בכיתי כבר יותר מדי(פריקה)

בחיים לא בכיתי מעצב. אפילו כשאנשים מתים אני כמעט ולא בוכה, רק מזיל דמעות. לאחרונה אני בוכה המון.
בקושי הכרתי אותה כמה חודשים והיא הצליחה לשבור אותי כמו שאף אחד לא עשה אי פעם.
אני לא יודע מה לעשות יותר. אף אחד לא מבין את זה כי "בקושי הייתם חודשיים ביחד" אבל אני לא יכול יותר.
זה משפיע לי על התפקוד היומיומי ברמה פסיכית. כל דבר רע קטן שקורה לי מכניס אותי לדיכאון מאז. אני כבר לא מדבר על זה עם חברים שלי מרוב שאני מרגיש שאכלתי על זה את הראש. וכן ניסיתי לשכנע את עצמי שהיא לא שווה את זה, וניסיתי לעשות מה שאני אוהב, ניסיתי לחזור להתאמן, ניסיתי להשקיע יותר בלימודים, ניסיתי הכל, אני לא יודע מה לעשות,

ואני לא אכתוב לה הודעה כי אני יודע שכל עוד זה לא יבוא ממנה אין סיכוי שיקרה משהו, ושגם אם כן זה לא יהיה משהו טוב כל עוד זה בא ממני. אבל אני שבור מבפנים ואף אחד לא מבין את זה.