איזו נקודה בחיים שלכם אתם לא אהבתם את איך שהייתם או התנהגתם

כל תקופה מאז גיל 7 ועד גיל 15

אני שלמה עם עצמי אני חושבת

האמת שכרגע אני פחות מחבבת את איך שאני מתנהלת
אני מרגישה יותר אבודה ושואלת את עצמי בנוגע לכיוונים מסוימים בחיים שלי ואיפה בכלל אתמקם ואתפתח

כיתה ז וח
היה קשה
ובסיטואציות אז פעם הרבצתי לקראש שהיה לי
סיפור די משפיל

כל תקופה בין גיל 13-15

גיל 12 עד תחילת גיל 14
תקופת דיכאון, נואשת לתשומת לב ולאהבה כי הייתי צריכה לדעת שלמישהו אכפת ממני
מלא מצבים של ביישנות ופספוס דברים
בקיצור חסרת ביטחון ועמוד שידרה

גיל 12-16 כזה
לא ידעתי איך להתמודד עם דברים
נתתי לחרמות שעשו עליי ביסודי להשפיע עליי גם בבית ספר חדש
פגעתי בעצמי ובאחרים ונכנסתי לדכאונות
איפשהו בגיל 16 פיתחתי בטחון ומודעות עצמית

מאמצע כיתה ח עד סוף ט.
הייתי פמבוי קטן וחי בסרט

כשתחברתי לטיפוס מוזר מגיל 20 עד 23 מערכת יחסים מתעללת והוא לא היה בריא נפשית - דרדר את החיים שלי, והיה בזבוז של שנים מאוד טובות. הפריע לי בחיים ומנע את ההתקדמות שלי באוניברסיטה ובכלל, אחר כך הייתה חברה כזאת אעלק חברה, עוד טיפוס עם בעיה נפשית שסחבה אותי למטה - לקח לי זמן להבין שאני לא לשכת הסעד ולמרות שיש לי נשמה טיפולית - אני ממש לא אמורה לתת להם להשתלט לי על החיים. היום זאת העבודה שלי, אבל משלמים לי אותה - ואני משאירה את העבודה בעבודה ומאפשרת לעצמי להמריא בחיים הפרטיים שלי. מגיע לי הרבה יותר טוב