אני בדיכאון מאובחן קשה אין לי חברים באמת אפס אנשים לא כמו האנשים שסתם אומרים

תנסי להתמיד בדברים הקטנים, לאט לאט תנסי לצאת מאזור הנוחות שלך והכי חשוב שתמיד תהיי בשליטה עצמית ואת זאת שתבחרי לקום בבוקר בידיעה שיש לך סיבה לחיות. אני בטוח שיש לך משפחה שאוהבת אותך ורוצה רק לטובתך וזה מספיק לגמרי מעל ומעבר.
תהיה רחומה כלפי עצמך גם כאשר את עושה טעויות.
אל תהיי תקועה בעבר ותמשיכי קדימה אל עבר העתיד, את עדיין נורא צעירה והחיים עוד לפנייך.

תצרי לעצמך דרך שונה להסתכל על הדברים
לפעמים צריך ללמוד להיות לבד
פעם תמיד הייתי מוקפת באנשים ובצורה מסויימת אחרי זה כשעליתי לחטיבה זה היה קצת כמו כאפה כזאת כי היה לי יותר קשה חברתית והייתה לי גם באמת תקופה פחות טובה עם עצמי. זה לוקח זמן אבל אני מבטיחה לך שזה ישתפר
בין אם זה בצורה מסויימת לאט לאט ליצור לעצמך ביטחון עצמי גבוה יותר ובין עם זה לנסות ליצור חברויות חדשות. ואני מבטיחה לך שאני של לפני שנה הייתי במקום שונה לגמרי מאיפה שאני עכשיו במובן האישי.
דברים כאלה לוקחים זמן את צריכה לבוא לדברים האלה בגישה טובה יותר.

אני מבינה אם את צריכה מישהו לדבר איתו או לפרוק את מוזמנת

שואל השאלה:
לא נראלי אתם מבינים את הסיטואציה, אני הבנתי להיות לבד זה נורמלי בשבילי כבר שנתיים שלא היה לי חיים יציבים (בית ספר, חברים, משפחה) אין לי את זה ואני רגילה לזה אבל זה כל כך מתיש, אני רק ילדה וזה לא אמור להיות ככה אי ואפשר כבר ככה, שאת חנוקה כבר אין עם מי לדבר כל מה שיש זה פשוט לבכות במיטה, ופשוט לאף אחד לא אכפת, אין לי אף אחד בחיים, מאמא שלי אני צריכה להתחנן בשביל שתסכים לדבר איתי וגם רוב הפעמים זה נגמר בזה שהיא בוכה ואז אני נזכרת למה אני לא מדברת איתה על זה כי זה רק גורם לי לרגשות אשם, כל יום הוא כמו לחיות בגיהנום, אי אפשר להרגיש משהו אחר חוץ מעצב עצום וכל יום זה נהיה גרוע יותר

את יכולה לכתוב לי בפרטי אם את צריכה מישהו לדבר איתו בלי להרגיש אשמה רק אל תעשי משהו שמסכן את עצמך

שואל השאלה:
לא זה לא המצב אני לא אעשה משהו כזה יש לי פסיכולוגית וזה אני רק משתפת כי אין לי את מי לשתף
ותודה ממש

היי אנונימית,

אני שומעת את הכאב שעולה ממילותייך...מבינה יש תחושה של בדידות ונתק מהסובבים, שהתמודדות עם הדיכאון לפעמים מקשה על יצירת קשרים ואולי גורמת גם להסתגרות...אני מתארת לעצמי כמה מטלטלת ההתמודדות הזאת יכולה להיות...

חשוב שתדעי שאת לא לבד, ואם תרצי להמשיך לשתף אני מתנדבת בעמותת סה"ר מזמינה אותך להיכנס לצ'אט האישי והאנונימי שלנו ובו תוכלי לשתף במה שתבחרי ובקצב שלך...אנחנו כאן כדי להקשיב ואולי יחד נוכל למצוא את הדרכים המתאימות להתמודד עם המצב הנוכחי...תוכלי להיכנס לאתר דרך הקישור שצירפתי בתחתית התגובה

אל תשארי לבד עם התחושות האלה
שלך,
מתנדבת סה"ר

הייתי אומר דברי איתי אבל הגיל בעייתי
תמצאי כאן אנשים בגיל שלך

אני הכי מבינה אותך בעולם
אני עוד מעט מתקרבת לגיל 20 וכמעט לא נהנתי בחיים שלי כי אין לי חברה בכלל חוץ מאחת
קחי את עצמך ותעשי מה שבא לך את תכירי בדרך חברות מבטיחה לך
בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח