אחותי הקטנה יחסית מלאה

תחבקי אותה תהיה איתה בזה

תנסי לדבר איתה על זה עם היא לא בעניין ואת רואה שהיא נמנעת מהשיחה אז תשחררי❤

לפרגן לה על המראה שלה ולגרום לה להרגיש אהובה זה הכי טוב
אבל שלא תרגיש שזה בגלל שאת יודעת, אולי עדיף שלא תגידי לה

וואוו ברור. תספרי להורים, תתפסו את זה בזמן

שואל השאלה:
אם אקח אותה לגלידה אני מרגישה שאולי היא תרגיש לא בנוח עם זה ותרגיש אשמה, כאחת שעברה את זה גם לא הייתי רוצה

תדברי איתה.
היא אחותך, בטח שאתן קרובות.
תערבי גם את ההורים שלך.

היי
אני התמודדתי פעם עם הפרעות אכילה והמשפחה שלי שמה לב לזה אבל ההורים שלי היו יחסית אגרסיביים עם זה, קודם כל זה מאוד חשוב שתדברי איתה ותיהי שם בשבילה כי לצאת מהפרעות אכילה זה קשה
תנסי להיות מאוד מאוד עדינה איתה אבל כן תיהי צמודה אליה
היא תעריך את זה כלכך

תגידי להורים..

תהיי איתה בזה

אל תקחי אותה לגלידה
קחי אותה לחדר כושר ותתאמנו ביחד
תשמרו על גוף בריא ביחד, זה גם יעלה לכן את הבטחון העצמי, גם יחזק לכן את הקשר וגם יוריד את המשקל העודף
בהצלחה אהובות

א. כל אם את רואה שהיא ירדה במשקל אל תחמיאי לה כי זה ייתן לה מוטיבציה להמשיך בדרך הזאת מניסיון
ב. כל דברי איתה על זה אתן אחיות גם אם אתן לא קרובות תנסי לדבר לה ללב ולתת לה מקום לרגשות ואולי תעזרי לה עם ההורים שתרד בדרך בריאה ואם לא אז תגרמי לה להרגיש אהובה ובטוחה איתך שתשתף אותך בנושא הזה ותעזרי לה לאכול ואלי גם תאכלי איתה

וכמן שאמרו אל תיהיה איתה אגרסיבית וקשה תיהיה איתה עדינה
אל תכריחי אותה תגרמי לה לעשות את זה לבד עם קצת עזרה ממך

אני חושבת שלמרות שזה לא נעים חשוב שתדברי איתה על זה.
בסופו של דבר, דבר כזה יכול להוביל להפרעות אכילה רציניות וזה משהו שאף אחד לא רוצה שיקרה.
כמובן שאת תבואי בגישה תוקפנית או מביכה תרמזי לה בהתחלה ותגרמי לה להרגיש בנוח עם השיחה ובנוח עם הגוף שלה, כמובן שזה לא יקרה בפעם אחרת אבל עם עיקביות זה יכול להועיל לה ברמות וגם לקשר שלכן

תיהיה בשבילה ותחזרי תקשר בסופו של יום אנשים לא מבינים כמה זה משמעותי אם פתאום תראי אותה תדברי איתה את יכולה לחקור על זה לראות מה יעזור כי ברור שזה לא הפיתרון ואת יכולה פעם אחת כזה נגיד חשב ריאתה רק שתיכן לבד כזה בפרטיות ואם היא ממש לא תרצה אז תגידי לה שאת פה בשבילה ותסבירי את זה שהיא תבין שאת לא סתם אומרת

את לא צריכה לעשות כלום.
תדווחי להורים ותבקשי שיגידו שהם שמו לב מבלי שיערבו אותך.
אם היא תפנה אלייך/הנושא יתפוצץ בבית תסבירי לה יפה שאין היגיון מאחורי לא לאכול כי ככה כשכן אוכלים האוכל משמין הרבה יותר.

^ממש לא רעיון טוב

למה?
אני מאמינה ששואלת השאלה גם ילדה, אין לה את כל האמצעים לעזור.
ההורים רוצים בטובת אחותה.

דבר ראשון ממש אל תגידי להורים שלכן
תנסי קודם לפתור את זה לבד
אל תחמיאי לה אם היא נראית רזה יותר או כאלה כי אולי היא תבין שזה לא עוזר ותפסיק
בלי קשר בתור אחת שעברה אתזה כל עוד אתה לא רוצה אתה לא תוכל לצאת מזה לא משנה מה יגידו לך

אני הבנתי שזה יכול להקריס לי את כל המערכות בגוף, שזה יכול לתת לי בעיות בעתיד עם לידה וכדומה
שזה יכול להרוס לי את החיים וזה לא באמת עוזר
בתור מישהי בגיל שלה אני חושבת שאם תסבירי לה את ההשלכות של זה אולי היא תתחרט ותבין שהיא הורסת לעצמה את הגוף.

אני חושב שבאמת הפיתרון לשה זה לתת לאמונה שלה לפרוח. לתת מקום לרצון הזה להרזות. ולעשות צעדים קטנים שיעזרו לזה לקרות.
לצאת להליכה ולריצה וכאלה.

זה ילמד אותה להתמודד עם הדברים בדרך עשייה, ולא "להתמודד עם הרגשות" וזה.
לא שזה לא בסדר, אבל בסוף בסוף הפיתרון של מה שאתה רוצה נמצא בפעולות

וואי, זה ממש מתסכל לראות אחות שחווה את זה מהצד, מציעה לך לנסות להתקרב אליה ולדבר איתה, אתן בסופו של דבר אחיות וזה לא בושה גם להיות חברות ולשתף, ברגע שתקראי לה ותשתפי אותה בדברים אישיים שלך אני מאמינה שהיא תיפתח גם אלייך, תני לה תשומת לב,
אולי כזה כשרק שתיכן בבית תשאלי אותה אם היא רוצה שתכינו יחד משהו לאכול, אולי עוגיות בריאות או ארוחת צהריים מפנקת או משהו
ותנסי להחמיא לה ולגרום לה להרגיש אהובה,
אני גם הייתי במקום הזה ואני יכולה להגיד שהדבר היחיד שעוזר זה הידיעה שיש אנשים שתומכים בי אבל בעיקר בעיקר הזמן, הזמן מרפא ואני מקווה שהיא תבין מהר שהיא יפייפיה לא משנה באיזה משקל היא נמצאת.

תדברי איתה בהתחלה היא כנראה לא תפתח אבל תתני לה הרגשה שאת מקשיבה ושאת שם אבל בבקשה אל תשבי בשקט כשאני עברתי דברים דומים הייתי מתה שמישהו ישאל אותי ויהיה שם בשבילי אבל עברתי את זה לבד ועדיין עוברת אבל זה יכל להיות יותר קל אם מישהו היה שם בשבילי קיצר תהיי שם בשבילה תהיי המקום הבטוח שלה תחמיאי לה על הנראות שלה ואם את רואה שזה לא עוזר אז תשתפי את ההורים כי זה מסוכן בהצלחה❤

אין מה לדבר עם האחות. חייב לספר להורים.
מה אם היא תתעלף יום אחד בבית ספר? תפעילו טיפה את ההיגיון.

יקרה,

שומעת ממך שאת חווה תחושות של בלבול וטלטלה.. מצד אחד, היא אחותך, את דואגת שהיא פוגעת בעצמה ואת לא רוצה שהיא תמשיך ככה במיוחד אם את מזדהה עם מה שהיא עוברת או עם האשמה שהיא אולי חווה. ומצד שני, את לא יודעת איך לגשת לזה בלי לפגוע בה, והאם בכלל אם את לא מרגישה כל כך קרוב אליה.. אולי זה מרגיש כאילו את רואה מישהו טובע במים ורוצה לעזור לו אך לא מצליחה להיכנס, לא מצליחה לשחות לשם..
יקרה, נשמע שאת עוברת תקופה מורכבת, ולא כדאי לעבור את זה לבד. האם יש מישהו שאת מרגישה מספיק קרוב אליו ויכולה לשתף בסערה שמתחוללת בך?
בנוסף, יש לנו בעמותת סה"ר פודקאסט בנושא הפרעות אכילה, אולי תוכלי למצוא בו כלים שימושיים עבורך ועבור אחותך. תוכלי להיכנס לפודקאסט בקישור הבא ותחפשי "פרק 1: הפרעות אכילה": https://sahar.org.il/podcasts/

אם תרצי, אפשר גם לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית, אישית וללא שיפוטיות. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע. כמתנדבת בעמותת סה"ר, אני מזמינה אותך לשתף בצ'אט האנונימי שלנו בקישור המצורף לתגובה.

שלך,
מתנדבת סה"ר

תדברי איתה זה ממש ממש חשוב בשביל שהמצב לא יחמיר אבל אל תזכירי או אפילו במילים אחרות את זה שהיא מלאה תדברי איתה על איך היא מרגישה בלי להתייחס לאיך היא נראית