למה הפרוגרסיביזם עושה רומנטציזציה למחלות נפש, בניגוד לכך עושה דמוניזציה בהפרעות נפש כמו aspd,npd

אף אחד לא עושה דמוניזציה להפרעות נפשיות

שואל השאלה:
תבדקי על איזה הפרעות מדובר לפני שאת אומרת את זה

אולי זה קשור לזה ש-aspd ו-npd אלה הפרעות אישיות?

שואל השאלה:
גם bpd וspd הן הפרעות אישיות

נכון, וביפידי זה במיוחד פופולרי בקרב צומיסטים בני 13. זה נראה שיש הפרעות שנחשבות "אסתטיות", לא יודעת איך להסביר, ההפרעות האלה שכל נער אלטרנטיבי אומר שיש לו, זה תמיד אותם הדברים

הפרוגרס מתבסס על מרקסיזם

ההבדל לא באמת נןבע מהמדע אלא מהתפיסה החברתית של מי נחשב קורבן.
כשמדובר בדיכאון או חרדה, החברה רואה מישהו שסובל בעיקר מבפנים, ולכן קל לגלות אמפתיה ולעטוף את זה ברןמנטיזציה של "נפש עדינה", "רגישות יתר" וכדומה.
אבל בהפרעות אישיות כמו aspd או npd, למרות שגם להן יש בסיס מולד וגנטי ברור, הסימפטומים מתבטאים לעיתים קרובןת בפגיעה באחרים - מניפולציות, חוסר אמפתיה, התנהגות אנטי חברתית. לכן החברה לא תופסת את האדם כקןרבן אלא כאיום, ושם מתחילה הדמוניזציה.
כלומר, זה לא עניין של אמת מדעית אלא של מןסר ותדמית: אם הכאב מופנה פנימה - נרצה לחבק. אם ההתנהגות פוגעת בסביבה -נעדיף לשים חומה
אבל לדעתי זה עיוות, כי גם בהפרעות אישיות יש כאב עצום: ריקנות, בדידות, חרדה מנטישה, חוסר יכולת לבנות קשרים יציבים. זה לא פחות סבל מדיכאון, רק שהחברה לא רואה את זה באותה צורה
*די כבר עם האסיד

היא לא, ואם כן זה בגלל בורות וחוסר ידע על הנושא כמו שכל בחור רביעי סתם יזרוק את המילה פסיכופט, היא אולי כן תופסת מהאדם כאיום ^ בגלל המעשים שלו ולאו דווקא מדברת על ה"הפרעות הנפשיות" שאולי יש לו.

לא נראה לי עושים דמוניזציה לנרקיסיסטיות או לaspd

החברה לא סתם זורקת מילים באויר כמו "פסיכופט" או "לא שפוי" על כל אחד.רק אדם שהוא באמת מסוכן לציבור ומאובחן עם הפרעה
והמעשים של אותו אדם שגורמים לחברה לחשוב
שיש לו איזושהי בעיה נפשית
ויש כאן מקום להכלה ברוב המקרים.

את בטוח חיה מתחת לאבן או גרה במדינה אחרת, כי פה כל איזה מישהו מתישהו מתייג איזה בחור "פסיכופט" משלל סיבות שאינן קשורות לאבחנה הקלינית כלל, זה בדיוק על מה שכתבתי, חח..

החברה מסתכלת על זה דרך משקפיים של סבל מול אחריות. כשמישהו בדיכאון או חרדה, הוא בעיקר פוגע בעצמו ולא באחרים, אז קל יותר להזדהות איתו ולהגיד בוא נחבק, בוא נעזור. במיוחד בתרבות של היום, שבה להראות רגישות זה משהו שנתפס כחיובי, זה אפילו נהיה קצת מגניב. אבל בהפרעות כמו aspd או npd, גם אם הן באות מבסיס מולד, ההתנהגות פוגעת באחרים מניפולציות, חוסר אמפתיה, חוסר חוקים. פה החברה כבר לא מסתכלת על זה כפגיעות, אלא כמשהו שמסוכן לסביבה. ואז זה עובר מדיבור של הכלה לרצון להתרחק ולהוקיע. זה קשור לערכים שלנו בסופו של דבר : אנחנו סלחניים כשמישהו סובל בשקט, אבל הרבה פחות סלחניים כשמישהו גורם לאחרים לסבול, גם אם מבחינה גנטית שניהם לא בחרו בזה.

הפרוגרסיבים רוצים להעלות מודעות להפרעות נפשיות שזה מבורך בעיניי, אמנם יכול להיות מוגזם לפעמים, אבל צריך לזכור שרובם גם לא אנשי טיפול או מדע מהתחום. הם אנשים שמעלים את המודעות למה שהעלאת מודעות באופן הציבורי יכול להועיל. צריך לזכור שעם כמה שכחברה אנחנו רוצים להכיל קשיים נפשיים - רובנו גם לא פסיכולוגים ככה שלהעדיף להכיל אדם שכנראה לא יפגע בי בגלל זה לעומת אדם שלגמרי יכול לפגוע בי, גם אם שניהם סובלים והקושי שלהם מולד, כנראה שיהיה לי יעיל יותר ופחות מסוכן בתור אדם ללא שום אחריות טיפולית על אף אחד מהם.

כי הן פוגעות בחברה אמרת לבד

ברו מחפש הגיון אצל אנשים שלא מחזיקים בדעה אחת אותנטית

אנונימית צודקת!
מסכימה איתך

שואל השאלה:
אין לי כוח לענוצ לכל אחד בנפרד אבל בגדול זה לא באמת כזה משנה שההפרעות מובילות להתנהגות פוגענית בסופו של דבר מדובר באנשים שלא בחרו להיוולד ככה/לחוות ילדות דפוקה כל כך

אם מישהו עדיין מאמין בבחירה חופשית הוא שוטה או בור

^מה הקשר בחירה חופשית? זה שהפרעות או חוויות חיים משפיעות על אנשים לא אומר שאין בחירה חופשית.. חוויות ילדות והפרעות זה משמעותי אבל זה לא כל מי שאנחנו.

בדיוק. בסוף כל המנגנון של "בחירה חופשית" הוא יותר נרטיב חברתי מאשר מציאות. אנשים מגיבים למהות שנולדו איתה ולנסיבות שנכפו עליהם, אז לשים עליהם חותמת מוסרית זה קצת כמו להאשים מחשב על הקוד שהוא מריץ. כל ההבדל בין 'מחלות שמקבלות אמפתיה' ל'הפרעות שמקבלות דמוניזציה' הוא לא באמת שאלה של אמת, אלא של מי נוח לנו להציג כקורבן ומי נוח לנו להציג כאשם. אבל בשורה התחתונה - גם הכאב וגם הפגיעה נובעים מאותה מכונת סיבתיות שלא בחרנו בה.^^