6 תשובות
להיות בסטיפס
לשים אוזניות לשמעו שירים ולעשות הליכה , ככה הייתי בבית ספר
להיות בטלפון
היי
אני מבין מהפוסט שלך כי אין לך חברות בכיתה ואת מרגישה בדידות
זו תחושה קשה והיא משותפת לילדים רבים
ייתכן שבכיתה שלך יש ילדים נוספים שמרגישים כמוך
טוב שהחלטת לשתף
צריך להיות אקטיבית בניסיון להכיר חברים חדשים
בכל מסגרת אפשרית- בכיתה, שכבה, תנועה, חוגים
וגם ברשת
חברים מחוץ לכיתה אומנם לא יפתרו את תחושת הבדידות
בהפסקות , אבל זה נותן בטחון עצמי ובסופו של דבר יביא חברים גם
בכיתה
מציע גם לשתף את המצב גם מול ההורים או מבוגר אחר
שאת סומכת עליו
מאחל לך הצלחה
אני מבין מהפוסט שלך כי אין לך חברות בכיתה ואת מרגישה בדידות
זו תחושה קשה והיא משותפת לילדים רבים
ייתכן שבכיתה שלך יש ילדים נוספים שמרגישים כמוך
טוב שהחלטת לשתף
צריך להיות אקטיבית בניסיון להכיר חברים חדשים
בכל מסגרת אפשרית- בכיתה, שכבה, תנועה, חוגים
וגם ברשת
חברים מחוץ לכיתה אומנם לא יפתרו את תחושת הבדידות
בהפסקות , אבל זה נותן בטחון עצמי ובסופו של דבר יביא חברים גם
בכיתה
מציע גם לשתף את המצב גם מול ההורים או מבוגר אחר
שאת סומכת עליו
מאחל לך הצלחה
כשלי לא היו חברים הייתי מנסה כמה שיותר להשתלב בשיחות, מה שלא כל כך הצליח אז התחלתי להיות עם עצמי, הייתי אוהבת לכתוב יומן, לקרוא ספר, לנוח בין השיעורים, לאכול,לעשות סיבוב בחוץ ולקוות שיהיה טוב יותר
יקירה,
המילים הקצרות שלך נוגעות כאן במרחב בעצב.. כמה כאב את ודאי סוחבת על הגב, כשכולם סביבך נמצאים עם חברים ועסוקים, ואת לבד.. הזמן מרגיש שהוא עובר לאט, וכל שניה נדמית כנצח.. אולי את רק מחכה לחזור לבית, להתפרק קצת על עוד יום שעובר בבדידות..
יכולה לדמיין איך את מרגישה שקופה, בזמן שהעולם ממשיך להתקדם ואת נעצרת במקום, והכל כואב ושורף..
יקירתי, שומעת את הכאב שלך, וזה לא מובן מאליו שבחרת לשתף פה. אולי יש מישהו בסביבתך שניתן לגשת אליו, לשתף בתחושות שעוברות עליך..
אני מתנדבת בעמותת סה"ר, מזמינה אותך לשיחה אנונימית עם מתנדב.ת שלנו שיהיה לצידך, ויהיה שם עבורך. ואולי תרגישי ואפילו לכמה רגעים קצת פחות בודדה..
מצרפת עבורך לינק לצ'אט.
שלך, באהדה :)
מתנדבת סה"ר.
המילים הקצרות שלך נוגעות כאן במרחב בעצב.. כמה כאב את ודאי סוחבת על הגב, כשכולם סביבך נמצאים עם חברים ועסוקים, ואת לבד.. הזמן מרגיש שהוא עובר לאט, וכל שניה נדמית כנצח.. אולי את רק מחכה לחזור לבית, להתפרק קצת על עוד יום שעובר בבדידות..
יכולה לדמיין איך את מרגישה שקופה, בזמן שהעולם ממשיך להתקדם ואת נעצרת במקום, והכל כואב ושורף..
יקירתי, שומעת את הכאב שלך, וזה לא מובן מאליו שבחרת לשתף פה. אולי יש מישהו בסביבתך שניתן לגשת אליו, לשתף בתחושות שעוברות עליך..
אני מתנדבת בעמותת סה"ר, מזמינה אותך לשיחה אנונימית עם מתנדב.ת שלנו שיהיה לצידך, ויהיה שם עבורך. ואולי תרגישי ואפילו לכמה רגעים קצת פחות בודדה..
מצרפת עבורך לינק לצ'אט.
שלך, באהדה :)
מתנדבת סה"ר.