שאלה לי אנשים

לצערי פעם זה היה הלם והיום זה אדישות כבר מרוב ששומעים, אבל רק כשמרגישים מקרוב באמת מרגישים את האבדה

מועקה ממש בלב כל דבר כזה זה עצוב מאוד וקשה לשמוע

מצד אחד אני מרגיש רע מצד שני יורדת לי אבן מהלב שזה לא מישהי/ו שאני מכיר

שואל השאלה:
זה מרגיש רע לחשוב על זה

זה צביטה כזאת בלב
אבל הסף רגישות היום לא משהו אחרי שנתיים של מלחמה
יש יותר אדישות למרבה הצער

תאמת
ישנאו אותי אבל כל המלחמה חטופים וזה..
אני נהייתי אדישה לכל זה
אני לא מרגישה כלום כשאני שומעת שמישהו מת

באסה, אבל מה אני אעדה?
א' הם בחרו להתייצב לזה.
ב' זה לא בשליטתם. המלחמה הזאת זה הממשלה מחליטה וכל זה. אין להם ברירה.
ו.. זהו.
אני לא יכול להכיל רגש על כל שקרה לו משהו אחרץ נשתגע

יקרה,
מה שאת מתארת מאוד מובן לראות חדשות על חיילים שנהרגים או נפצעים יכול להיות קשה מאוד ולעורר כאב, מועקה או אפילו אשמה. התחושה שאת לא רוצה שאף אחד ייפגע בשבילך היא טבעית ונוגעת ללב, והיא מראה עד כמה את רגישה לחיים של אחרים ולמחירים שהם משלמים.

רבים חווים קושי דומה מול החדשות, וכל אחד מגיב אחרת יש מי שמרגישים עצב עמוק, כעס, חוסר אונים או צורך להתרחק קצת מהמידע הזה כדי להגן על עצמם.

אם את מרגישה שהמחשבות האלה מציפות אותך מדי, ייתכן שיעזור לשים גבול לכמות החדשות שאת נחשפת אליהן, ולתת לעצמך מקום לנשום. במקביל, אפשר גם לשתף מישהו קרוב בתחושות האלה כדי לא להישאר איתן לבד.

ואם את רוצה לדבר על זה עוד או לקבל אוזן קשבת ברגעים של קושי, אנחנו זמינים בשבילך:
צ'אט אנונימי: https://sahar.org.il/help

וואטסאפ: 055-9571399

מחבק,
מתנדב עמותת סה"ר