באיזה גיל ההורים שלכם הפסיקו לדאוג באיזה שעה אתם חוזרים?

סוף 15 אמא שלי תמיד דואגת מתי אני חוזרת פשוט לא נותנת לי זמן מוגבל

נראלי ההורים שלי תמיד ידאגו לי ויתקשרו לשאול איך אני כשאני יוצאת ומאוחר ולא חזרתי אבל הם יודעים שאני יכולה גם לחזור ממש מאוחר

אני גר ביישוב אז כך עוד אני ביישוב לא ממש אכפת להם מתי אני חוזר
אבל אם נגיד אני בתל אביב עם חבר שלי מתל אביב הם מתקשרים אליי בכזה אחת אם הם רואים שעוד לא חזרנו אל חבר שלי

הם תמיד דואגים ברור

שמעי זה ממש תלוי בסוג הורים אני בת 14 וההורים שלי מאוד לחוצים מתי אני חוזרת ואני מבינה אותם כי אני עוד קטנה למרות שאחים שלי בני 24+ ועד גיל 18 אמא שלי הייתה מאוד לחוצה עליהם, אבל יש לי חברות בגיל שלי שלההורים שלהן לא כזה אכפת מתי הן חוזרות שבעיניי זה מראה שלההורים לא כזה אכפת מהילדים שלהם

הם לא ממש לחוצים כי הם סומכים עלי אבל אני לא חושבת שאני יכולה לחזור אחרי 12 בלילה
(אני בת 14)

עריכה: זה רק בשבתות או בחופשים אבל בזמן בית ספר גג 9

הם לא יפסיקו לדאוג וטוב שכך (יותר אמא שלי כי לאבא לרוב לא אכפת), אמא שלי תמיד דואגת לי מתי שאני חוזר בכלליות לא משנה באיזו שעה, היא פשוט אוהבת אותי.

כשהייתי קטן זה היה אחרת עד גיל 18+ הייתי אמור לחזור עד ללפחות שעה 9 בלילה כי זאת הייתה תקופת בית הספר והיה חשוב מאוד לישון (וכן אני לא הייתי מהמשפחה כמו האלו שכבר בגיל 14 נשארים ערים עד 3 בלילה זה פשוט פסיכי שנותנים לזה יד) אחרי צבא כשהשתחררתי מה שהשתנה זה השעות אבל אני לא יוצא יותר מדיי אבל כן אני יכול להגיע עד 12 בלילה כי אני יודע שאם אני חוזר באזור 1 בלילה כזה אז היא יכולה בטעות לקום כי גם יש את הכלבה שלנו שיכולה להתחיל לעשות רעש, אבל אם אני כבר בבית ואני בחדר אז הם לא דואגים כשאני יושן או כשאני ער כי אני כבר לא בבית הספר או בצבא ואם יש לי עבודה יום למחרת זאת כבר אחריות שלי לשמור שעות שינה כשאני צריך,
אבל גם כשאני לא עובד אני נשאר לפחות עד שעה 1 כזה ער כי התרגלתי שאני יושן בשעות קצת נורמליות וטוב שכך

אם אני בדירה משלי למשל היא לא דואגת כי במקרה כזה אני לבד ואני יכול להיות ער עד מתי שאני רוצה למרות שגם שמה היא שואלת אותי בוואטסאפ האם אני בבית (במקרה והיא יודעת שאני לא בבית), ככה זה כשאמא שלך באמת אוהבת אותך היא תדאג לך בכל מקום גם כשאת גדלת

אמא שלי תמיד מתקשרת איפה אני ואם אני לא עונה היא מתקשרת לבחור שאני איתו. היא עושה לי פדיחות ועשיתי לזה סוף. זה מראה לבחור שההורים ממש שולטים עליי ומראה כאילו שאני ילדה בת 3. כמובן עשיתי לזה סוף ואמרתי להם שזה הורס. ואמא שלי הפסיקה עם זה. אני בת 25 פלוס

בערך מגיל 14 כאילו הם מסמסים לי מדי פעם לבדוק מה קורה והכל אבל אני יכולה להישאר עד איזה שעה שבא לי

הם תמיד דואגים אבל נותנים חופש כי הם סומכים עליי

גיל 18
הסברתי שאני בעצם לא יודע לאן אני הולך ועם מי
ואחזור כשאחזור
בהתחלה חששו והיו בודקים כל בוקר שאני שם
אחכ כבר הייתי חוזר בבוקר וראו אותי חוזר
בקיצור ראו שאני עצמאי

זה לא קיים

גיל 13 רק אבא שלי דואג אבל הם סומכים עלי ברמות

אני בת 16 ואמא שלי עדיין דואגת לי מתי אני חוזרת הביתה אלא אם אני במד"א ואז היא יודעת שמתישהו אני אחזור

תהיי שמחה שהם דואגים לך.
יש לי חברות שהיו מתות בשביל שההורים שלהם יתעניינו בהם וישאלו מתי הן חוזרות

14

אף פעם עם אני במסיבה הם עדיין מתקשרים ונשארים ערים עד שאני שלוחת להם סירטון (זה הכול מאהבה ואני אוהבת אותם)

^זה בול אצלי ככה אם אני חוזר מהמסיבה למשל ברכב של קרובת משפחה ואני לא פיזית בבית אלא אצלה אני מעדכן את אמא שלי גם ב-4 לפנות בוקר שחזרתי הביתה, זה מה שקורה כשבאמת אוהבים את הבן אדם לא משנה באיזה גיל הוא נמצא

^מסכימה וזה פשוט אהבה הכי חזקה וככה עם אני באמת בצרת הם תמיד יבוא

תאמת שמהתחלה כבר לא היה להם כלכך אכפת
משהו כמו בגיל 10

^^ברור, ככה זה אמור להיות!

עדיין לא לצערי,
על מה המינוסים? זו דעתי מאיפה לכם איך ההורים שלי מתנהגים אליי כשהם "דואגים" לי? למשל מאיפה לכם שיש לי אבא כי קחו דוגמא אין לי לא הבנתי על מה המינוסים

אני אף פעם לא חוזרת מאוחר
אז הם לא דואגים על מתי אני חוזרת
הכי מאוחר שחזרתי היה אולי 12 בלילה וביקשתי מאבא שלי שיחזיר אותי ואת חברות שלי מהקניון

אני בן 20 ואמא עדיין דואגת

בת 16 ועדיין אכפת להם אבל אין לי שעה שאני חייבת לחזור בה
הם סתם מודאגים

^^^^זה ממש לא "לצערך" אהובה שלי זה טוב מאוד שהם דואגים, לשאלתך הם תמיד דואגים לי בכל הזדמנות אבא ספציפית ממש דואג לי ❤

אני כמעט בת 17 והם עדיין דואגים
ככה זה הורים, עם כמה שזה לא נעים הם פשוט דואגים וזה בסדר
נקווה שעם הזמן יהיה יותר חופש

לעולם לא הוגבלתי בשעות כי גם אף פעם לא הגזמתי בקטע הזה

עד גיל 10

תמיד ידאגו גם שאהיה בת 30 הם ההורים שלי והם דואגים לי

16

כל החיים אמא שלי תדאג גם שאהיה אישה נשואה.
זה התפקיד שלה.

גיל 16

14 בערך

גם עכשיו יש דאגה, זה לא מפסיק באף גיל :)

גם שאני אהיה בת 30היא תדאג

אמא שלי אף פעם לא הפסיקה לדאוג
ולעולם לא תפסיק
זה רק מחמיר עם הזמן שאני מתקרב לגיוס
היא כבר תנוח בקבר

אמאלה הם לא מפסיקים
אני בת 17 ועדיין מגבילים

וואו באיזה גיל 12

ההורים תמיד ידאגו לא משנה באיזה גיל

אמא עדיין דואגת ותמיד תדאג

ואוו מאוחר
18 כזה 19 אפילו

הם לא דאגו אף פעם כי הייתי חוזרת עד 10 וכאלה והייתי אצל חברות בבית שלהן עד גיל 13 שהייתי יוצאת לסיבוב ביישוב עם חברות וגם אז לא הגזמתי עד 11 12 גג
הפעם היחידה שהם התקשרו לשאול איפה אני זה היה באחד וחצי או שתיים בלילה שעדיין הסתובבתי וכשאמרתי שאני בסדר הם אמרו שהכל טוב אז אני מניחה שהתחלתי לחזור מאוחר

^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^ כן זה לצערי.
רציני שמי ששם מינוס מאיפה לכם מה אני עוברת איתם? וואי מביא לי עצבים

הם עדיין דואגים כי יש בית ספר אבל אם נגיד אני רוצה להיות עם חברים עד יותר מאוחר ויש חופש אז מסכימים לי

18 אז לא כזה מזמן, מניחה שסוף התיכון כזה
והם עדיין שואלים כדי לבדוק וזה

י^^ש הבדל אם מסכימים לך לבין דואגים.
זה שהם מסכימים עד מאוחר זה לא אומר שהם לא דואגים..

12

אני גרה במושב אז אין תחבצ קרוב ונורמלי כל כך אז תכלס יוצא לי לצאת עד מאוחר רק כשאני אצל חברים מהמושב שההורים שלי מכירים ואז הם בסדר או במשמרות מדא שאז הם שולחים לי הודעה אם עוד לא חזרתי בשעה שבה בדרך כלל כבר מסיימים (אני בת 16)

13

הם אף פעם לא הפסיקו, הם תמיד נשארים ערים עד שאני או אחותי חוזרות. אני בת שמונה עשרה ועדיין הם יעשו את זה כל עוד אני גרה בבית שלהם, לא שאני יוצאת עד שעות מאוחרות.

אני בת 14 והמקסימום שבימי לימודים מסכימים לי לחזור זה איזה שבע וחצי
בחופשים והכל אני תמיד אצל סבא וסבתא ושם אני חוזרת עד כזה 11 אם אני יוצאת עם חברות

בן 26 ולא הפסיקו

אף פעם לא דאגו בקשר לזה

16

אני בת 26
ואמא שלי עדיין מגבילה אותי בשעות חחח
היא לא הולכת לישון עד שכל הילדים שלה בבית
אבל יש פעמים שאני משקרת עליה בשביל להנות יותר קצת
ואני פשוט אומרת לה שאני מתחת לבניין אבל אני בעיר אחרת בכלל חחח
אני לרוב לא עושה לה את זה
אבל לפעמים כשבאלי להשאר עם חברות יותר אז אומרת לה כך
אין ברירה אחרת לא תשחרר
אני לא בחורה שקרנית
אני בחיים לא שיקרתי עליה
אבל הבנתי שאם אני רוצה להתנהל נורמלי אני חייבת לשקר

אני בן 18 והם עדיין דואגים באיזה שעה אני חוזר
גם לפעמים אני שוכח לכתוב ביומן שאני במשמרת ויוצא שהם מתקשרים אליי כשאני עם מטופל וכאלה ואז אם אני לא עונה הם ממש דואגים

הם תמיד דואגים לי
מה זאת אומרת? גם למה שלא ידאגו? אני אוהבת את זה שלהורים שלי אכפת ממני

כשהתחלתי לרשום להם שהכל בסדר כל שעה
אף פעם לא היה אכפת להם שאני חוזר מאוחר אבל כשלא חזרתי בלי להודיע אז הם דאגו
עכשיו הם פשוט יודעים שהכל טוב אז הן פחות דואגים

אני בן 19 ועדיין אני נשאל מאמא

לא הפסיקו

אין להם בעיה שאני אחזור מאוחר פשוט שאני לא אהיה לבד ושאני אומר להם שהכל בסדר

כשאני יוצאת פשוט שואלים מתי אני חוזרת אז אני עונה מאוחר לא יודעת מתי ואז משאירים את הדלת פתוחה ולא מתקשרים לשאול כלום
אני יכולה לחזור ב4 ולא ישימו לב או ישאלו עד אז

לדאוג הם תמיד דואגים. בערך בגיל 20 הגענו להבנה שכל עוד אני כותבת להם שהגעתי לאן שהגעתי ומידי פעם מעדכנת שאני בסדר, אז יש פחות לחץ.
אבל באיזשהו שלב, אני חושבת בגיל 22 בערך, זה פשוט נהיה יותר משוחרר ופחות שאלות. יותר מכבדים את הפרטיות והחיים שלי.

נראה לי שתמיד אני עכשיו בת 16 ואמא שלי דןאגת למתי אני חוזרת. בכל זאת בחופש האחרון היא יותר שחררה וחזרתי הכי מאוחר אפילו ב21 מהבוקר ויצאתי מהעיר

תשמעי אני בת 15 אבל ההורים שלי די סומכים עליי ועם מי אני מסתובבת
ועל אחותי שהיא בת 20 הם לא ככ סומכים רק בגלל שיש לה חבר והיא תמיד חוזרת מאוחר
בקיצור אני יכולה לחזור ב2 בבוקר וההורים שלי לא יכעסו

אף פעם לא הגבילו אותי משעות פשוט אמרו לי להתקשר שאני מגיע הביתה

אף פעם לא חזרתי אחרי 12 בלילה ואני בדרכ בכלל לא יוצאת וגם אם כן זה עם שתי חברות טובות שלי ולמסעדה או סרט, וגם ככה הם סומכים עליי אז כאילו נראלי שאחרי גיל 12 הם הפסיקו לדאוג לגמרי

הם עדיין דואגים אבל הרבה פחות מפעם. כל עוד הם יודעים שאני מסתובבת עם עוד אנשים ואני נותנת שעה שהיא תהיה בערך אז הם סבבה

ההורים תמיד דואגים תמיד ישאלו וזה לא משתנה אף פעם, אבל הם כן נותנים יד יותר חופשית בדרך כלל אחרי גיל 18 ואחרי שאת או אתה מראים יותר אחריות

לי אף פעם לא היה ממש מגבלות אפילו בגיל 12 13 הייתי יכולה לחזור מתי שאני רוצה ולא היה אומרים לי כלום
לא היה להם אכפת גם בגלל שהייתי ילדה נוחה ופחדנית כזאת בחיים לא הייתי יוצאת עד מאוחר ברור שלא שותה ולא מעשנת אז לא היה להם ממש אכפת

14

הם דואגים אבל יודעים שאני יודע לשמור על עצמי