למה יש הרבה סרטונים בטיקטוק על תוכן דיכאוני אך הרבה אנשים עושים עליו לייקים?

כנל

אני חושב שזה בעיקר כי זה טרנדי אבל אני מניח שיש כמות נכבדת של אנשים שבאמת מרגישים ככה

שואל השאלה:
אז זה אומר שכמעט וכולם חווים את אותם רגשות כשאנחנו חושבים שרק אנחנו מתמודדים איתם? ומה זה אומר עלינו כחברה?

כי יש מצב רוח דיכאוני ויש הפרעת דיכאון, ואנשים שהם קצת דיכאוניים יכולים להזדהות עם אנשים שיש להם את ההפרעה כי בדור שלנו קיצוניות איבדה את משמעותה- אני מתכוונת לזה שחלק מחוש ההומור שלנו הוא דרמטיות (לדוגמה;"i dont wanna be dramatic, but i'd die for that cat"- זה מצחיק, זה עובד, וזה מקבל 50 אלף לייקים למרות שסביר להניח שרק מיעוט מאותם אנשים באמת ימותו בשביל חתול), לכן התפיסה שלנו גם משתנה, והדברים שאנחנו מזדהים איתם מצתיירים שונה. אז כשאדם מדבר על זה שלא הצליח לגרום לעצמו לקום מהמיטה, הרבה אנשים עושים לזה לייק למרות שרק חלקם באמת חוו את זה, כי זה מרגיש relatable.
חוץ מזה שהאלגוריתם של טיקטוק והרשתות החברתיות הוא די מחושב, הסרטונים שאת רואה חא סתם מגיעים אליך. הסרטונים האלה כנראה מכוונים לקהל שחלקו לוקה בנפשו