כמה אתם מגדירים וכמה אתם משאירים חופש / אמורפי (בלתי מוגדר) ?

אני מתייחס לתפיסה שלכם על העולם, כמה אתם מכניסים לתבניות, מגדירים או משאירים משהו קבןע. מהניסיון שלי יש יתרונות וחסרונות לשני הדברים, גם האמורפיות נותנת חופש ולדבריפ חדשים להופיע ולהתגלות, אם אתה קשוב כמובן. ומהצד השני ההגדרות והזהות היא בלתי נפרדת בתפיסה שלי, והרבה טוב מגיע מהגדרות, או לפחות ההזדהות עם הגדרה מסויימת, כלפיי או כלפי האחר, כי זה נותן מרחב לעבוד איתו. השאלה גם איזה מרחב אני רוצה ליצור? באמורפיות יש שדה פתוח, בעוד שכשנכנסים לתחום ההגדרות, גם הסיפור שאנחנו רוצים לספר לעצמנו וגם ה"היכנעות" להגדרות שכבר יש בחברה (קצת סוטה מהשאלה) מכניס אותנו לממד משחקי בזירה הרב תודעתית שבו כל אחד והמישור שלו והדברים שהוא נאחז / מחובר / מזדהה איתם
בקיצור חפרתי - מה התשובה שלכם לגבי כמה להגדיר וכמה להשאיר פתוח? או שיש איזו תנועה שקורית שם שנעה על איזהשהו ספקטרום? אשמח לתשובות. אני אישית יותר נוטה להשאיר פתוח ודווקא אשמח לחיזוקים לגבי ההגדרות וחוסר האמורפיות של דברים