למה המוח שלנו ככ מכשל אותנו עד שהוא גורם לנו לא לראות את עצמו במובן החיובי?

לא יודעת אני אשאל אותו

העיניים שלי לא יודעות שהן קיימות

והשמש סובבת סביבינו

וואלה כי הוא *מילה לא יפה*

ni

המוח תמיד נוטה לחפש את הדברים הרעים כי זה פחות אנרגיה מאשר לחשוב על הדברים החיוביים.

פליז תביאי לי פרח

אם הבנתי את השאלה נכון:
כשאנחנו עוברים בחיים דברים שאנחנו לא יכולים לבצע או להבין אותם נכון, או סתם לעשות פעולה שהמוח שלנו לפעמים אומר לנו לעשות שבסוף אותה פעולה משפיעה על הראייה שלנו לחיים, קוראים מקרים שאנחנו במובן הפסיכולוגי מתחילים לדחות את עצמינו מאפשרות לראות את החיים בצורה חיובית יותר

בסופו של דבר המוח הוא מחשב ואם לא תשלוט במחשב הזה הוא ישלוט בך.
זה תהליך והמפתח הוא התמדה

המוח שלנו בנוי להגן עלינו, לא לעשות לנו טוב.
הוא מחפש כל הזמן מה עלול לפגוע בנו, אז הוא מתמקד בשלילי גם כשאין באמת סכנה.
כשהוא גורם לנו לחשוב דברים רעים על עצמנו, הוא בעצם מנסה להכין אותנו שלא ניפגע מאחרים.
אבל בפועל זה רק גורם לנו לראות את עצמנו בצורה מעוותת, דרך טעויות ופחדים מהעבר.