אני כותבת טקסים קצרים והייתי רוצה לשמוע את דעתכם(בהכי הרבה כנות שאפשר)

אני אוהבת אבל באותה נשימה גם שונאת
אני אוהבת את הרגעים הקטנים
הרגעים שהיו שלנו
את הפלרטוטים המיוחדים
שהיו שייכים רק לנו
את האהבה שכולם ראו
אהבה שהפכה לשנאה
השנאה שלי כלפייך
החוסר כבוד שלך כלפיי
חוסר הערכה
חוסר מודעות
חוסר הבנה
ואני יכולה להמשיך לעולם
אבל מעדיפה להתרכז בטוב שלעולם לא יחזור
בטוב שלעולם לא ישכח

זה אחד מבין כמה
תגיבו את הדעה האמיתית שלכם