אנשים שעברו אבחון לקשב וריכוז בגיל מאוחר

היי אהובה, אני עברתי אבחון בתיכון וזה באמת לא מה שאת מדמיינת.
קודם כל זה יחסית כיף, כולה שיחה עם איזה אישה נחמדה במשך יומיים, מדברת קצת על עצמך, קוראת איתה דברים עונה על שאלות וכו.
האבחון עצמו לא ישנה אותך לגמרי, זה בסהכ אבחון ושום דבר בך לא ישתנה (על רטלין אני תכף אדבר).
אף אחד לא יסתכל עלייך אחרת בבית הספר. ילדים לא אמורים לדעת מזה, וגם מורים לא אמורים לדבר איתך על זה חוץ מאולי לשאול אותך "יש לך הארכת זמן?" זהו זה פיזית כל האינטראקציה. וגם תצאי מנקודת הנחה שלפחות חצי מבית הספר מאובחן כי ככה זה היום. את בטח לא היחידה.
זה אפילו עוזר לעשות אבחון אחרי כיתה י, אני למשל עשיתי בתיכון, התגייסתי, השתחררתי, עשיתי פסיכומטרי וכל זה בחמש שנים (האבחון תקף לחמש שנים) ואשכרה הגשתי את האבחון למאל"ו למרות שאין שם שום דבר מיוחד, וקיבלתי קצת התאמות לפסיכומטרי. תחשבי על העתיד, זה יעזור לך בטירוף.
לגבי ריטלין- לא כל אחד שעושה אבחון מקבל. צריך נוירולוג ואז נוירולוג מחליט אם להביא. תשמעי אני לא אשקר, זה לא הכדור האהוב עליי. בהתחלה הייתי לוקחת כל יום, הרגשתי זבל אז לקחתי רק בימים של מבחנים, ואז החלטתי שלא בא לי אז הפסקתי לגמרי. את לא חייבת לקחת שום כדור שאת לא מעוניינת בו. בכללי השינוי הגדול בכדור הזה זה שאין תחושת רעב- שזה מבאס, וגם שאת קצת פחות מצחיקה, לפחות זאת תחושה אישית שלי.
בהצלחה מאמי תחשבי על מה שטוב לך, לא על איך שיראו אותך.

זה ממש לא משנה אותך
אני נגיד רטלין לא משפיע עליי כיאלו שאני מתחילה ללמוד אני פשוט נשאבת לזה
אבל אחרי אני אותו הדבר
אבל אצל כל אחד זה שונה את גם לא חייבת לקחת רטלין אף אחד לא יכריח אותך
וזה מעולה לעשות אבחון כי מקבלים מלאא הקלוצ

אני עברתי אבחון (בדיקת מוקסו) בכיתה ט וממש פחדתי, אבל הבדיקה לא הייתה מלחיצה בכלל.
ההיתי צריכה לקחת ריטלין ואני לא אשקר שזה קצת השפיע לי על האכילה שפתאום לא היה לי תיאבון. אבל אף אחד לא מבטיח לך שגם לך לא יהיה תיאבון- כי על כל אחד זה משפיע אחרת.
ואם חס וחלילה תרגישי שזה הופך אותך ל"רובוטית בדיכאון" אז תפסיקי לקחת ותלכי לרופא שיתן חוות דעת איך ממשיכים משם.

אני עברתי אבחון בגיל 20 כבר.
אף אחד לא מסתכל עליי אחרת כי כל מי שהכיר אותי ידע שזה כנראה המצב.
הריטלין זה דווקא דבר חשוב לשים לב אליו, התמזל מזלי ונפלתי על משהו שאני מגיב אליו ממש טוב, אבל שמעתי על אנשים שזה עשה להם רע.
אם זה נגיד נותן לך דיכאון אז יכול להיות שווה להוריד את המינון או להחליף סוג. אם את נהיית עצבנית/עייפה אחרי אז יש דרכים להתמודד עם זה.

באופן כללי ריטלין וכדורים אחרים זה לא הפתרון, זה פשוט כלי שעוזר לך.
לי זה עזר, יכול להיות שלך פחות

אני מכיר מישהו שענ אבחון בגיל 22
הכל טוב זה לא אומר עלייך כלום

היייייי
אני עברתי אבחון בכיתה ט
אף אחד לא יסתכל עלייך בצורה שונה בדור הזה כמעט כולם עם הפרעות קשב, לגבי הריטלין אני כבר לא לוקחת אני לוקחת רק במצבי חירום כי אני לא אוהבת את עצמי עם ריטלין, אני רעבה אבל בלי חשק לאכול, אני עייפה ועצבנית לסביבה, עדיף שאם באמת יש לך הפרעת קשב תיקחי חודש רצוף כדי להתרגל ולהבין מתי הגוף שלך יצטרך את הריטלין ואגב יש גם תרופה טבעית כזאת שהייתי לוקחת פעם בסירופ, גועל נפש אבל עוזרת ובלי תופעות לוואי כמו של הריטלין
ולגבי המורים יכול להיות שהם יסתכלו עלייך קצת אחרת כי את תקבלי גם תוספת זמן במבחנים והכל ואת גם בהתחלה אולי תקחי הרבה מהריטלין אז כן יכול להיות שהם יסתכלו עלייך בצורה קצת שונה אבל הם מתרגלים מהר מאוד תאמיני לי
טיפ בונוס: אם באמת יש לך הפרעת קשב אז יתנו לך תוספת זמן במבחנים, תנצלי אותה גם אם סיימת לפני הזמן, הם לוקחים אותה אם לא משתמשים בה וחבל כי יהיו הרבה מצבים שתצטרכי אותה
שמחתי לעזורררר
אם יש לך עוד שאלות בכיף את יכולה לשאול אותי

והריטלין כן עוזר מבחינת להתרכז אבל עדיף לא לקחת את זה כל יום, רק בהתחלה לקחת רצוף כדי שהגוף יתרגל

אני אחרי צבא והולך לאבחון כזה, קודם כל זה לא אמור להיות משהו רע אלא לעזור לך. את לא חייבת לספר למישהו שאת לוקחת כדורים, ובנוסף את גם לא חייבת לספר באבחון כל דבר...

^באבחון לא מספרים דברים, הרופא סתם אומר למשל לספור מ100 ולחסר כל פעם שבע
או לחזור על סיפור שהוא אמר נכון

לפעמים הוא שואל איך את מרגישה במבחנים אבל חוץ מזה כלום