היה טוב ורע זה שאנחנו לא כמו אותם האנשים לפני אלפי שנים הופך אותנו למשהו רע? האם אנחנו צריכים לחיות באותה הצורה כל הזמן כמו רובוטים מבלי להתקדם להשתנות להתפתח גם לטוב וגם לרע? לדעתי לא הכל תלוי אך ורק באיך שאתה מסתכל על החיים ואיך אתה בוחר לחיות אותם והדת והאמונה? זה מה שמחזיק אותנו בחיים בחיים שפוים רגועים

זה עניין של נגישות. יש המוני אנשים חכמים, פשוט לא כולם מגשימים את הפוטנציאל שלהם. מובן שאם היו היינו מודעים.

אותם זמרים מוערצים בזכות התחושה שהם מעניקים למי שמאזין להם. בין אם עצב, שמחה, כאב או וייב טהור - אנשים מחפשים את ההרגשה הזו בחייהם.

העולם מלא במלחמות, צדדים של אמונה, ואנשים שרק קוראים למלחמות להגמר עוד מהמאה הקודמת.
כל אחד יעריץ אדם אחר ויחשוב מעט אחרת בשל הנסיבות ובשל הנגישות שישתנו למידע - ולפעמים הוא שגוי

תודה אנונימי

וואו הייתה פה מסיבה שלא הוזמנתי אליה , אני חושבת שמה שקרה לעולם שלנו הוא לא קלקול פתאומי אלא תהליך עמוק של החלפת ערכים כמו מה שקרה לכל דבר פעם העריצו חוכמה עומק יצירה רעיונית במיוחד ברומא ובמצרים וביוון אנשים נמשכו לדמויות כמו איינשטיין , דויסטויובסקי , ניטשה לא בגלל שהם היו מפורסמים אלא בגלל שהם הרחיבו את גבולות המחשבה האנושית בעולם העתיק העריצו כוח פיזי אומץ ומנהיגות כי אלה היו הערכים המרכזיים ששרדו דרכם שוב כמו יוון שגם קידשו יופי ועוצמה בערך אולי כמו היום? (אולי קצת פחות) אנחנו חיים בעידן שבו המדד המרכזי הפך להיות נראות לא מה אתה, אלא איך אתה נראה מה אתה לובש איך אתה מתאפר עם איזה תסרוקת אתה או איזה תכשיטים אתה לובש לא מה אתה יודע אלא כמה תשומת לב אתה מצליח למשוך האינסטגרם טיקטוק פייסבוק כל אלה יצרו מנגנון שבו הפופולרי גובר על המשמעותי והמהיר ניצח את העמוק זה שבאמת חכם וכל זה, זה לא שאנשים הפכו טיפשים אלא שהעולם מתגמל דברים אחרים לא מעניין אנשים כבר חוכמה כוח מי שורד יותר מי גאון יותר כשהפרס הגדול הוא חשיפה פופולריות ורווח מהיר הציבור לומד לרדוף אחרי זה אחרי הפרסום והכסף והיוםי וכן זה מרגיש רדוד כי זה רדוד זה מרגיש כמו עולם שבו יופי מלאכותי פרובוקציות ורעש הפכו יותר חשובים מתוכן מחשבה ועומק אבל אני לא חושבת שהעולם נהיה הכי רדוד בהיסטוריה הוא פשוט בשלב אחר בשלב שבו האדם מחפש משמעות אבל גם שוקע ברעש שכל הבאז מסביב עושה ועם כל זה אני חייבת להוסיף משהו קטנטנן באמת עם כמה שאני מסכימה איתך עם זה אני לא מסכימה איתך לגמרי לא כל אמנות היום ריקה ולא כל המוזיקה חסרת משמעות נכון, יש הרבה שיווק ריק וcelebrity for celebrity אבל מוזיקה אמיתית עדיין מנחמת מנקה את הנשמה נותנת מקום לרגש ולחלל פנימי שרבים מאיתנו לא יודעים לגעת בו לבד יש יוצרים שמצליחים לגעת באמת להכאיב ולרפא באותו זמן כמו ספרים שלא בהכרח קשורים לידע או יצירת אומנות וגם מוזיקה כמו שהזכרתי וזה לא פחות חשוב מחווכמה מדעית או פילוסופית לפעמים שיר מציל נפש יותר מכל ספר תיאוריה או ביוגרפיה או על לא יודעת מה המצאה מדעית ולגבי השאלה האם החברה הדתית שמעריכה מוסר היא הכי טובה אני חושבת שהעניין עמוק יותר כל חברה שמציבה ערכים של עבודה צניעות מוסר והתפתחות פנימית(לא כולם אבל הבנת) יש בה יופי אבל חברה טובה באמת היא חברה שיודעת לאזן לחגוג יצירתיות ואומנות לכבד ידע וחכמה להעריך עומק ומוסר ולתת מקום גם ליופי אבל לא להפוך אותו לאלוהים ואצל הדתיים זה פחות לא בהכרח כולם אבל למשל הזרם החרדי החזק ולמשל שכונות כמו מאה שערים לא כלכך מקיימים את הערכים האלה אבל איש איש באמונתו יחיה ובדרך שהוא רואה אותה מי אני שאשפוט? והבעיה היא לא ביופי ולא במוזיקה ולא בהערצה אלא במה שאנחנו שוכחים בדרך וכל דור אנחנו שוכחים לפחות 4 טרה ערכים אנחנו פשוט צריכים לחזור לשאול שאלות לחפש עומק להעריך מאמץ (כןכן למרות שהצאט בסטפרינד) ולהבין שיופי אמיתי לא נמדד בעיניים אלא במי שבפנים בנפש בידע בחוכמה בעומק זהו בערך נראלי קצת היה מיותר להשקיע כבר חפרו לך מספיק אבל אני לא אמחוק תהנה

שואל השאלה:
תודה רבה על התשובות, מעריך

קוראים לזה הנדסת תודעה, הפרד ומשול, אפקט העדר וכו וכו .. הכיסאות הגדולים שולטים מתי משהו הוא לגיטימי לא לגיטימי ועל מה לדבר ולחשוב. לכן חשיבה קריטית היא סופר חשובה בזמנים האלה.

מה שנקרא לחם ושעשועים

וכן בעולם כל כך מודע לגמרי המלחמה הכי גדולה היא על תשומת הלב של האזרחים

אחי אתה טועה וצודק
תמיד בני אדם העריצו יופי וכוח - גם בתקופות שאתה מדבר עליהם. בני אדם פשוט נמשכים ליופי ולכוח
כשאתה מדבר על זמרים - בכל תקופה היו אנשים שהעריצו אותם תכלס רק בגלל איך שהם נראו. היו דוגמניות גם במאה ה19, מלוכה שעיוותה את הפורטרטים שלהם רק כדי להיראות יותר טוב...
תמיד בני אדם רדפו אחרי סטנדרט יופי לא ריאליסטי לתקופתם, הורידו שיערות, התאמנו, צבעו את השיער, בגדים, "פילטרים" - הכול

אתה צודק שאנחנו יותר ויותר רדודים, אבל תמיד היינו רדודים...