12 תשובות
הגוף ללא המוח לא יכול לשרוד
אנונימי
מה הכוונה לגוף יש את הצורך לשרוד? רפלקסים?
שואל השאלה:
אני מניח שכן?^^
אני אשאל את זה אחרת. לכל יצור חי למעשה יש תודעה? שבזכותה הוא עושה צעדים שעוזרים לו לשרוד?
ומה עם צורות חיים כמו חיידקים, תאים, להם יש מודע?
אני מניח שכן?^^
אני אשאל את זה אחרת. לכל יצור חי למעשה יש תודעה? שבזכותה הוא עושה צעדים שעוזרים לו לשרוד?
ומה עם צורות חיים כמו חיידקים, תאים, להם יש מודע?
שואל השאלה:
^^לא מכיר אותך אבל תודה אח❤❤
^^לא מכיר אותך אבל תודה אח❤❤
הבנתי את הכוונה שלך, אז כן כמובן, כמו שלחיות יש את הצורך לשתות ולאכול בזמן שאין להם תודעה כך גם אצלנו אני מניח, קשה יותר לחשוב על זה כשאנחנו מודעים למעשים שלנו אז הייתי חושב על תינוק בן שנה שמודיע כשהוא רעב בכך שהוא בוכה.
באופן כללי כן יש לך אינסטיקטים למשל אם מישהו חונק את עצמו הוא לא יצליח הגוף יחייב אותו לשחרר בשביל לנשום למשל יש גם רעב וצמא שיתנו לנו מוטיבציה לאכול ולשתות בשביל שלא נמות מחוסר בתזונה או במים אבל לפעמים אנחנו גם הולכים נגד זה למשל באובדנות או דיכאון שדווקא רוצים למות שזה מאוד משונה כי לרוב חיות כולל בני אדם רוצים ונאבקים לשרוד ואז יש פינווגין שהולך מהקבוצה כי יש לו דיכאון למותו
מבחינה אבולוציונית זה לא בדיוק החזק שורד זה יותר מי שמתאים או מסתגל שורד מי שמתאים לסביבה ולאקלים האם התפתחה מוטציה שעזרה לו לשרוד או מוטציה שלא עזרה לו לשרוד
מבחינה אבולוציונית זה לא בדיוק החזק שורד זה יותר מי שמתאים או מסתגל שורד מי שמתאים לסביבה ולאקלים האם התפתחה מוטציה שעזרה לו לשרוד או מוטציה שלא עזרה לו לשרוד
שואל השאלה:
לא ממש לא ^^
אנחנו בתודעה מרגע הלידה. ואם לא תודעה ישירה - למשל בשינה - אז תת מודע.
גם לתינוק בן שנה יש תודעה. נכון שיותר רפלקסים.
תודעה נותנת לנו אפשרות לחוות רגשות, זיהוי דברים ויזואלים, כל תחושת ה'אני'.
לא ממש לא ^^
אנחנו בתודעה מרגע הלידה. ואם לא תודעה ישירה - למשל בשינה - אז תת מודע.
גם לתינוק בן שנה יש תודעה. נכון שיותר רפלקסים.
תודעה נותנת לנו אפשרות לחוות רגשות, זיהוי דברים ויזואלים, כל תחושת ה'אני'.
זה לא שולל את מה שרשמתי שאלת אם זה כולל הגוף או שרק התודעה אבל בכל מקרה יש קשר בין הגוף לנפש אם הגוף נפגע הנפש תפגע אם הנפש תפגע הגוף יפגע
^^כמובן שלתינוק יש תודעה, אך המוח לא מפותח כמו בשלב שהוא יכול לדבר ולתקשר עם אחרים.
זו הייתה דוגמה פשוט לכך שהגוף נותן אותות על מנת לשרוד, קשה לחשוב על דברים מלבד רפלקסים ששומרים עלינו (לדוג' נגעת במשהו חם אז באופן טבעי היד מתרחקת במיידיות)
זו הייתה דוגמה פשוט לכך שהגוף נותן אותות על מנת לשרוד, קשה לחשוב על דברים מלבד רפלקסים ששומרים עלינו (לדוג' נגעת במשהו חם אז באופן טבעי היד מתרחקת במיידיות)
שואל השאלה:
אה אוקיי סיברתם לי את האוזן.
אגב "דה ליצרד" לא שללתי אותך אלא את הארווי :)
אה אוקיי סיברתם לי את האוזן.
אגב "דה ליצרד" לא שללתי אותך אלא את הארווי :)
כן פשוט האינטרנט גרם להודעות להישלח אחר כך אז זה בלבל
אני חושב שדי קל להוכיח שזה לא קשור לתודעה.
כאילו, לפני שניגשים לשאלה הזו צריך לסגור כמה דברים.
להגדיר תודעה זה מאוד קשה. ההגדרה קצת נזילה, אבל אני מניח שכאן הכוונה למודעות, לערנות והרהורים. היכולת לחשוב על זה שאתה חושב.
מעבר לזה, העניין של החזק שורד ובאופן כללי אבולוציה לא משחקת על פרטים. היא משחקת באוכלוסיות. אוכלוסיות משתנות לאורך זמן ותנאי מחייב לאבולוציה היא חילופי דורות. זה לא קשור לגדילת התודעה מרגע הלידה ועד לבגרות.
עכשיו לשאלה עצמה.
התשובה עשויה להיות תלויה בהגדרה של דחף, אבל אם "הדחף לשרוד ולחיות" הוא מכלול הפעולות שכל אחד עושה כדי לשרוד בזמני סכנה, אז אין ספק שהאבולוציה יצרה כמה אינסטינקטים שגורמים לנו (ובמיוחד לבעלי חיים אחרים) לברוח או להתגונן ברגע שיש סכנה.
האינסטינקטים האלו הם אינסטינקטים. ועצם העובדה שהם אינסטינקטים מבחינתי אומרת שהם לא קשורים למודעות. אינסטינקט זה משהו שקורה במהירות - אין באמת זמן לחשב באופן מודע מה משתלם לך לעשות עכשיו כדי לשרוד או לא.
זו נקודה ודאית ב-100%. יש באורגניזמים שונים התנהגויות לא מודעות של הישרדות. זה מוכח מעבר לכל ספק. הזכרת חיידקים וצמחים ובצדק. יש להם מנגנוני הישרדות מפורשים בזמני סכנה והם בוודאות חסרי כל מודעות מכל סוג שהיא. אין להם בכלל עצבים (שדרכם ניתן לחוות רגשות וכאב), ואין להם מוח לפרש איתו את העצבים האלו.
זה תקף גם לצמחים ולפטריות.
בעבר היו כל מיני מיתוסים על זה שצמחים מרגישים כאב או שיש להם מודעות, אבל זה הופרך כליל מבחינה מדעית (למקרה שמישהו עמד לומר את זה).
תחשוב שיש לך אוכלוסיית חיידקים במצוקה סביבתית, נניח בגלל אנטיביוטיקה. החיידקים בקושי מצליחים לשרוד, אבל לחלק מהחיידקים באוכלוסייה יש חלבון שמאט את המטבוליזם. אם המטבוליזם איטי יותר זה אומר שהאנטיביוטיקה פחות תשפיע עליהם ולכן הם מתים פחות מאשר חבריהם החיידקים שאין להם את החלבון הזה.
עוברים כמה דורות (אצל חיידקים דורות מתחלפים ממש ממש מהר, עניין של כמה ימים), סביר להניח שרוב האוכלוסייה היא כבר עם החלבון.
מאוחר יותר האוכלוסייה יוצאת מכלל סכנה, ובפעם הבאה שהיא בסכנה לחלק מהחיידקים באוכלוסייה יש תכונה שגורמת להפרשת כמויות גדולות יותר של החלבון שמאט את המטבוליזם, דווקא בזמני סכנה (תלוי מה בדיוק הסכנה). גם לחיידקים האלו יהיה יתרון הישרדותי (וכתוצאה רבייתי) על החברים שלהם, ותוך כמה דורות קיבלנו אוכלוסיית חיידקים עם מנגנון הישרדות אוטומטי שלא קשור בכלל למודעות. המנגנון ישתפר בעתיד ויווצרו מנגנונים נוספים.
אין כל צורך בתודעה כדי לשרוד.
ואגב, חיידקים הם סתם דוגמה נוחה שהמחקר משתמש בה המון בגלל שהאבולוציה שלהם ממש מהירה (בגלל חילופי הדורות המהירים), ואפשר לראות את זה גם על אורגניזמים גדולים יותר. בעלי חיים של ממש. לתרנגולות ולעיזים לדוגמה יש פחד גבהים מהרגע שהם נולדים (גם אם לא ראו כלום בחייהם חוץ מאת תעלת הרחם של אמא שלהם). כי זה גם גנטי. אין בהכרח קשר לתודעה.
כל זה כמובן לא פוסל את העובדה שהתודעה משחקת תפקיד חשוב בדחף של בני אדם לשרוד ולחיות, ואולי גם בקרב חיות אחרות. אבל אין ספק שזה לא נטו מהתודעה.
כאילו, לפני שניגשים לשאלה הזו צריך לסגור כמה דברים.
להגדיר תודעה זה מאוד קשה. ההגדרה קצת נזילה, אבל אני מניח שכאן הכוונה למודעות, לערנות והרהורים. היכולת לחשוב על זה שאתה חושב.
מעבר לזה, העניין של החזק שורד ובאופן כללי אבולוציה לא משחקת על פרטים. היא משחקת באוכלוסיות. אוכלוסיות משתנות לאורך זמן ותנאי מחייב לאבולוציה היא חילופי דורות. זה לא קשור לגדילת התודעה מרגע הלידה ועד לבגרות.
עכשיו לשאלה עצמה.
התשובה עשויה להיות תלויה בהגדרה של דחף, אבל אם "הדחף לשרוד ולחיות" הוא מכלול הפעולות שכל אחד עושה כדי לשרוד בזמני סכנה, אז אין ספק שהאבולוציה יצרה כמה אינסטינקטים שגורמים לנו (ובמיוחד לבעלי חיים אחרים) לברוח או להתגונן ברגע שיש סכנה.
האינסטינקטים האלו הם אינסטינקטים. ועצם העובדה שהם אינסטינקטים מבחינתי אומרת שהם לא קשורים למודעות. אינסטינקט זה משהו שקורה במהירות - אין באמת זמן לחשב באופן מודע מה משתלם לך לעשות עכשיו כדי לשרוד או לא.
זו נקודה ודאית ב-100%. יש באורגניזמים שונים התנהגויות לא מודעות של הישרדות. זה מוכח מעבר לכל ספק. הזכרת חיידקים וצמחים ובצדק. יש להם מנגנוני הישרדות מפורשים בזמני סכנה והם בוודאות חסרי כל מודעות מכל סוג שהיא. אין להם בכלל עצבים (שדרכם ניתן לחוות רגשות וכאב), ואין להם מוח לפרש איתו את העצבים האלו.
זה תקף גם לצמחים ולפטריות.
בעבר היו כל מיני מיתוסים על זה שצמחים מרגישים כאב או שיש להם מודעות, אבל זה הופרך כליל מבחינה מדעית (למקרה שמישהו עמד לומר את זה).
תחשוב שיש לך אוכלוסיית חיידקים במצוקה סביבתית, נניח בגלל אנטיביוטיקה. החיידקים בקושי מצליחים לשרוד, אבל לחלק מהחיידקים באוכלוסייה יש חלבון שמאט את המטבוליזם. אם המטבוליזם איטי יותר זה אומר שהאנטיביוטיקה פחות תשפיע עליהם ולכן הם מתים פחות מאשר חבריהם החיידקים שאין להם את החלבון הזה.
עוברים כמה דורות (אצל חיידקים דורות מתחלפים ממש ממש מהר, עניין של כמה ימים), סביר להניח שרוב האוכלוסייה היא כבר עם החלבון.
מאוחר יותר האוכלוסייה יוצאת מכלל סכנה, ובפעם הבאה שהיא בסכנה לחלק מהחיידקים באוכלוסייה יש תכונה שגורמת להפרשת כמויות גדולות יותר של החלבון שמאט את המטבוליזם, דווקא בזמני סכנה (תלוי מה בדיוק הסכנה). גם לחיידקים האלו יהיה יתרון הישרדותי (וכתוצאה רבייתי) על החברים שלהם, ותוך כמה דורות קיבלנו אוכלוסיית חיידקים עם מנגנון הישרדות אוטומטי שלא קשור בכלל למודעות. המנגנון ישתפר בעתיד ויווצרו מנגנונים נוספים.
אין כל צורך בתודעה כדי לשרוד.
ואגב, חיידקים הם סתם דוגמה נוחה שהמחקר משתמש בה המון בגלל שהאבולוציה שלהם ממש מהירה (בגלל חילופי הדורות המהירים), ואפשר לראות את זה גם על אורגניזמים גדולים יותר. בעלי חיים של ממש. לתרנגולות ולעיזים לדוגמה יש פחד גבהים מהרגע שהם נולדים (גם אם לא ראו כלום בחייהם חוץ מאת תעלת הרחם של אמא שלהם). כי זה גם גנטי. אין בהכרח קשר לתודעה.
כל זה כמובן לא פוסל את העובדה שהתודעה משחקת תפקיד חשוב בדחף של בני אדם לשרוד ולחיות, ואולי גם בקרב חיות אחרות. אבל אין ספק שזה לא נטו מהתודעה.