איך דיכאון מרגיש? פיזית ונפשית

ריק מבפנים

מאובחן?^^

תקופה קשה.
הייתי במקום הזה במשך יותר מדיי זמן בהתחשב לגיל שלי.
נפשית זה מאוד מורכב, ואני רוצה להגיד לכל אלה שהיו או נמצאים כרגע במקום הזה משהו.
אני מכירה את זה מקרוב כי סבלתי מזה מאוד, ואני מכירה את הריקנות, את העצב, את האכזבה, את התסכול, ובעיקר את הרחמים העצמיים, שבואו נגיד שגם אם אתם בטוחים בעצמכם שאתם לא סובלים מהם, הם שם והם חלק בלתי נפרד מהדבר הזה, והם גם הגורם העיקרי להמשכיות ה"אין סופית" של התקופה הזאת.
רחמים עצמיים הם תלונות, ותלונות הן דבר רע לכל דבר, בעיקר כשאנחנו מאשימים את עצמנו, את הסובבים אותנו, או את המציאות שלנו.
לקח לי זמן להבין ולהפנים, שאם אני מרגישה רע במקום הזה שלא רק שלא מצליח להכיל את הכאב, אלא מעצים אותו יותר, אני צריכה לעשות את הכל כדי לצאת ממנו.
ברגע שתתחילו להתעלם בהדרגה מהקולות הכואבים בראש, ככה תתחזקו יותר.
תסתכלו על המציאות והכאב שלכם כמקור אמיתי להתחזקות שלכם, כמקור לחסינות, כמקור לניסיון.
זה חשוב, ובזכות זה אני רוצה לומר שאני מי שאני היום.

שואל השאלה:
אני עצובה ממש כבר איזה שבועיים ויש לי ממש עייפות ודחפים לפ.ע
אני מאובחנת עם ocd ואני נוטלת טיפול תרופתי אז אין מצב שזה דיכאון אבל למה אני מרגישה ככה.. מישהו הרגיש ככה גם אולי?

גם לי יש פ.ע אהובה, אני מבינה אותך מאוד.
למען האמת הפ.ע שלי התפתחה בעקבות טראומה מסויימת, אבל עם הזמן אני משתדלת לשלוט בה כמה שאפשר, ולפעמים פחות מצליחה.
גם אני חשתי בעייפות ובעצב, וזה סימן שאת כן נמצאת במקום מהסוג הלא ממש כיפי.
שתדעי, ואני יכולה להתחייב לך, שאם תתחילי לצאת יותר, לזוז יותר, לעשות יותר, את תרגישי פי כמה יותר טוב, וזה גם יעזור לך לצאת מהמעגל של הלבד ושל השקט הפנימי.
שקט זה דבר טוב, אבל כשהשקט הזה חזק מדיי הוא משפיע ומשנה דברים, ובקיצור פשוט יכול להזיק.
ממליצה לך ממש להחזיק את הספר "פאק איט" של רותם קאפח.
ספר מדהים עם קונספט של ספרון רק עם יותר עמודים, ופשוט משפטים קצרים שבסופם צמד המילים פאק איט.
את מלכה.

שואל השאלה:
^תודה רבה מהממת❤

דיכאון זה לא עצבות זה הרבה יותר עמוק מזה וזה משהו שצריך אבחון אי אפשר פשוט לאבחן את עצמך
אם את מרגישה שיש לך תסמינים של דכאון תלכי לאבחון

שואל השאלה:
^אני האחרונה שתאבחן את עצמה.

לא דיברתי עלייך ראיתי מישהו שהגיב שהוא לא צריך אבחון בשביל לדעת שהוא בדכאון וזה ממש לא נכון ומזלזל

שלום לך,
ניתן להבין ממה שכתבת את המצב בו את נמצאת, העצב שסורר סביבך, הדחפים והרצונות שייתכן ולא ניתנים לעצירה, כמו סוס שלא נותן לך להשתלט עליו כדי שיעבוד לפי רצונך.שומע את הבדידות בקולך, ההרגשה שאין עוד אדם שמרגיש כמוך מהדהדת בחוזקה, כמה שזה יכול להיות קשה.
האם ניסית לדבר על כך עם הורייך או עם אדם עליו את סומכת?
יקרה, אני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) אשר יכולים לספק לך מענה ייחודי ואישי. תרגישי בנוח לפנות אלינו בצ'אט של עמותת סה"ר. נהיה שם לשמוע את כל מה שתרצי להעלות ואולי נוכל לחשוב יחד על דרכים להקל על המצב הנוכחי. מצ"ב קישור לצ'אט של העמותה.
מוזמנת לפנות אלינו,
שלך מתנדב סה"ר :)