17 תשובות
^וטפ?
לשנות גישה ומוזיקה שמחה
שני הדברים שהכי עזרו לי
היי יפיופית, קודם כל מתטערת לשמוע אני יודעת שזה קשה מאוד. חשוב שלפני הכל תמצאי מישהו שאת סומכת עליו ומרגישה בנוח לדבר איתי על מה שאת מרגישה, אם זה מקצועי או אחד מההורים
אין דבר שעוזר להתמודד עם דיכאון יותר מזה! להתמודד עם כל זה לבד רק יקשה עלייך עוד יותר
חוץ מזה תנסי למצוא דברים שיעזרו לך בהתמודדות באותו הרגע, אולי לעשות ספורט או למצוא תחביב כלשהו, עבודה עם הידיים/עם הגוף, נשימות, כתיבה, מוזיקה וכו'
מוזמנת תמיד לכתוב לי לגבי כל דבר ואני אשתדל לעזור במה שתצטרכי❤
גם אם ממש לא בא יכול לעזור להיות עם אנשים (שמיוחד כאלה עם אנרגיות ושמרימים אותך) ולבלות כמה שפחות זמן לבד
אנונימי
וואלה קצת מעצבן ולא כל כך מועיל לשמוע אבל כדורים פסיכיאטרים
אנונימית
מחקרים מראים שפעילות גופנית יעילה לפחות כמו נוגדי דיכאון ואין לה את תופעות הלוואי של נוגדי דיכאון. תמצא פעילות גופנית שאתה נהנה ממנה ותעשה ממנה הרגל.
אל תיתני לאבחנה להשפיע יותר. רק תדעי שמישהו נתן לזה שם וזה מה שאת עוברת.
לא אומר שאת צריכה להגדיר את עצמל יותר מדי כזאת כי אז זה דתם לתת לזה להיכנס עמוק.

במקום זה, תלכי תעשי דברים שמחים, תנסי ללכת לפסיכולוג (אבל גם לא לבנות ולהישען עליו יותר מדי), ותנסי לראות חברים וזה.

רק רק אם את בדיכאון ממש גדול ואת מתבודדת אז תני לעצמך להישאב עם פזיכולוג
יותר מ-100, תתבייש לך . באמת. אם אין לך מה להגיב , אז אל תגיב!! אתה בכלל לא יודע מה זה דיכאון ומי אתה שכתוב דבר כזה?; לא צריך לכתוב כל מה שעובר לך בראש. באמת. לפעמים השתיקה יפה לה.

-לשאלה- כל פעולה , כל תחביב..אני למשל , רכבתי הרבה שנים על סוסים , זה עזר ואני גם מציירת הרבה ..זה משכיח קצת את המחשבות.

-מוזיקה. הרבה מוזיקה. מוזיקה זה תמיד טוב.

-ספורט - כל סוג של ספורט הוכח כעוזר לדיכאון.

כל תחביב - ציור / כתיבה/ וכל דבר שעושה לך טוב. ציור וכתיבה עוזרים מאוד לכתוב ולשחרר..
היי אהובה❤
אני מבינה אותך ממש,
אני חוויתי את זה,
אני חוויתי את ההרגשה הזאת של ריקנות ועצב כל הזמן,שהכל פשוט ריק.
ההרגשה הזאת שבחיים לא תהיי שוב שמחה,
ההרגשה הזאת שזה כאילו לא יעבור אף פעם ואת תקועה באיזה לופ,
אבל אני יכולה להגיד לך שזה עובר:)
אני יודעת שקשה לך להאמין בזה עכשיו,אבל זה אשכרה עובר.
אני חושבת שלכל אחד יש את הדרך שלו להתמודד עם דיכאון,
ושלכל אחד יש מה שעוזר לו להתגבר על זה הכי טוב,
תנסי לשים לב מה למשל גרם לדיכאון,ומה פעם גרם לך להרגיש טוב ( למרות שמי כמוני יודעת שפתאום הכל פשוט ריק ועצוב וחסר משמעות כזה),
אם תרצי מתישהו לשתף או לדבר עם מישהו את תמיד מוזמנת לפנות אלי בפרטי,אני תמיד אענה לך ותמיד פה בשבילך,
אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם מקווה שהכל יהיה בסדר:)
דבר ראשון חשוב שתזכרי שזה משהו טוב זה שעכשיו זה מאובחן יכול לעזור לך מבחינת הטיפול אם את נמצאת הפסיכולוגית תדע יותר דרכי טיפול ודרך לעזור לך ודבר שני תחשבי שזה לא משהו חדש נכון שעכשיו יש לך את המדבקה כיביכול אבל את כנראה הרגשת גם לפני האיבחון שמשהו לא כשורה במצב הרוח שלך ומכאן ניתן רק לעלות המלצות שלי הן לעשות לך שגרה נגיד שני דברים ביום שאת בטוח תעשי לדוגמא לכתוב כל בוקר את התחושות או אפילו סתם מה שעולה לך לראש והדבר השני זה לצאת להליכה של חצי שעה משהו שיהיה לך קל להתחייב אליו ומשם לבנות לעצמך אורח חיים של הרגלים יותר בריאים שיטיבו עם מצבך הנפשי דבר שני כדאי לשקול טיפול תרופתי כמובן בהמלצת פסיכייטאר והדבר הכי חשוב לתת לזה לצאת היו לי תקופות בחיים שאומנם לא אובחנתי באותה תקופה (אחר כך בשלב יותר מאוחר אובחנתי עם משהו משולב של חרדה ודיכאון יותר חרדה חברתית)אבל היו לי המון תסמינים של חרדה ודיכאון ואחר כך משם הלכתי לטיפול וזה אכן עוזר אני כרגע בלי טיפול תרופתי ככה שלא אוכל לכתוב לך את דעתי אבל עדיין תנסי לאט לאט יום יום להתמקד בזה שיום אחד יגיע הרגע שהעולם ירגיש פחות אפור וזו הבטחה ממני זהו
ברצינות עכשיו כלום
ואני אומר לך מהנסיון שהכדורים לא עבדו ופסיכולוג/פסיכיאטר רק החמיר את המצב
אנונימי
לשנות גישה
פייק איט טיל יו מייק איט
יש לי חברה שהייתה באותה סיטואציה כמוך ופשוט שינתה את צורת החשיבה
תחשבי שהכל חיובי ושאת חזקה מזה
את צריכה גם להאמין בזה כמובן
פיצה
אנונימי
נוגדי דיכאון
פעילות גופנית
מיינדפולנס

ולחצי מהאוכלוסיה יש את זה אז אל תתרגשי, הרבה חווים את מה שאת מרגישה פשוט לא מדברים על זה
מאוד מאוד עזר לי לצפות בסדרות נוסטלגיות שהדמות הראשית בהן היא מצחיקה ולא מוותרת אף פעם כמו בייבלייד התנפצות, סדרות דיסני, דברים נוסטלגיים שגורמים לי להרגיש קומפי
לקפוץ
היי לך,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. אולי יש מישהו שניתן לסמוך עליו ולשתף אותו ברגשותייך..

בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.


שלך,
מתנדבת סה"ר