26 תשובות
אישיות אחת יכולה להידלק על השניה? או שזה יותר כמו אחים
שואל השאלה:
זה אפשרי וזה קורה, יש סיסטמס (מישהו עם ההפרעה) שיש להם אלטרים (אישיויות) שיוצאות אחד עם השני.
וגם לכיוון השני- אלטרים יכולים לריב אחד עם השני, או פשוט לא להיות קרובים
המערכות יחסים משתנות בין אלטרים אבל לרוב בשביל החלמה מנסים לגשר בין כולם בשביל שיתוף פעולה ותפקוד רגיל
זה אפשרי וזה קורה, יש סיסטמס (מישהו עם ההפרעה) שיש להם אלטרים (אישיויות) שיוצאות אחד עם השני.
וגם לכיוון השני- אלטרים יכולים לריב אחד עם השני, או פשוט לא להיות קרובים
המערכות יחסים משתנות בין אלטרים אבל לרוב בשביל החלמה מנסים לגשר בין כולם בשביל שיתוף פעולה ותפקוד רגיל
הם יכולים לקיים יחסים? כאילו אחד שולט על הז' והשני שולט על היד
איך מגיעים לכזה מצב
שואל השאלה:
לא,
באופן כללי הפרונט (מי ש"שולט על הגוף") לא כזה שחור ולבן.
ההפרעה די מעורפלת, חלק גדול ממנה זה להסתיר שהיא שם בשביל לשרוד אז ברוב המקרים דברים הרבה יותר מבלבלים ופחות ברורים מזה
כן יכולים להיות כמה אלטרים בפרונט אבל זה לא שאלטר שולט בחלק ספציפי של הגוף ואלטר אחר שולט בחלק אחר, לרוב זה יהיה איזשהו ערפול של שני האישיויות או כאילו כמה אנשים מדברים.
אבל אלטרים כן יכולים לקיים יחסים בהאדספייס
האדספייס זה כמו מרחב דמיוני במוח שמשתנה בין סיסטמס (יש כאלה שאין להם בכלל)
שמעתי מסיסטמס אחרים שאלטרים קיימו יחסי מין בהאדספייס וזה הפריע להם להתרכז
באופן כללי המון בהפרעה הזאת מאוד משתנה בין סיסטם לסיסטם בגלל שהטראומה של כל אחד שונה והדרך שהמוח מתמודד שונה
לא,
באופן כללי הפרונט (מי ש"שולט על הגוף") לא כזה שחור ולבן.
ההפרעה די מעורפלת, חלק גדול ממנה זה להסתיר שהיא שם בשביל לשרוד אז ברוב המקרים דברים הרבה יותר מבלבלים ופחות ברורים מזה
כן יכולים להיות כמה אלטרים בפרונט אבל זה לא שאלטר שולט בחלק ספציפי של הגוף ואלטר אחר שולט בחלק אחר, לרוב זה יהיה איזשהו ערפול של שני האישיויות או כאילו כמה אנשים מדברים.
אבל אלטרים כן יכולים לקיים יחסים בהאדספייס
האדספייס זה כמו מרחב דמיוני במוח שמשתנה בין סיסטמס (יש כאלה שאין להם בכלל)
שמעתי מסיסטמס אחרים שאלטרים קיימו יחסי מין בהאדספייס וזה הפריע להם להתרכז
באופן כללי המון בהפרעה הזאת מאוד משתנה בין סיסטם לסיסטם בגלל שהטראומה של כל אחד שונה והדרך שהמוח מתמודד שונה
את נראית ממש חזקה❤
שואל השאלה:
עם המון כוח רצון
אבל ברצינות, המון טראומה והמחלה האוטואימונית שהיא המקור לחלק גדול מההפרעות (אוטיזם שגורם גם לחרדה חברתית, אוסידי שהוא גם חלק גדול מההפרעת אכילה, הדיכאון וחרדה גם הטראומה וגם המחלה והטיקים קשורים למחלה)
עם המון כוח רצון
אבל ברצינות, המון טראומה והמחלה האוטואימונית שהיא המקור לחלק גדול מההפרעות (אוטיזם שגורם גם לחרדה חברתית, אוסידי שהוא גם חלק גדול מההפרעת אכילה, הדיכאון וחרדה גם הטראומה וגם המחלה והטיקים קשורים למחלה)
מתי אושפזת בפעם האחרונה והאם אתה מרגיש שיפור במצב? באיזו צורה אתה משתקם כרגע ומה השאיפות שלך בחיים?
שואל השאלה:
הפעם האחרונה הייתה במרץ, אושפזתי ללילה אחד כי התעקשנו (אני וההורים) להשתחרר בניגוד להמלצת רופאים.
לפני זה היה לי חודשיים מספטמבר עד נובמבר
לפני זה היה לי ב2021 חודשיים, השתחררתי לאיזה שבוע וחזרתי לעוד חצי שנה.
באופן כללי, כן יש שיפור.
אם מסתכלים על זה מרחוק כן יש מגמת שיפור.
להגיד שהחיים שלי טובים ואין לי קשיים יהיה שקר
אני כן מתקשה ביום יום שלי והחיים לא ורודים אבל עברתי מפגיעה עצמית על בסיס יום יומי ונסיונות אובדניים כל שבוע בגיל 12 ללמצוא דרכי התמודדות חדשים.
כרגע ההחלמה שלי כוללת טיפול (תרופתי פסיכיאטרי ופסיכולוגי) מערכת יחסים בריאה ותקשורת עם הבת זוג שלי, מערכת יחסים מופחתת עם המשפחה, בתהליך של כלבת שירות פסיכיאטרית וגראס רפואי.
אנחנו עובדים גם על תקשורת בין אלטרים וגם על תקשורת בין אנושית (בעיקר עם החברה) וזה עוזר המון.
התקווה הכי גדולה שלי היא להיות המבוגר שהייתי צריך כילד/נער.
עבודה עם נוער בסיכון, משהו טיפולי וכו
מקווה לעזור לאנשים לא להגיע למצב שאני הייתי בו ולהושיט להם יד לצאת מהבור שהם נמצאים בו.
בתור בן אדם שמכיר את המקום הזה מקרוב אני מקווה שאוכל להיות מקום בטוח לאנשים במצב שלי ואולי להראות להם קצת תקווה.
הפעם האחרונה הייתה במרץ, אושפזתי ללילה אחד כי התעקשנו (אני וההורים) להשתחרר בניגוד להמלצת רופאים.
לפני זה היה לי חודשיים מספטמבר עד נובמבר
לפני זה היה לי ב2021 חודשיים, השתחררתי לאיזה שבוע וחזרתי לעוד חצי שנה.
באופן כללי, כן יש שיפור.
אם מסתכלים על זה מרחוק כן יש מגמת שיפור.
להגיד שהחיים שלי טובים ואין לי קשיים יהיה שקר
אני כן מתקשה ביום יום שלי והחיים לא ורודים אבל עברתי מפגיעה עצמית על בסיס יום יומי ונסיונות אובדניים כל שבוע בגיל 12 ללמצוא דרכי התמודדות חדשים.
כרגע ההחלמה שלי כוללת טיפול (תרופתי פסיכיאטרי ופסיכולוגי) מערכת יחסים בריאה ותקשורת עם הבת זוג שלי, מערכת יחסים מופחתת עם המשפחה, בתהליך של כלבת שירות פסיכיאטרית וגראס רפואי.
אנחנו עובדים גם על תקשורת בין אלטרים וגם על תקשורת בין אנושית (בעיקר עם החברה) וזה עוזר המון.
התקווה הכי גדולה שלי היא להיות המבוגר שהייתי צריך כילד/נער.
עבודה עם נוער בסיכון, משהו טיפולי וכו
מקווה לעזור לאנשים לא להגיע למצב שאני הייתי בו ולהושיט להם יד לצאת מהבור שהם נמצאים בו.
בתור בן אדם שמכיר את המקום הזה מקרוב אני מקווה שאוכל להיות מקום בטוח לאנשים במצב שלי ואולי להראות להם קצת תקווה.
שמח לשמוע שאתה חותר לעתיד טוב יותר ולא משאיר דברים באוויר אלא מטפל בהם ומקשיב ללב שלך.
שאלה, אתה לא חושב שגראס רפואי יכול לגרום להידרדרות? הרבה פעמים ההשפעות לא טובות, בעיקר על אנשים עם הפרעת אישיות גבולית וחרדות.
ומבעד לכך, יש סיכון התמכרותי ותלותי שיכול להחמיר לחומרים אחרים (גם אצל אנשים עם הפרעת אישיות גבולית).
שאלה, אתה לא חושב שגראס רפואי יכול לגרום להידרדרות? הרבה פעמים ההשפעות לא טובות, בעיקר על אנשים עם הפרעת אישיות גבולית וחרדות.
ומבעד לכך, יש סיכון התמכרותי ותלותי שיכול להחמיר לחומרים אחרים (גם אצל אנשים עם הפרעת אישיות גבולית).
מה זה אומר אישיות גבולית
שואל השאלה:
זה מאוד תלוי בן אדם.
לי אישית זה עוזר מאוד בהתקפים ואעדיף לעשן משהו טבעי מאשר לקחת כדורים שהם בייסיקלי סמים קשים
גם עוזר לי להרדם (הכדורים שאני לוקח כרגע ומלטונין לא עוזרים)
כמובן שיש בעיה של התמכרות או תלותיות אבל אני אעדיף להיות מכור לגראס (בייחוד כשהוא רפואי) מאשר לא להיות פה בכלל
זה מאוד תלוי בן אדם.
לי אישית זה עוזר מאוד בהתקפים ואעדיף לעשן משהו טבעי מאשר לקחת כדורים שהם בייסיקלי סמים קשים
גם עוזר לי להרדם (הכדורים שאני לוקח כרגע ומלטונין לא עוזרים)
כמובן שיש בעיה של התמכרות או תלותיות אבל אני אעדיף להיות מכור לגראס (בייחוד כשהוא רפואי) מאשר לא להיות פה בכלל
שואל השאלה:
הפרעת אישיות גבולית היא הפרעת אישיות שמתפתחת עקב טראומה ומערכת יחסים לא יציבה בילדות שגורמת להתפתחות לקויה של אזורים במוח
ההפרעה לרוב גורמת לשינויים מהירים וחדים במצבי רוח ומצבי רוח קיצוניים (אין עצב- יש דיכאון. אין כעס- יש זעם. אין שמחה- יש אופוריה.)
תלותיות קיצונית בבן אדם ספציפי
חרדת נטישה קשה
באופן כללי הכל מאוד קיצוני
אנחנו מרגישים דברים הרבה יותר חזק
הפרעת אישיות גבולית היא הפרעת אישיות שמתפתחת עקב טראומה ומערכת יחסים לא יציבה בילדות שגורמת להתפתחות לקויה של אזורים במוח
ההפרעה לרוב גורמת לשינויים מהירים וחדים במצבי רוח ומצבי רוח קיצוניים (אין עצב- יש דיכאון. אין כעס- יש זעם. אין שמחה- יש אופוריה.)
תלותיות קיצונית בבן אדם ספציפי
חרדת נטישה קשה
באופן כללי הכל מאוד קיצוני
אנחנו מרגישים דברים הרבה יותר חזק
לא הבנתי מה זה אומר did,יעני מה זאת אומרת פיצול אישיות?
dissociative identity disorder
כתוצאה מטראומה המוח מפתח מנגנון שאנשים סוג של מתנתקים מעצמם ויוצרים דמות חדשה לגמרי כדי לעבוד על עצמך שהטראומה קרתה לדמות ההיא ולא לך, נראלי לאדע אני חושב ששמעתי את זה איפשהו אל תתפוס אותי על המילה שלי
כתוצאה מטראומה המוח מפתח מנגנון שאנשים סוג של מתנתקים מעצמם ויוצרים דמות חדשה לגמרי כדי לעבוד על עצמך שהטראומה קרתה לדמות ההיא ולא לך, נראלי לאדע אני חושב ששמעתי את זה איפשהו אל תתפוס אותי על המילה שלי
שואל השאלה:
זה לא מדויק אבל ביחס לתשובות אחרות שראיתי זה יחסית נכון
בעיקרון בילדות המוקדמת (בדרכ עד אזור גיל 9) האישיות של הילד לא מפותחת
כשיש טראומה כרונית לרוב תתפתח דיסוציאציה (דיסוציאציה כשלעצמה היא לא הפרעה, חלימה בהקיץ זה דיסוציאציה. זה נהיה הפרעה כשזה כרוני וחמור) שזה בעצם איזשהו ניתוק מהגוף ו/או מהסביבה
בגלל שהטראומה חזרתית והילד נכנס למצב הישרדותי הדיסוציאציה נהיית כרונית
בגלל שהאישיות של אותו ילד לא מפותחת נוצרים "חומות דיסוציאציה" בין חלקים שונים באישיות שגורמים גם לאמנזיה (שיכחון) בין החלקים
החלקים השונים מתפתחים בנפרד וחווים דברים שונים וכך בעצם נוצרים אלטרים- האישיויות השונות.
לאלטרים יש תפקידים שונים בשביל להגן על הסיסטם (כל האישיויות)- חלק יזכרו את הטראומה, חלק לא. אלטרים שונים יכולים "להחזיק" רגשות שונים, ויש אלטרים שאחראים על תפקוד יום-יומי.
בגלל שמטרת ההפרעה היא להגן על אותו ילד ההפרעה בטבעה "מכוסה" ולרוב יהיה קשה לזהות- גם לסיסטם עצמה לוקח זמן לגלות ולרוב תהיה המון הכחשה בהתחלה.
כחלק מהמנגון השרדות האלטרים ממסכים את עצמם כזהות אחת (באופן תת מודע) ולכן קשה לזהות
האלטרים יכולים להיות שונים בגיל, מגדר, צבע וכו. יש לרוב הסיסטמס אפילו אלטרים שהם דמויות מסדרות/סרטים/ספרים או אנשים אמיתיים (לרוב דמויות שהם קשורים אליהם רגשית או שהסיפור של הדמות דומה לסיפור של הילד)
אבל חשוב לציין שהאלטר הוא לא הדמות. לפעמים אפילו השם והאישיות לא זהה לאותה דמות/בן אדם.
גם חשוב לציין שבניגוד לכל מה שרואים בסרטים אין "אלטר רשע" וזה נטו הגזמה לצרכים סינמטים
זה לא מדויק אבל ביחס לתשובות אחרות שראיתי זה יחסית נכון
בעיקרון בילדות המוקדמת (בדרכ עד אזור גיל 9) האישיות של הילד לא מפותחת
כשיש טראומה כרונית לרוב תתפתח דיסוציאציה (דיסוציאציה כשלעצמה היא לא הפרעה, חלימה בהקיץ זה דיסוציאציה. זה נהיה הפרעה כשזה כרוני וחמור) שזה בעצם איזשהו ניתוק מהגוף ו/או מהסביבה
בגלל שהטראומה חזרתית והילד נכנס למצב הישרדותי הדיסוציאציה נהיית כרונית
בגלל שהאישיות של אותו ילד לא מפותחת נוצרים "חומות דיסוציאציה" בין חלקים שונים באישיות שגורמים גם לאמנזיה (שיכחון) בין החלקים
החלקים השונים מתפתחים בנפרד וחווים דברים שונים וכך בעצם נוצרים אלטרים- האישיויות השונות.
לאלטרים יש תפקידים שונים בשביל להגן על הסיסטם (כל האישיויות)- חלק יזכרו את הטראומה, חלק לא. אלטרים שונים יכולים "להחזיק" רגשות שונים, ויש אלטרים שאחראים על תפקוד יום-יומי.
בגלל שמטרת ההפרעה היא להגן על אותו ילד ההפרעה בטבעה "מכוסה" ולרוב יהיה קשה לזהות- גם לסיסטם עצמה לוקח זמן לגלות ולרוב תהיה המון הכחשה בהתחלה.
כחלק מהמנגון השרדות האלטרים ממסכים את עצמם כזהות אחת (באופן תת מודע) ולכן קשה לזהות
האלטרים יכולים להיות שונים בגיל, מגדר, צבע וכו. יש לרוב הסיסטמס אפילו אלטרים שהם דמויות מסדרות/סרטים/ספרים או אנשים אמיתיים (לרוב דמויות שהם קשורים אליהם רגשית או שהסיפור של הדמות דומה לסיפור של הילד)
אבל חשוב לציין שהאלטר הוא לא הדמות. לפעמים אפילו השם והאישיות לא זהה לאותה דמות/בן אדם.
גם חשוב לציין שבניגוד לכל מה שרואים בסרטים אין "אלטר רשע" וזה נטו הגזמה לצרכים סינמטים
איך גילו את הפרעת זהות דיסוצאטיבית אצלך? כמה זמן זה לקח? רק אם זה בסדר
יש לי תסמינים של osdd ומפחדת לשאול על זה את המטפלים
יש לי תסמינים של osdd ומפחדת לשאול על זה את המטפלים
שואל השאלה:
לקח לנו בערך שלוש שנים עד שהגענו לעזרה מקצועית לגבי זה כי היינו בלופ של הכחשה
אבל אחרי האישפוז הלפני אחרון שלנו שיחררו אותנו עם המלצה לטיפול יעודי לטראומה מורכבת אחרי זה התחלנו טיפול אצל מומחית לטראומה ואני חושב שהיא העלתה את הנושא של ההפרעה (אחרי שכבר ידענו) ובאיזשהו שלב ביקשנו ממנה איבחון רשמי
עשינו את caps-5 שזה שאלון די ארוך להפרעות מבוססות טראומה (בניגוד לdes-2 שהוא ספציפי לדיסוציאציה) ולקח 2 מפגשים כפולים (שלוש שעות סך הכל) ובסופו היא אבחנה אותנו עם cptsd did וbpd
סך הכל פלוס מינוס שלוש וחצי שנים אבל נטו כי לא השגנו עזרה מקצועית
כן יש המון אנשים מקצוע שמזלזלים בהפרעה (שמעתי על כאלה שאפילו לא מאמינים שהיא קיימת) אבל יש גם נורמלים
לקח לנו בערך שלוש שנים עד שהגענו לעזרה מקצועית לגבי זה כי היינו בלופ של הכחשה
אבל אחרי האישפוז הלפני אחרון שלנו שיחררו אותנו עם המלצה לטיפול יעודי לטראומה מורכבת אחרי זה התחלנו טיפול אצל מומחית לטראומה ואני חושב שהיא העלתה את הנושא של ההפרעה (אחרי שכבר ידענו) ובאיזשהו שלב ביקשנו ממנה איבחון רשמי
עשינו את caps-5 שזה שאלון די ארוך להפרעות מבוססות טראומה (בניגוד לdes-2 שהוא ספציפי לדיסוציאציה) ולקח 2 מפגשים כפולים (שלוש שעות סך הכל) ובסופו היא אבחנה אותנו עם cptsd did וbpd
סך הכל פלוס מינוס שלוש וחצי שנים אבל נטו כי לא השגנו עזרה מקצועית
כן יש המון אנשים מקצוע שמזלזלים בהפרעה (שמעתי על כאלה שאפילו לא מאמינים שהיא קיימת) אבל יש גם נורמלים
איך אתה מרגיש היום
איזה אלטרים יש לך?
האם משחק תפקידים משהו בסגנון dnd אם יצא לך לנסות עוזרים לך או לא? או שפשוט כיף
למה אתה רוצה לשתף פה? בשביל לפרוק להעלאת מודעות
האם אשפוזים עזרו לך האם זאת הייתה חוויה שלילית או חיובית?
בכללי מאוד מעניין אותי
האם משחק תפקידים משהו בסגנון dnd אם יצא לך לנסות עוזרים לך או לא? או שפשוט כיף
למה אתה רוצה לשתף פה? בשביל לפרוק להעלאת מודעות
האם אשפוזים עזרו לך האם זאת הייתה חוויה שלילית או חיובית?
בכללי מאוד מעניין אותי
שואל השאלה:
מה הכוונה באיזה אלטרים?
לא יצא לי לשחק
העלאת מודעות, יצא לי להיתקל פה בשאלות באמת מנותקות מהמציאות (בעיקר לגבי אוטיזם ו"פיצול אישיות") וכבן אדם עם יחסית הרבה ידע וניסיון חיים הסטיגמות שרצות פה (ובחברה בכללי) באמת מסוכנות לאנשים עם ההפרעות ויש המון דברים שהייתי רוצה לדעת כילד, אז למה לא לשתף?
מה הכוונה באיזה אלטרים?
לא יצא לי לשחק
העלאת מודעות, יצא לי להיתקל פה בשאלות באמת מנותקות מהמציאות (בעיקר לגבי אוטיזם ו"פיצול אישיות") וכבן אדם עם יחסית הרבה ידע וניסיון חיים הסטיגמות שרצות פה (ובחברה בכללי) באמת מסוכנות לאנשים עם ההפרעות ויש המון דברים שהייתי רוצה לדעת כילד, אז למה לא לשתף?
שואל השאלה:
שכחתי לענות על האשפוזים אז
שניהם. בסופו של דבר האשפוז שם כדי להשאיר אותך בחיים פיזית, אבל לאנשים שונים יש חוויות שונות. אפילו רק לנו היו חוויות מאוד שונות מכל אשפוז.
שכחתי לענות על האשפוזים אז
שניהם. בסופו של דבר האשפוז שם כדי להשאיר אותך בחיים פיזית, אבל לאנשים שונים יש חוויות שונות. אפילו רק לנו היו חוויות מאוד שונות מכל אשפוז.
כאילו מי הם האלטרים מה השמות הגילאים אם אתה יודע ומה התפקיד של כל אחד
צודק לגמרי
מה הכי היית רוצה שאנשים ידעו על ההפרעות שלך ואיך היית מצפה שהם יתייחסו אלייך אחרי שאמרת להם על ההתמודדות שלך ואיך הם יכולים לתמוך ולעזור או שאתה לא מצפה שינסו לעזור
צודק לגמרי
מה הכי היית רוצה שאנשים ידעו על ההפרעות שלך ואיך היית מצפה שהם יתייחסו אלייך אחרי שאמרת להם על ההתמודדות שלך ואיך הם יכולים לתמוך ולעזור או שאתה לא מצפה שינסו לעזור
שואל השאלה:
דבר ראשון- אני לא אענה על זה פשוט כי זה לא מידע שאני הולך לשתף עם זרים באינטרנט.
אבל אני כן אגיד שאנחנו לא מודעים לרוב האלטרים שיש לנו
הסברתי קצת כשהסברתי על ההפרעה אבל הכל מאוד מעורפל.
זה משהו שמשתנה בין סיסטמס (ובין אלטרים) אבל ברוב הזמן אנחנו מאוד מעורפלים ולא יודעים מי בפרונט, וקשה לזהות אלטרים.
בעיקר שינסו להבין את ההפרעה במקום ללכת על סטריאוטיפ או פשוט להתעלם.
אישית, פשוט שישאלו מלא שאלות. ברור לי שזה ידע שלא מונגש לכולם ולא כולם מודעים אליו, אבל אם מישהו מספר לכם על משהו שאתם לא מבינים, פשוט תשאלו. יש כאלה שלא רוצים להסביר ופשוט יגידו לכם לבדוק בגוגל אבל ספציפית לי זה יעזור, יש גשר שצריך לחצות וזה לגיטימי, אפשר פשוט לשאול/לחקור.
דבר ראשון- אני לא אענה על זה פשוט כי זה לא מידע שאני הולך לשתף עם זרים באינטרנט.
אבל אני כן אגיד שאנחנו לא מודעים לרוב האלטרים שיש לנו
הסברתי קצת כשהסברתי על ההפרעה אבל הכל מאוד מעורפל.
זה משהו שמשתנה בין סיסטמס (ובין אלטרים) אבל ברוב הזמן אנחנו מאוד מעורפלים ולא יודעים מי בפרונט, וקשה לזהות אלטרים.
בעיקר שינסו להבין את ההפרעה במקום ללכת על סטריאוטיפ או פשוט להתעלם.
אישית, פשוט שישאלו מלא שאלות. ברור לי שזה ידע שלא מונגש לכולם ולא כולם מודעים אליו, אבל אם מישהו מספר לכם על משהו שאתם לא מבינים, פשוט תשאלו. יש כאלה שלא רוצים להסביר ופשוט יגידו לכם לבדוק בגוגל אבל ספציפית לי זה יעזור, יש גשר שצריך לחצות וזה לגיטימי, אפשר פשוט לשאול/לחקור.
כן מובן מה שנוח לך לשתף אם לא נוח אז לא חייב כמובן
הרבה כן ילכו על סטארוטיפ לא בהכרח כוונה רעה פשוט כי זה קל יותר
לגמרי חשוב לשאול ולחקור לנסות להבין
אולי צריך יותר להנגיש ובצורה פשוטה וברורה בשביל שאנשים יפסיקו ללכת על סטארוטיפ שבכלל לא מציג כמו שצריך
הרבה כן ילכו על סטארוטיפ לא בהכרח כוונה רעה פשוט כי זה קל יותר
לגמרי חשוב לשאול ולחקור לנסות להבין
אולי צריך יותר להנגיש ובצורה פשוטה וברורה בשביל שאנשים יפסיקו ללכת על סטארוטיפ שבכלל לא מציג כמו שצריך
פגיעה עצמית יכולה להיות גם עים רק שורטים תצמנו עים הציפורניים?