אני לא יודעת איך לתאר את ההרגשה הזאת אבל אני מותשת להרגיש ככה

תמצאי את הדברים שעושים לך טוב ותתעסקי רק בהם

מכיר את ההתמודדות הזאת וחווה אותה הרבה
אני חושב שהדרכים הכי טובות להתמודד עם התחושה הן הקלישאות הכי גדולות
אין לי פיתרון קסם אבל אני חושב שכדי להרגיש שאת לא רק מתקיימת את צריכה למצוא מה את כן רוצה לעשות,תנסי לכתוב לך מול העיניים את הדברים שהיית רוצה לעשות אפילו שכשאת מרגישה את התחושה הזאת קשה בכלל להרגיש שאת רוצה משהו
בסוף התחושה הזאת מגיעה בעיקר כשאת לבד בבית ואין לך מה לעשות והראש מתחיל לספר לעצמו סיפורים

שואל השאלה:
דווקא אני מרגישה זאת בחוץ בשל החרדה החברתית שגורמת לי להרגיש שאני צריכה "לשרוד" את הסיטואציה וששופטים אותי כל הזמן ושרק מחשבות שליליות מתגלגלות לי בראש במצבים כאלה
אז אני לא יודעת איך לגרום לעצמי להירגע קצת עם כל המחשבות הקיצוניות האלה על עצמי ולהפסיק להרגיש בחוסר אונים כל הזמן כשאני נמצאת בחוץ

אני חושב שאת נמצאת בשלב הקשה יותר של התחושת ריקנות הזאת
רוב הזמן כשהרגשתי ככה לצאת החוצה היה עוזר לי לשכוח מזה קצת אבל הייתה לי תקופה של בערך חודשיים שגם לצאת עם חברים הרגיש כמו מועקה,היינו הולכים לאיזה בר או סתם מסתובבים בעיר ואני הייתי כמו שלד מהלך לידם כי הראש שלי לא היה שם וזה רק ביאס אותי יותר שאני לא מצליח למצוא את עצמי עם חברים שלי שפעם הפינת נוחות שלי הייתה איתם.
זה הגיע למצב שזה החמיר וכבר לא הייתי מסוגל בכלל לצאת מהבית,הייתי מקבל אפילו בחילות רק מהידיעה שאני צריך לצאת לאנשהו
בסוף החלטתי ללכת עם חברים לים כי באיזשהו מקום כן רציתי את זה באותו יום
כן היה לי קשה בכלל לקום בבוקר ולהתארגן אבל היציאה הזאת לים שעשיתי משהו שרציתי בפעם הראשונה אחרי הרבה זמן פתחה לי פתח להרגיש יותר טוב לתקופה ארוכה
אני לא יודע מה יכול להיות הפיתרון לבעיה אצלך אבל אצלי זה בגדול היה לחזור למסלול הזה של החיים למרות שקשה

שואל השאלה:
כן אני גם מזדהה איתך שיש בי הרגשת מועקה כזאת כשזה מגיע לתחושת הריקנות הזאת ביציאות וליד אנשים שאתה כביכול אוהב אבל זה משהו עמוק בפנים שחסר לנו ולדעתי זה החוסר משמעות בחיינו, אני נגיד מלשבית כרגע ומאוד קשה לי כי אין לי כל כך משמעות כביכול "לקום" אליה אז אני מרגישה ככה, לאט לאט אני מנסה להעסיק את עצמי ולמצוא את הדברים שנותנים לי את ה"למה" הזה לקום בבוקר
וזה לא חייב להיות רק משמעות כללית ועמוקה אלא גם דברים קטנים ביומיום שאפשר להתמקד אליהם ולחשוב רק עליהם כסוג של מטרה כי הם גורמים לנו להרגיש טוב, לדוגמה ללכת לים עם חברים- הלכתי ליציאה הזאת כי מטרתי היא להיות בים ולראות את הנוף והשקיעה ואת הרוח ולחוות אותה, לא חייב להפוך את הסיטואציות שאנחנו בהם ללא כיפיות רק בגלל שאנחנו נוטים לחשוב כך כהרגל ולנסות לראות את הטוב בכל דבר.

בול
בסופו של דבר גם מגיעים לאיזושהי הבנה שאין משמעות אבל זה בסדר,משמעות היא לא דבר שקיים במציאות,היא קיימת רק בראש שלנו כאיזה סטנדרט שצריך לחפש כדי להפוך דברים למשמעותיים,אנחנו חיים בשביל לחוות ולהנות ממה שיש לעולם להציע וזה מספיק

שואל השאלה:
אפשר להגיד את זה על כל דבר בחיים כהתקשרות לדברים סובייקטיביים אבל דווקא בזה אני חולקת איתך בתור אחת שכן נוטה לא להסכים עם כל שיטות המיידנסט השטחיות, ה"סטנדרט" הזה שכביכול הופך את הדברים למשמעותיים זה מה שמניע אותנו להתקדם הלאה ולהיות הגרסה הכי טובה של עצמנו כי לאט לאט אנחנו צוברים ומשיגים את אותם מטרות וזה בונה אותנו בתור בני אדם.
הרי זה לא נשמע לך מדכא לחשוב שאין משמעות/ מטרה בחייך למרות שבסוף אנחנו אלה שמגדירים אותה והיא לא קיימת? הייתי בשלב כזה בחיי שחשבתי שמשמעות היא לא אמיתית וזה רק דיכא אותי יותר

כשאני אומר שאין משמעות אני מתכוון שאין משמעות אוניברסלית אובייקטיבית לקיום או המציאות שלנו
את המשמעות הסובייקטיבית האישית שלנו אנחנו יוצרים והיא קיימת רק כשאנחנו עושים את הבחירה הנכונה הופכים את החיים שלנו ל'משמעותיים' בסטנדרט של עצמנו.
מבחינתי המשמעות היא לחוות כמה שיותר,לדבר עם אנשים,לצאת למקומות,לטעום אוכל שונה
וכשאני בתקופה של דיכאון אני עושה בדיוק ההפך,אני מסתגר,לא מדבר לא יוצא ולא אוכל כמעט,אולי זה מוכיח שזאת באמת המשמעות בשבילי

שואל השאלה:
אני מרגישה כאילו אני כתבתי את זה כי זה מה שהרגשתי ממש לא מזמן בתקופה שהרגשתי מדוכאת, שהמשמעות שלי היא בעצם לחוות את החיים האלה וכי היא לא מוגדרת בהכרח, מבינה אותך לגמרי וזו כן עדיין המשמעות הכללית שלי
אבל כן ביומיום כדי להקל על עצמי אני מנסה להציב לי מטרה מסוימת לעבור אותה או להתגבר עליה כדי להפוך לגרסה הכי טובה של עצמי לצד זה שהמטרות האלה נחשבות כגן חלק מהמשמעות הכללית של לחוות את החיים אם זה מובן

מסכים איתך
להציב מטרות לעשות דברים מסוימים זה מה שנותן משמעות לחיים שלנו כי זה גורם לך באיזשהו מובן להרגיש משמעותית.
בגדול כל החלטה שאת מחליטה בראש שלך היא מטרה,גם אם זה לצאת להליכה בחוץ.
זה להחליט משהו וללכת על זה,אין משהו יותר טוב שבן אדם יכול לעשות לעצמו

שואל השאלה:
בהחלט
ואתה איכותי אני רואה לפי האיש והאגדה מהתמונת פרופיל שלך ;)

חח תודה נשבע לך שמשום מה לפי הסגנון דיבור הייתה לי תחושה שאת מכירה
וגם את נשמעת אחלה בנאדם,עכשיו עוד יותר

שואל השאלה:
הייתי חייבת לציין את זה כי זה יצא אירוני שהשיחה מדברת על משמעות כשהאיש הזה גם ניסה למצוא משמעות בעולם בדרכיו

אם לא הייתי מכיר אותו לא חושב שהייתי יודע איך להתחיל בכלל להתמודד עם התחושת ריקנות הזאת.
הבן אדם הזה מימש באופן הכי מלא שאפשר את הצורך לחוות ולהרגיש משהו ולזרוק לצד כל מה שלא גורם לך להרגיש