האם מאחורי מאבק האקלים מסתתר ויכוח יסודי עמוק יותר? הסבר here

יש משהו מוזר מאוד במאבק האקלים, המאבק ממבט ראשון נדמה כויכוח רגיל
דעה אחת טוענת- שזה שטויות ולא בדיוק יעזור, המאבק לא באמת משפיע ועוזר.
או הכחשה כללית של הבעיה. או שההשקעה גדולה מדי לבעיה קטנה מדי.
ודעה אחרת- אומרת שזה ממש בעיה ואנחנו חייבים לטפל בזה.

הבעיה: אז מדוע לרוב דווקא אנשי שמאל יותר נאבקים למען האקלים? הרי ממבט ראשון זה דיון שלא קשור לימין ושמאל.
מסקנה: הויכוח הוא ויכוח יסודי יותר מויכוח רגיל ופשוט משנדמה לעין.

הנחה: מאחורי כל ויכוח רגיל, מסתתר מודל מוסרי שמייצר את הויכוח, למרות שלעיתים נדמה שהוא לא מאחוריו.
במקרה שלנו, הויכוח הוא האם בני האדם הם אדוני הארץ, או הם חלק מהארץ.

מי שבעד האקלים מגיע מנקודות מבט יותר אתאיסטית, שבו בני האדם הם רק חלק מהמגוון ביקום, אך העולם לא שייך לו.
ומי שלא אכפת לו, הוא שמרן בדרך כלל, שבו תפיסת העולם הדתית נשארה לו, שמטרת העולם לצורך האדם עומדת לו מול עיניו.
ולכן לא אכפת לו כל כך מהרס העולם, כל עוד זה לצורך האדם.

שניהם לא באים באמת ממניעים של העתיד, הטענות על העתיד הם רק באות כדי לשכנע אחד הצדדים.

הערה חשובה- ניתן להיות אדם מאמין ולהתנגד להרס האקלים כמובן, מטעמים ברורים אמוניים, ויש הרבה כאלה.
אבל המניעים שגורמים לאנשים ללכת לכיוונים שונים הם דפוסי החשיבה הזאת.

מה דעתכם החשובה? האם זו נקודת היסוד?