6 תשובות
יש להם תכנים פילוסופיים, אך הם עצמם אינם פילוסופים
שניהם קודם כול סופרים, אבל הכתיבה שלהם היא בעלת ערך פילוסופי עמוק אז הרבה פעמים מתייחסים אליהם כאל "סופריפ פילוסופיים"
קריאה ב"החטא ועונשו" יכולה בהחלט לעורר דיון במשמעות התועלתנות. פסקה ב"האחים קרמזוב" יכולה להיות מובאה מעולה בדיון על היחס בין מוסריות לבין אמונה ואתאיזם. אבל המעבדה המוסרית הספרותית היא לא דיון פילוסופי. יש כמובן כתיבה פילוסופית בצורות ספרותיות, כתיבה פילוסופית-אלגורית היא צורה נפוצה שלה. קשה לקבוע איפה עובר הגבול בין כתיבה פילוסופית לבין ספרות, ויש ממשק רחב מאוד בין נושאי הכתיבה של הז'אנרים. אני חושב שמכל מקום כותב שמתעסק בעיקר בכתיבה ספרותית בצורת רומנים ונובלות, גם אם יש שם דיון פילוסופי מפורש, מובלע או מהודהד, הוא סופר ולא פילוסוף.
דוסטויבסקי לחלוטין
קפקא פחות
קפקא פחות
לא
עבודתו של קפקא זאת דוגמא טובה מאד לפילוסופיה נטרוליסטית, אבל הוא עצמו לא פילוסוף אלא עוקב של הפילוסופיה.
באותו הנושא: