אני בעבודה הכי גרועה אבר

מפעילת מתקנים בפארק. בבקשה אני מתחננת אליכם הורים יקרים תפסיקו לצעוק ו להתווכח... לקלל ולהשפיל עובדים. אני בת 18 על הרצף כל היום רבה עם אנשים זאת העבודה היחידה שלקחו אותי בבקשה מכם תקשיבו למפעילים אל תתווכחו עם חוקים תהיו טיפה סובלניים. הכנסתי חמישה ילדים בתפקוד נמוך למכוניות המתנגשות והורים בתור קיללו אותי והלכו לספר לכל העולם ושמעתי שהם קראו לי העובדת השמנה. ביקשתי מאיזה אבא שיחליף מקום עם הילד כי הילד נמוך הוא הביא חבורה של גברים בני 40 פלוס שכולם באו לצעוק עליי שזה לא בסדר שאני לא נותנת לילד שלו לנהוג. תזכרו שאנחנו בעצמנו ילדים. גם אל תשאירו ילדים קטנים בני 5- בתור לבד או איתי בידיים אם קורה משהו זה עליי. סיוט. אבל כבר נמאס לי שכל טעות שלי הורים באים לצעוק ולקלל אותי. 'אני אזכור לך את זה שלא הכנסת אותנו ואותם כן לכל החיים יא חתיכת נבלה. הילד שלי בוכה בגללך אלוהים ישלם לך על היחס המז--ן שנתת לנו' כן, כואב לי הלב מזה. כן אני מרגישה רע וכן אני כועסת. לא נתתי לילד בן שנתיים לעלות על המכוניות מגובה 140סמ כי אסור לי. אין סיבה לריב איתי ולהגיד לילדים שלך 'רואה? זאת עובדת זבל. אל תהיה ככה בעתיד.' כאילו מה לעזאזל... ועכשיו לשאלה שלי... איך מתמודדים עם זה? מה כבר עושים בשלב הזה?