5 תשובות
כן מוכר מאוד חחח אצלי זה ככה אם את רוצה להתייעץ את מוזמנת
אני מבין אותך ההורים לפעמים מצפים שנהיה כמוהם כשהם עברו הכל ובדיעבד אומרים "אין שם כלום" אחרי שכביכול נהנו מהכל
צריך לגשת לדת ממקום אמיתי ובדרך כלל מקטנות ההורים מצפים שנהיה כמוהם כשהם באורות והילדים לא יכולים לחווים את זה
לא, אבל כשהייתי דתי בבית ספר (בישיבה) תמיד ראיתי כיצד אחרים (יחסית מעטים) מאד נהנו מלימודי תורה והיה חשוב להם להתמיד לתפילות וכל זה. אני לא הרגשתי כזה אהבה לדת ותמיד היה לי קשה עם הדברים האלו.

הבנתי שבעולם אנשים שונים זה מזה והחלטתי לצאת מהדת וזאת הייתה ההחלטה הנכונה עבורי כי כמו שאמרת באמת יש חיים שלמים בחוץ ובחיי הדת אני לא ארגיש שמח וממומש.

מי שטוב לו ושמח בדת, אני מברך אותו על זה, פשוט כי אני מאמין שהמטרה בחיים היא להיות מאושר ולכן פשוט "כל אחד ומה שעושה אותו שמח"
שואל השאלה:
^^אם רק היה לי שקל על כל פעם ששמעתי את המשפט "אין שם כלום"
אנונימית