8 תשובות
^ העיקר בא מאנונימי
לפעמים עדיף לשתוק באמת
לפעמים עדיף לשתוק באמת
שתקי את
אנונימי
משתתף בצערך..
זה לא קל לעכל דבר כזה וזה לא קל לחיות עם זה
אם תצטרכי משהו הפרטי שלי פתוח תמיד
ואנונימי, אתה מגעיל. לא אומרים דסר כזה גם לא בצחוק
זה לא קל לעכל דבר כזה וזה לא קל לחיות עם זה
אם תצטרכי משהו הפרטי שלי פתוח תמיד
ואנונימי, אתה מגעיל. לא אומרים דסר כזה גם לא בצחוק
מקווה בשבילך שבחיים לא תחווה דבר כזה ולא תצטרך להבין כמה זה קשה
כולם מתים בסוף מה לעשות זה החיים ובכל מלחמה יש הרוגים די לנהי
אנונימי
אי אפשר לעכל לצערי, אני מקווה שהכל בסדר
שלא תדעי עוד צער ❤
ידיד ממש טוב שלי גם נרצח בשביעי לעשירי, אני מבינה את הכאב שלך, שולחת לך חיבוק
ידיד ממש טוב שלי גם נרצח בשביעי לעשירי, אני מבינה את הכאב שלך, שולחת לך חיבוק
היי לך,
את מתארת שכבר שנתיים את נושאת איתך את תחושת החוסר, את ה'לא-פה' שלה.
נדמה כי החוסר הזה ממשיך להתקיים, לא משנה מה הזמן מסמן. זה פשוט ממשיך להיות שם, לפעמים בשקט, לפעמים חזק יותר, אך תמיד שם.
אולי אין דרך אחת להתמודד עם כאב כזה, אלא לנסות לחיות לצידו, איתו. אולי אפשר לנסות ולמלא אותו ברגעים קטנים; שיר שהיא אהבה, מחשבה עליה, לדבר אליה או עליה, אפשר גם לדבר עם מישהי או מישהו שמבינים אותך ויכולים לעזור לך לקחת קצת אוויר כשצריך...
ואם יתאים לך, אנחנו כאן, בשיחה אנונימית ובטוחה.
מצרפת לך לינק לצ'אט של סה"ר.
איתך,
מתנדבת סה"ר
את מתארת שכבר שנתיים את נושאת איתך את תחושת החוסר, את ה'לא-פה' שלה.
נדמה כי החוסר הזה ממשיך להתקיים, לא משנה מה הזמן מסמן. זה פשוט ממשיך להיות שם, לפעמים בשקט, לפעמים חזק יותר, אך תמיד שם.
אולי אין דרך אחת להתמודד עם כאב כזה, אלא לנסות לחיות לצידו, איתו. אולי אפשר לנסות ולמלא אותו ברגעים קטנים; שיר שהיא אהבה, מחשבה עליה, לדבר אליה או עליה, אפשר גם לדבר עם מישהי או מישהו שמבינים אותך ויכולים לעזור לך לקחת קצת אוויר כשצריך...
ואם יתאים לך, אנחנו כאן, בשיחה אנונימית ובטוחה.
מצרפת לך לינק לצ'אט של סה"ר.
איתך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: