אני נוקשה מדי כלפי אחותי הקטנה?

אני בן 17 והיא בת 11 והיא כל הזמן מעצבנת, צועקת, נדבקת ומחפשת צומי, אבל באמת אפשר להרגיש שזה כי היא צריכה תשומת לב.
בבית שלנו יש המון מטלות: כלים, כביסה, להוציא את הכלב. עכשיו אבא שלי בסוג של מעמד כזה שהוא לא עושה מטלות בית, אבל הוא כן מוציא את הכלב כל בוקר וערב והוא עובד קשה מאוד בעבודה. אז יוצא שאני ואימא שלי עושים את השאר, אבל אימא שלי עובדת אפילו יותר קשה מאבא הייתי אומר אז אני מנסה להוריד ממנה כמה שאפשר. אני עושה תמיד מדיח ואני עושה את הכביסה של עצמי ואני עוזר לפעמים לאימא שלי בדברים של העבודה שלה. אבל כל יום נוצרת אצלנו המון כביסה וערימות כלים, ולפעמים אני מרגיש שאני מתמוטט מהעומס של הבית, לימודים, מיונים, חוגים. אז אני מבקש מאחותי שתעשה כלים או כביסה או שתוציא את הכלב (לפעמים הוא צריך לצאת לפני שאבא בבית) והיא די עצלנית והיא לא מסכימה ופשוט אומרת די די די ומתחילה לצרוח ולבכות ואז אני כועס עליה וצועק עליה ומנסה לגרום לה להרגיש אשמה שהיא לא עושה.
אבל תכלס כשאני הייתי בן 11 גם אני לא הייתי עושה כלום בבית, אז האם זה פייר שהיא כן תעשה?

מעבר לזה, לפעמים היא פשוט רוצה להיות איתי ולשחק איתי אבל בגלל שאין לי זמן ואנרגיה אני לא משחק איתה ומראה לה אדישות כזאת, ואני מרגיש שאני לא ממלא את התפקיד של אח גדול בצורה טובה.

אני מניח שזאת יותר פריקה מאשר שאלה, אבל מישהו היה במצב הזה?