מה אני עושה במצב שכזה?

חברים מוצאים בחיים. משום מה נראה לי שייך לך קשיים, תנסי אולי לדבר עם יועצת

מקושר

תרשי לי להתבטא בהתחלה כמו סבא....

ילדים יכולים להיות אכזריים. אבל זה לא אומר שצריך להתייאש מכל יחסי חברות.

בואי נשים את החברות שהסתיימה מאחור ונחפש כיוונים חדשים.

תחשבי מה יכול להיות לך מעניין. אולי כיוון חדש כלשהו שיכולים למצוא עליו באינטרנט - גם חומרים מעניינים וגם אנשים שיכולים לגלות בזה עניין. וכך ליצור קשרים חדשים, שאולי יכולים יכולים להתאים לך יותר.

נראה לך. ??

שיהיה רק טוב !!!

א

אבירי הרשת

אנונימית יקרה
עבר מעט זמן מכתיבת הפוסט ומקווה שאת בטוב.
נשמע ממילותייך הכנות תחושת חוסר אונים ועצב בהרגשת הלבד והאכזבה הרבה שחווית מחברותייך.
עולה מדברייך שפעמים רבות היית את בשביל אחרים, אין זה מובן מאליו ומניחה שטמון בך הרבה רגישות ואכפתיות וכמה זה אינו מובן מאליו.
להחזיק את תחושת הבדידות והעצב תקופה ארוכה יכול להיות מאוד קשה ובעיקר יכול להעמיק את כל התחושות הלא פשוטות שאת מרגישה. אם יש אדם קרוב שנמצא בסביבתך שאת יכולה לסמוך עליו, לפעמים השיחה ועצם השיתוף יכולים לעזור ואולי אפילו לחשוב יחד על דרכי פעולה חדשות הנכונות עבורך
אני מתנדבת בעמותת סה"ר אם תרצי להמשיך ולשתף בתחושות שלך במרחב בטוח ולא שיפוטי את מוזמנת לפנות אלינו לצ'אט האנונימי
שולחת לך חיבוק גדול וחיזוקים
שלך
מתנדבת סה"ר

מ

מתנדבי עמותת סה"ר