אוף אני מטומטם, נשאר לי 11 חודשים לשחרור ואני עדיין רוצה ואוליי אנסה להשתחרר על נפשי, למה נתקעתי עם עצמי ?

באיזה תפקיד אתה?

שואל השאלה:
^פקיד ביחידה חשובה
אבל לא יכול שמישהו יחליט עליי, ינזוף בי על אחראיות שלו, שיפילו עליי תורנות, שהמפקדים יפגעו בי בגלל תכנון לא טוב או החמרה של המלחמה
זה כמו חוזה שיש בו הרבה סעיפים שאני לא מוכן לחתום עליהם אבל הוא נכפה עליי

תנסה אולי להשיג יותר תש או משהו על נפשי במקום להשתחרר חאז תתן עוד מאמץ אחרון עם תנאים קלים יותר

שואל השאלה:
כבר השגתי
אני עם תש 4 וכן מקלים עליי אבל עדיין קשה לי

וואלה אני לא יודע עד כמה קשה אני הייתי נשאר כי אחרת זה יקשה עליך סתם אבל אני לא יודע מה עובר עליך אם זה באמת כזה קשוח אז תנסה להשתחרר

שואל השאלה:
לי ממש חשוב להרגיש שליטה וקשה לי רגשית עם מרות וגם אין לי כוחות נפשיים לבלתמים וגם אנחנו עדיין במלחמה
בחוץ תהיה לי יותר שליטה ומקסימום יכולים לפטר אותי או שאני אתפטר

לדעתע לפחות זה עניין של גישה, להחליף תפקיד כשיש 11 חודש זה מאמץ שלא תמיד משתלם.
במקומך הייתי מנסה לשנות גישה לתפקיד כמה שאתה יכול, ליצור חברויות עם אנשים, לשים לב איפה אתה יכול לזרוק ז*ן ואיפה חשוב לשים דגש.

שואל השאלה:
אני יודע איפה פשוט קשה לי עם מפקדים
קשה לי שמוח של בן אדם שאוליי הוא פחות חכם, מוכשר וערכי ממני יחליט עליי, יקשה עליי וכו

אבל כבר היית שם שנתיים עברת את זה הרבה זמן פשוט תסיים עם זה

זה אבל בכל תפקיד בצבא כפרע עליך, לכן אני אומר שזה עניין של גישה.
נו אז במשחק הזה הוא מחליט על מה עושים, אז מה? שחק את המשחק ואל תהפוך את זה לחלק מהמציאות שלך, אל תגרום לזה להיות עם הרבה חשיבות.

שואל השאלה:
אבל אין לי כוחות יותר
זה מכיר גדול רגשי אצלי לא לענות, לא להתגונן איך שאני רוצה, להגיד לא
נשאר לי גם שנה עם איומים מאיראן, עם חיילים אחרים שיכולים להיות בגימלים וישימו אותי בתורנות שלהם, שהמפקדת שלי תחטוף ג'ננה, תיתן לי תלונה ותשקר עליי, שיצאו פקודות חדשות ואכיפה חדשה
זה ממש כאילו להיות תלוי באוויר ולקוות לטוב שאין לי אף סיי

שואל השאלה:
^^זה קשה לי רגשית
אני מרגיש שמקטינים אותי, שבן אדם אגואיסט, טיפש ולא ראוי מחליט עליי בשביל להרגיש חזק ובכוונה מחפש אותי כי הוא יכול
קשה לי שאנשים מנצלים את הכוח שלהם לרעה עליי

שואל השאלה:
^^^אז אני לא מתאים לצבא
זה בושה שמתנהגים ככה לאנשים

לפי הראייה שלך אף אחד לא מתאים לצבא, גם אני שונא שבעבודה שלי אותו בצבא איזה בוס מהבול מחליט לי מה חשוב ומה לא.

זה החיים, אתה צריך לבנות עמוד שדרה מברזל

שואל השאלה:
^לא נכון (נראה לי)
יש אנשים שאוליי לא לוקחים את זה רגשית קשה כמוני בכל מקרה באזרחות הייתי עונה בלי לפחד מכלא/ריתוק או מתפטר

שואל השאלה:
^^אנשים שמתאימים זה אנשים שבטוחים בעצמם, בחוקי המקום ושהם בכללי מאוד חזקים
לא מפחדים מאימותים, שדברים יסלימו במידה וצריך שיסלימו למען הצדק
כמה אפשר להיות חכם ולא צודק עם אותו בן אדם שמתנהג איתך כבר לא בטוב קרוב לשנתיים ? זה ממש קשה נפשית
לגביי מה שאמרת שאף אחד לא מתאים לצבא ? יש אנשים בקבע אוליי להם לא אכפת מזה או שיש להם מפקדים טובים

שואל השאלה:
וכן בעיני בצבא הנוכחי אנשים לא צריכים להיות מתאימים לצבא (במיוחד ג'ובניקים שאין להם קשר ישיר לביטחון המדינה)

אני מבין מה אתה אומר, אבל נראה לי כדאי להתמקד נקודתית בקושי אצלך ולא להפוך את זה לנושא יותר רחב.
אתגרים כאלו עם בוסים אתה תפגוש בכל מקום עבודה, ואם לא תפחד מכלא אז כן תחשוש מפיטורין ואבטלה וביקורות רעות ממקום העבודה.

גם לגבי העימותים זה לא בהכרח נכון.
בשביל להצליח להתמודד בכל מערכת אתה פשוט צריך להיות עם ביטחון עצמי טוב, ובעיקר עם המון פרופורציות.
מפקד עצבני וחסר סבלנות יכול להיות בכל מקום, אז צריך קודם כל לדעת איך להתמודד איתו, איפה לשים דגש ואיפה להבליג. לפעמים גם צריך לדעת ללטף לו את האגו, ולהתייחס אליו בנחמדות גם כשברור שהוא עושה שטויות, זה חלק מהמשחק.

חוץ מזה, חשוב לקחת את זה בפרופורציות, זו עבודה בצבא, זה משחק עם תפקידים שנקבעו מראש, המשחק הזה לא משליך דברים על המציאות שלך.
אם המפקד אומר שאתה חסר אחריות לשם הדוגמה, זה כן דבר שצריך לייחס לו חשיבות במסגרת העבודה, אבל אתה לא אמור לתת לזה להיות "אמת" עבור האישיות והחיים הפרטיים שלך.

אם אתה רואה שהוא מתעקש להעביר לך תחום אחריות שלו אליך, ולא מוכן לקבל ביקורת לגבי זה, אז תוציא מהמצב את המיטב.
קח את האחריות עליך באופן מלא, תהיה מסודר ועקבי בעבודה שלך, ופשוט אל תיתן לו בכלל את האפשרות לפתוח עליך את הפה שוב.

שואל השאלה:
אני רוצה לקוות שאני אעבוד בעבודות עם תנאים ממש טובים/בוסים טובים או לפחות לא רעים
זה ממש קשה רגשית
לגביי המצב שאני נמצא בו כרגע אני מרגיש שאני מוקף אנשים לא כל כך מקצועיים ואחראים והכי קל להפיל על החייל חובה
וזה דבר שמכניס אותי לתחושת מצוקה רגשית וחרדה

שואל השאלה:
אני רוצה להאמין שבאזרחות אני לא אצטרך ללטף קצת את האגו ולשחק משחק כי לדעתי מקום עבודה לא צריך להיות מקום שאתה לא מרגיש בו בנוח ושגם בו אתה מסתתר ועם מגננות אבל אני נאיבי כנראה
אבל גם אם כן כנראה יהיה לי יותר קל כי זה לא כמו להיות תחת פיקוד של אדם כמעט שנתיים שמשקר מלא, מפיל עלייך אשמה ומאיים עלייך כל הזמן
אם יהיה לי בוס כזה באזרחות מין הסתם שאני לא אשאר בעבודה כזאת

היי יקר,
נשמע שאתה נמצא בתקופה מאוד שוחקת, עם הרבה עומס רגשי מהשירות ומהאופן שבו הדברים מתנהלים סביבך. ייתכן שהשילוב בין הצורך החזק שלך בתחושת שליטה, הקושי עם מרות, וההתנהלות של המפקדים - מעצים את התחושה שאין לך מקום בטוח ושאתה כל הזמן בעמדת מגננה.
גם אם קיבלת הקלות, יכול להיות שזה לא מספיק כדי לנטרל את מה שקשה לך עמוק בפנים - חוסר האמון, הבלת"מים, התחושה שמחליטים עליך בנושאים חשובים, ולעיתים גם באופן לא הוגן. זה טבעי שעם הזמן זה שוחק את הכוחות.
אפשר לנסות לחשוב מה יכול להקל אפילו קצת עד הסיום - אולי מציאת דרכים לתקשר את הקושי מול מי שכן אפשר לסמוך עליו ביחידה, לבקש תמיכה מגורמים כמו קב"ן או יועצת, או למצוא לעצמך נקודות עוגן קטנות ביום-יום שיחזירו לך קצת תחושת שליטה.
אתה לא חייב להישאר עם זה לבד, ויש לגיטימציה מלאה לשתף את מה שאתה מרגיש - גם כאן וגם עם מי שיכול לעזור בתוך המערכת.
אם תרצה להמשיך לדבר על זה, אנחנו כאן בצאט של סה"ר - מרחב בטוח ומכיל, עם אוזן קשבת, הרבה חמלה ואפס שיפוטיות.
מס' הווצאפ שלנו הוא 055-9571399 ובנוסף, מצרפת לך גם לינק לצ'אט.
שלך,
מתנדבת סה"ר.