14 תשובות
יו איזו סידרה
(לא יכולה לענות על השאלה סורי חחח)
(לא יכולה לענות על השאלה סורי חחח)
היי אני חייב פרח אני רוצה לכתוב למישהי בפרטי אני מנסה למצוא בית לחתולה אבל אין לי מספיק פרחים בשביל לכתוב בפרטי
אנונימי
שואל השאלה:
אני אבדוק מה השםם
אני אבדוק מה השםם
^^ברגע שאתה מקבל פרח על תשובה אנונימית זה לא יחשיב לך תפרח
לגבי השאלה אף פעם לא התאהבתי אין לי מושג(..)
לגבי השאלה אף פעם לא התאהבתי אין לי מושג(..)
שואל השאלה:
^^^^הפרקליטה וו
אני לא בטוחה אם כתבתי נכון חחח
^^^סליחה אסור לחלק פרחים
עריכה: וגם לא שמתי לב שאתה אנונימי, אתה לא יכול לקבל פרחים מאנונימי
^^^^הפרקליטה וו
אני לא בטוחה אם כתבתי נכון חחח
^^^סליחה אסור לחלק פרחים
עריכה: וגם לא שמתי לב שאתה אנונימי, אתה לא יכול לקבל פרחים מאנונימי
התאהבתי ואז לא הבנתי אז פשוט חסמתי את הבן אדם מכל מקום אפשרי
אנונימית
שאתה רוצה להסתכל עליה מעכשיו ועד עולם. מת לדבר איתה.
זה פשוט קורה ואתה לא ב100% יודע למה דווקא היא
זה פשוט קורה ואתה לא ב100% יודע למה דווקא היא
וואו סיפור ארוך אצלי, אני פשוט יום אחד נחתי במיטה ובמקרה לקחתי ספר מחזור של אח שלי כדי להסתכל על אנשים כי רציתי להעביר את הזמן, ואז פתאום ראיתי מישהי חמודה (זה ספר מ-2018 בכלל לא להיבהל היא בגיל התקין לי),
חשבתי לרגע שהיא סתם חמודה כזאת והיא נראת אחלה,
אבל התחלתי פתאום לחזור על אותה תמונה, שבוע חשבתי לעצמי שאני לא אכתוב לה מהטלפון שהיה רשום בספר מחזור, אבל בסוף עשיתי את זה...
ממש התחברתי למראה שלה ולאיך שהיא נראת אז רציתי להכיר אותה גם בתור בן אדם (מה שכאן הייתה הטעות שלי של 3 שנים שלי שביזבזתי עליה), בהתחלה ולמשך כל התיכון בכיתה י"ב (אני) וכיתה י (היא) לא דיברנו כי הפער היה עוד רגיש אך תקין, כעבור אפריל 2021 שזאת הייתה הפעם הראשונה שהתחלתי באמת שוב לאהוב מישהי,
אני זיהיתי (איכשהו עם מסכה כי זאת הייתה תקופת קורונה) אותה וליתר ביטחון שאלתי אחד הידידים שלי שהיה איתה בכיתה מסתבר האם זאת היא, צדקתי והופטעתי... (כל זה קרה לפני שאני עליתי לכיתה י"ב והיא עלתה לכיתה י')
חשבתי שזה יעבור לי אבל חשבתי עליה ממש והבנתי שאני מאהב בה קשות, לא יכולתי לכתוב לה כי זה יכל להיות לא ביטחוני מצידי כי רציתי להתקרב עליה ולפחות להגיד לה שלום במציאות כי ככה זה יהיה יותר עם ביטחון..
התחילה כיתה י"ב וחשבתי שאני לא אעשה את זה, אבל לא.. ניהיתי סטוקר (לא סטוקר בקטע רע כמו שאנשים מכירים אלא כמו שכל בחורה ובכללי בן אדם עושה כמעט על מישהו שהן נדלקות עליו), תיכננתי כל הפסקה להבין באיזה מקום היא נמצאת כדי להתקרב עליה כדי לדבר איתה לפחות ל-10 דקות, תנחשי מה קרה...
אני הצלחתי, באוקטובר 2021, יום שישי אחד בהפסקה של 10 הלכתי לבניין י" וזה היה תזמון מטורף של אחד למיליון, היא ישבה אחרי שיעור אנגלית לבד והייתה עושה שיעורי בית במתמטיקה 60 דקות לפני שיעור עצמו (typical israeli style), התקרבתי עליה ושאלתי בעדינות אם אני יכול לדבר איתה בחוץ, דיברנו, הרגל הימנית שלי אוטומטית רעדה,
היא שאלה אותי האם אני מרגיש בסדר ופשוט לא יכולתי לשקר ואמרתי שזה מהתרגשות, זה היה פחד מטורף להתקרב למישהי שרואה אותי בפעם הראשונה, שהאינטרקציה שלי איתה היא בפעם הראשונה, אין מישהו משותף לנו יותר מאח שלי..
אחר כך מסיבות של פער רגיש לא דיברנו ובכללי היה לי קשה לשחרר מלחשוב עליה, והבעיה הזאתי המשיכה עד לתחילת 2024 כשכבר הייתי בצבא, האופי שלה היה מגעיל,
לא דיברה ישירות גורמה לי רק להיכנס למחשבות יתר ולמקומטות מבפנים, זה היו שנים קשות בשבילי כי אהבתי אותה גם אם בזמנו גם ניסיתי לדבר עם בחורה אחרת, לא הצלחתי לשכוח ממנה, כל פעם כשניסיתי להתכתב איתה זה תמיד היה חוזר, ההרגשה של אני רוצה להיות איתה בקרבתה לפחות פעם אחת..
אהבתי אותה כי פשוט חשבתי עליה, היא באמת הייתה יפה מבחוץ, אבל סמרטוט מבפנים אומנם זה לא יראה ככה אם היית פוגשת אותה אבל אם היית מבינה איזה בלבול היא עשתה לי (ואני התנצלתי על דברים שלא הייתי אמור להתנצל), היית מבינה גם שזה פשוט הזוי מה שהיה...
שחררתי ממנה כי סוף סוף השכל שלי צעק יותר מהרגשות שלי כי היא ממש חוצפנית, בקיצור לא באמת סיפרתי הכל שלב שלב אני ניסיתי לקצר את זה כי זה יצא ממש ארוך, אבל כן... שהיא הייתה הבן אדם הראשון שבאמת הבנתי שאני אוהב אותה ואהבתי אותה קשות.
חשבתי לרגע שהיא סתם חמודה כזאת והיא נראת אחלה,
אבל התחלתי פתאום לחזור על אותה תמונה, שבוע חשבתי לעצמי שאני לא אכתוב לה מהטלפון שהיה רשום בספר מחזור, אבל בסוף עשיתי את זה...
ממש התחברתי למראה שלה ולאיך שהיא נראת אז רציתי להכיר אותה גם בתור בן אדם (מה שכאן הייתה הטעות שלי של 3 שנים שלי שביזבזתי עליה), בהתחלה ולמשך כל התיכון בכיתה י"ב (אני) וכיתה י (היא) לא דיברנו כי הפער היה עוד רגיש אך תקין, כעבור אפריל 2021 שזאת הייתה הפעם הראשונה שהתחלתי באמת שוב לאהוב מישהי,
אני זיהיתי (איכשהו עם מסכה כי זאת הייתה תקופת קורונה) אותה וליתר ביטחון שאלתי אחד הידידים שלי שהיה איתה בכיתה מסתבר האם זאת היא, צדקתי והופטעתי... (כל זה קרה לפני שאני עליתי לכיתה י"ב והיא עלתה לכיתה י')
חשבתי שזה יעבור לי אבל חשבתי עליה ממש והבנתי שאני מאהב בה קשות, לא יכולתי לכתוב לה כי זה יכל להיות לא ביטחוני מצידי כי רציתי להתקרב עליה ולפחות להגיד לה שלום במציאות כי ככה זה יהיה יותר עם ביטחון..
התחילה כיתה י"ב וחשבתי שאני לא אעשה את זה, אבל לא.. ניהיתי סטוקר (לא סטוקר בקטע רע כמו שאנשים מכירים אלא כמו שכל בחורה ובכללי בן אדם עושה כמעט על מישהו שהן נדלקות עליו), תיכננתי כל הפסקה להבין באיזה מקום היא נמצאת כדי להתקרב עליה כדי לדבר איתה לפחות ל-10 דקות, תנחשי מה קרה...
אני הצלחתי, באוקטובר 2021, יום שישי אחד בהפסקה של 10 הלכתי לבניין י" וזה היה תזמון מטורף של אחד למיליון, היא ישבה אחרי שיעור אנגלית לבד והייתה עושה שיעורי בית במתמטיקה 60 דקות לפני שיעור עצמו (typical israeli style), התקרבתי עליה ושאלתי בעדינות אם אני יכול לדבר איתה בחוץ, דיברנו, הרגל הימנית שלי אוטומטית רעדה,
היא שאלה אותי האם אני מרגיש בסדר ופשוט לא יכולתי לשקר ואמרתי שזה מהתרגשות, זה היה פחד מטורף להתקרב למישהי שרואה אותי בפעם הראשונה, שהאינטרקציה שלי איתה היא בפעם הראשונה, אין מישהו משותף לנו יותר מאח שלי..
אחר כך מסיבות של פער רגיש לא דיברנו ובכללי היה לי קשה לשחרר מלחשוב עליה, והבעיה הזאתי המשיכה עד לתחילת 2024 כשכבר הייתי בצבא, האופי שלה היה מגעיל,
לא דיברה ישירות גורמה לי רק להיכנס למחשבות יתר ולמקומטות מבפנים, זה היו שנים קשות בשבילי כי אהבתי אותה גם אם בזמנו גם ניסיתי לדבר עם בחורה אחרת, לא הצלחתי לשכוח ממנה, כל פעם כשניסיתי להתכתב איתה זה תמיד היה חוזר, ההרגשה של אני רוצה להיות איתה בקרבתה לפחות פעם אחת..
אהבתי אותה כי פשוט חשבתי עליה, היא באמת הייתה יפה מבחוץ, אבל סמרטוט מבפנים אומנם זה לא יראה ככה אם היית פוגשת אותה אבל אם היית מבינה איזה בלבול היא עשתה לי (ואני התנצלתי על דברים שלא הייתי אמור להתנצל), היית מבינה גם שזה פשוט הזוי מה שהיה...
שחררתי ממנה כי סוף סוף השכל שלי צעק יותר מהרגשות שלי כי היא ממש חוצפנית, בקיצור לא באמת סיפרתי הכל שלב שלב אני ניסיתי לקצר את זה כי זה יצא ממש ארוך, אבל כן... שהיא הייתה הבן אדם הראשון שבאמת הבנתי שאני אוהב אותה ואהבתי אותה קשות.
שואל השאלה:
רגשות נשמע מסובך
מזל שאני אוהבת את טוי חחח
רגשות נשמע מסובך
מזל שאני אוהבת את טוי חחח
^זאת אהבה משפחתית יותר חחח, הבעיה היא גם לא בזה שאת מרגישה שאת אוהבת אלא איך שאת פועלת על שמך הסיטואציה, האם את מרגישה שאת אוהבת מישהו וזה הדדי? כי אצלי בסיטואציה זה לא היה הדדי ואני הייתי אמור לקחת אחריות על לחשוב יותר עם שכל ולא עם רגשות כי רגשית זה גם ככה לא היה הדדי, רובינו עוברים את זה אבל זה חלק מהחיים ולמידה
שואל השאלה:
ואיך זה כשזה הדדי?
ואיך זה כשזה הדדי?
זאת הרגשה חיובית כמו בגן העדן, כי אם זה לא הדדי, את יכולה עדיין להרגיש כלפיי מישהו פשוט במקרה שלי את תצטרכי לשקול ולשחרר כשעוד אפשר ולהתקדם הלאה, אצלי זה לקח כמה שנים אבל זה לא בגלל שזה ככה בכלליות, אני פשוט לא חשבתי לפני שאני עושה משהו, כי כדי לשחרר ממשהו שהוא לא הדדי זאת גם אחריות שלנו, כן בהתחלה זה יכול לכאוב אבל שווה להיזכר ללמה זה יהיה טוב לשחרר אם אהבה היא לא הדדית מלכתחילה, ואם זה הדדי את תשימי לב באיך שבן אדם מתנהג כלפייך, כאילו לפעמים קשה לזהות אבל עם תקשורת מתקדמת את יכולה לגלות על בן אדם ולהבין האם הוא גם נמצא בקטע שלך, או שלא
שואל השאלה:
רגשות עדיין נשמע מסובך חחח
רגשות עדיין נשמע מסובך חחח
כן זה נכון חחח, אם רגשות שלנו מתפרצות בבטן אנחנו צריכים ללמוד עליהם גם, לא בקטע של להכריח את עצמינו להרגיש יותר אלא לתת לזה לזרום ולהבין האם רגשות מתקדמות ליאנשהו בתקשורת כלפיי מישהו, או שלא..