זה בסדר להגיד את זה למפקדת שלי?

המפקדת שלי ממש ממש פגעה בי ואני מבינה שהיא מפקדת והכל אבל היא אמרה עלי דברים מזעזעים ואני רוצה לנגיד לה על זה משהו כי זה לא פעם ראשונה שזה קורה


הקשב המפקדת, אני רוצה לשתף אותך במשהו אישי.
אני מרגישה שאני נותנת מעצמי הרבה, גם אם לא תמיד רואים את זה מבחוץ. אני לא צעקנית, לא בן אדם שמרים את הקול, ואני גם לא תמיד מראה נוכחות בצורה החיצונית. אבל בפנים, אני באמת נותנת את כל כולי. גם כשכואב לי אני לא מוותרת, אני מתעקשת להמשיך ולעשות הכול כדי להוכיח לעצמי ולכולם שאני מסוגלת.
לפעמים זה אולי נראה כאילו אני לא מתאמצת, אבל בפועל אני כן ואני יודעת שזה בגלל שאני מגיעה לרמות ביצוע דומות לאחרים כשלהם לא כואב, ואני עושה את זה דווקא כשקשה לי. זאת הסיבה שאני מרגישה שאני נותנת מאתיים אחוז, גם אם זה לא תמיד בולט החוצה.
אני גם לא טיפוס שמדבר על הרגשות שלו בקלות. אני מחזיקה הרבה בפנים, לא מתוך חוסר רצון לשתף אלא מתוך אופי. אבל לפעמים זה מתפוצץ כשאני מרגישה שמשהו באמת פוגע בי.
ולכן נפגעתי מהדברים שנאמרו לי אתמול. כל השבוע התאמצתי, השתדלתי, שמתי את כל הכוחות שלי במשימות ודווקא אז, כשאני נותנת הכול, לשמוע שאני נראית לא מתאימה או שיש לי 'פרצוף לא טוב' זה גרם לי להרגיש שאני לא שייכת, כאילו אני מיותרת כאן.
אני כן זוכרת שאמרת לי שיש סיבה שאני כאן וזה גרם לי לחשוב. אולי אני לא בולטת כמו אחרים, אבל אני כן נותנת הרבה בשקט. גם אנשים מסביב שמים לב חיילים ניגשים אליי ואומרים תודה על מה שאני עושה בשבילם, גם אם זה לא תמיד מגיע לעיניים שלך כמפקדת.
ואני רוצה גם לומר משהו חשוב על למה אני עושה את זה: אני רוצה להיות פה ואני עושה הרבה בשביל להישאר פה, לא בגלל המשפחה שלי או אנשים סביבי, אלא בשביל עצמי. בשביל להוכיח לעצמי שאני יכולה ומסוגלת. אמרתי לך גם שאני אוהבת כשקשה לי וזה נכון. אני לא רואה בקושי מכשול אלא הצלחה. מבחינתי כשקשה לי זה אומר שהצלחתי, כי זה סימן שנתתי את כל מה שיש לי. זה מה שמניע אותי להמשיך קדימה.
אני אומרת את זה מתוך כבוד אלייך, גם בתור מפקדת וגם בתור אדם. אבל כאדם חשוב לי שתדעי שהדברים שנאמרו פגעו בי. אני כן מתאמצת, אני כן רוצה להיות פה, ואני באמת עושה הכול בשביל להצליח.