אני לא יודעת מה עושים זה כבר נהיה ברמה שגם אני מפחדת

שואל השאלה:
אני באמת מרגישה שקשה לי נפשית ואין לי עם מי להתייעץ או שיעזור .

היא צריכה לעבוד על החרדות שלה בטיפול !! זה נוראי ורק עושה לך נזק את צריכה להגיד לה

שואל השאלה:
לא אכפת לה אמרתי לך היא עושה מניפולציות מפחידה אותי שמשהו קורה לה מושכת אותי כדי שאני לא אצא מהדלת

היי מהממת אני גם במצב מאוד דומה לשלך❤ אני עוד כמה חודשים 18 וגם אני שליטה וכפייה מצד אמא שלי בהמון דברים. אני יודעת שלא משנה כמה מדברים ומנסים זה לא עוזר.. הפתרון הוא לקום וללכת, למרוד, להבהיר לה שזה לא חוקי את כבר לא באחריותה ואת יכולה לעשות כל מה שרק תרצי.. תעמדי על שלך אל תפחדי ממנה זה לא אשמתך שהיא ככה.

שואל השאלה:
אבל היא ממש מאיימת שמשהו יקרה לה

שואל השאלה:
ניסיתי הכל ולא עוזר היא יותר מדי בחרדות

שואל השאלה:
ואז היא מכניסה לי וכל פעם שהיא יוצאת יש לי דפיקות לב ואני מתקשה לנשום

תתקשרי לרווחה

יש לך עובדת סוציאלית?

לכי אם אמא שלך לפסיכולוג

היי יקירה,
את מתארת מצב לא פשוט.
כמו שאת מתארת את הדברים ברור שאמך צריכה התערבות מקצועית ואני מניחה שאת לא יכולה לדבר איתה על זה.
אני חושבת שכשלב ראשון רצוי שתמצאי קרוב משפחה (דוד, דודה, גיסה) שאת סומכת עליו, לשתף אותו, ולבקש את התערבותו.
את יכולה גם לפנות לשירות הפסיכולוגי של קופת חולים בה אמך רשומה ולהתייעץ איך לטפל בעניין.
כתבת שאת בת 18, גם אם את עדיין בלימודים בקרוב תוכלי להתגייס לצה"ל או שירות לאומי וזה ירחיק אותך מהבית.
שולחת לך חיבוק וברכת שנה טובה

היי,
נשמע שאת חווה עומס מאוד גדול מול אמא שלך, וזה גורם לך לתחושות קשות של פחד וחנק. מה שתיארת יכול אולי לעורר בלבול, תסכול ותחושת חוסר אוויר. ייתכן שאת מרגישה צורך בגילך במרחב אישי ובחופש, וכשזה לא קורה, הלב שלך כבר מתקשה לשאת את זה.

עצם זה ששיתפת כאן את מה שעובר עלייך מראה אולי כמה קשה לך להחזיק את זה לבד, וגם כמה חשוב לך שיבינו אותך באמת. יכול להיות שדיבור עם מישהו קרוב, אך חיצוני לסיטואציה המשפחתית, שאת סומכת עליו יעזור לך לשחרר קצת מהכובד הזה ולהרגיש פחות לבד בתוך הסיטואציה הזו.

ובינתיים, אם תרגישי שאת רוצה לפרוק עוד ולשתף בלי שיפוטיות ובקצב שלך, אנחנו זמינים עבורך בצאט של סה"ר, בקישור המצורף.
שלך, מתנדבת סה"ר