היי חבר'ס, אשמח לקצת עזרה רגשית ❤ קראו בבקשה הכל, אני צריכה את זה

לפעמים כשפוחדים ממשהו ולא מטפילים בזה הפחד נשאר.
מבינה מה את מרגישה ועוברת, אני פה בשבילך❤

בדיוק גם לי ככה חחח
היה לי טיול לפני יומיים ולא הייתי מסוגלת לצאת אליו, מבינה אותךך3>

אם יש משהו שאני למדתי זה שאי אפשר לברוח מחרדה. חייב לדעת איך לחיות לצידה. הפחד לא יעבור... מה שכן יעבור זה איך את מתמודדת איתו.... לגבי הטיול אני חושב שפשוט תצאי ותזכרי שאת קובעת את קו החיים שלך ולא החרדה

קראתי
הכל בסדר יפה שלי
לי מחר יש טיול שנתי ואני לא מגיעה ואני חושבת שזאת ההחלטה הכי טובה עבורי, וכן אולי ארגיש טיפה פומו אבל זאת ההחלטה שלי ועם זה אני הולכת
אני חושבת שגם את צריכה לשבת מול עצמך ולשים את היתרונות מול החסרונות ולהחליט, וברגע שאת מגיעה להחלטה תפיקי ממנה את הכי הרבה שאת יכולה - בין אם היא להגיע או לא

זה משהו שקורה אבל צריך להתעלם למשל יש לי טראומה שעליתי על ראמפה בסקי מים בכבלים (כן יש דבר כזה) ונפלתי במהירות 30 קמ"ש ודפקתי את הפנים שלי בראמפה וז עשה לי טראומה ואני עדיין מפחד אבל אני ממשיך לעשות את הראמפה

שואל השאלה:
הקטע הוא שהפחד רק לפני הטיול
בזמן הטיול כל החרדה עוברת (אלא אם כן הולך רע)

^ואי.. מטורף

אני קוראת את זה ומרגישה כאילו אני כתבתי את זה.
יקרה, אני מאוד מבינה את ההרגשה שלך ואשמח לציין שגם אני הייתי ככה בטיולים של הבית ספר, את לא לבד עם הפחד הזה :)
לעיתים ההרגשה שלנו נותנת לנו מחשבה שמשהו רע עלול לקרות במהלך הטיול אבל זוהי רק הרגשה ורוב הסיכויים שהטיול יילך בצורה טובה ואפילו כיפית כמו בפעמים קודמות.
הרשי לעצמך להרגיש את זה, זה טבעי ונורמלי - בעיקר לאנשים רגישים.
תהי בקשר עם חברות שלך, קחי איתך חטיפים, כובע, דברים שאת רוצה ואוהבת שהם איתך במהלך הטיול.
תהני :)

לי יש גיוס על הראש לתפקיד שאני לא רוצה ואני שוקל לפגוע בעצמי כי זה הדרך הדרך היחידה שמיטב יקשיב לי אז פרופורציות.. זה לא כזה נורא.. מה לא הייתי נותן ללכת אחורה בזמן לטיול השנתי שלי ולהתחמק מהבעיות שלי

ממש מבינה אותך, זה לא טיפשי בכלל. החרדה לפעמים חוזרת גם אחרי שכבר חווינו דברים טובים כי המוח פשוט רגיל להזהיר אותנו שוב ושוב. זה לא אומר שאת לא מסוגלת. להפך כבר הראית שאת יכולה להיות בטיולים וליהנות! אולי יעזור לך להבין מה החלק שהכי מלחיץ עבורך (הנסיעה? השינה? החברות? משהו אחר) ולהתכונן אליו עם משהו קטן שירגיע. וגם אם הפחד יהיה שם זה בסדר, הוא לא מגדיר את כל החוויה. ❤

שואל השאלה:
תודה לכם❤
איזה כיף שיש אנשים כמוכם
(עדיין מפחדת אבל טוב לדעת שאני לא היחידה במצב הזה)

אז אל תלכי

סבטלנה יקרה
קראתי את שכתבת ואת התשובות שקיבלת . חלקן יפות מאוד ומחלקן הייתי מתעלמת .
בלי כל קשר , לדעתי אם את מודעת לכך שאת אדם חרדתי כדאי לטפל בכך ולא להישאר עם התחושות האלה .
יש הרבה טכניקות שניתן ללמוד כדי להתמודד עם חרדות . יש בעלי מקצוע שמומחים לכך וכדאי לחפש אחד כזה . כדאי להתיעץ עם מבוגר אחראי שאת סומכת עליו (הורה או יועצת או המחנכת) שיעזור לך למצוא מטפל או פסיכולוג זו דמות
שיש לה הרבה כלים לעזור לך . בינתיים , כדאי לחפש דברים שאת אוהבת לעשות . חוג דרמה , חוג אומנות , חוג ספורט , חוג ריקוד תנועת נוער התנדבות במדא
בכל המקומות האלה יש סיכוי להפגש עם אנשים עם תחומי עניין דומים לשלך וכך למצוא חברה או חברות ולחזק את הביטחון העצמי .
המטרה שעד שתגיעי לצבא תלמדי להתמודד עם החרדות שמלוות אותך .
בנוסף , את גם יכולה לשוחח טלפונית באופן אנונימי עם עמותות מקצועיות
ער"ן באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
סה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il
עלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected] או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.
בהצלחה

היי,
קוראת שהטיול השנתי מעורר אצלך דאגה אולי גם פחד... נשמע שלמרות שהיו לך טיולים מהנים עדיין הפחד חוזר למגרש.. תופס שוב מקום מרכזי בלב.. מתארת לעצמי שהפחד הזה יכול לתסכל ולעורר סימני שאלה בתוכך.. כמו: למה זה לא עובר? למה אני עדיין מפחדת? מתסכל נורא..

נראה שאת בוחרת להתמודד עם הפחדים, על חלקם כבר הצלחת להתגבר.. אני יכולה רק לדמיין לעצמי כמה אנרגיה השקעת כדי להתגבר על פחדים אחרים.. כמה כוח ושליטה עצמית זה דרש.. הבחירות וההצלחות שלך בכלל לא טריוויאליות..
ראיתי שקבלת המון תגובות חמות ומחזקות. ורוצה גם להציע לך לדבר על העניין איתנו בצ'אט עמותת סה"ר [סיוע והקשבה ברשת] מוזמנת לשתף ולכתוב על מה שמתאים לך.. מתנדבת או מתנדב יקשיבו ויתמכו עם המון אמפתיה וסבלנות.. אם תרצי נוכל גם לחשוב ביחד על דרכים נוספות שיעזרו לך להתמודד עם החרדה...
מצרפת קישור אלינו בתחתית ההודעה..
שלך,
מתנדבת סה"ר