אני חושבת שככל שאני אוהבת מישהו ואנחנו קרובים אז אני מרגישה פחות אהבה אליהם

אני מרגישה שהם מעצבנים אותי ושכל דבר שהם עושים מעיד על משהו שאני צריכה לא לאהוב בהם כי הוא יכול לפגוע בי או להעיד על זה שהם אולי אנשים רעים או שהם יעזבו
ואני חושבת שזה כי כשהייתי קטנה האבא הביולוגי שלי היה תמיד נעלם לחודשים ואז חוזר וגורם לי להרגיש הכי נאהבת בעולם, ואז לאט לאט נהיה יותר מרוחק, פחות הקשיב לי, פחות נתן לי דברים, פחות יחס ואז הוא נעלם.
אני והאקס שלי היינו במערכת יחסים שנתיים, במשך השנתיים היו לנו מלא ריבים, היו לנו תקופות שיותר ותקופות שפחות, והתקופות שפחות הרגישו וואו.
תמיד כשהוא התקרב אלי מידי, ושהרגשתי מאוהבת בטירוף, פתאום הרגשתי שאני צריכה לעזוב, שהוא לא טוב לי, אבל אף פעם לא אמרתי כלום כי פחדתי באמת לאבד אותו, כי אהבתי אותו בטירוף.
אף פעם לא שיתפתי אותו בזה כי הרגשתי שאם אני אגיד לו הוא יעזוב.
אני מרגישה שהייתי דוחה בטירוף.