מה הדבר שהכי אמרו לכם שאתם כלכך חסרי ביטחון בו

לא מתייחס למה שאנשים אומרים

שיניים שלי

לפני שעשיתי גשר+כשהייתי עם גשר, ילד חיקה אותי עם החיוך שלי והשיניים שהיו לי

בדיוק עניתי לתשובה דומה לשאלה זו, שם שאלו מה היה דבר שפגע בי שאמרו לי, אז תכלס זו אותה תשובה כי זה משהו שידעתי לגבי עצמי אבל לשמוע אותו מבן אדם שידעתי שמכיר אותי, זה רק גירד יותר את הפצע שידעתי שקיים כבר:

אני לא זוכרת תאמת איך בדיוק זה נאמר ומה היו המילים המדוייקות אבל זו סצנה שתמיד הולכת איתי.

זה היה מישהי שאפשר להגיד שהיינו קרובות..
והיה לנו איזה ריב, ריב טיפשי.
ואני לא התנצלתי כי לא חשבתי שאני צריכה.
ואז באתי ללכת והיא עצרה אותי ואמרה לי משהו כמו:
"את יודעת מה עצוב בך וימשיך להרוס לך מערכות יחסים כל החיים? האגו שלך. הפחד שלך להודות ברגשות שלך."
משהו בסגנון הזה, אני זוכרת שהסתכלתי עליה וצחקתי כאילו זה לא הזיז לי.
אני חושבת שבאותו יום גם ראיתי אותה בוכה ולא ניגשתי, עבר זמן עד שניגשתי.
אבל כן זה משהו שהולך איתי.

כשאני חושבת על זה לא אמרו לי משהו אף פעם שנשאר איתי, כל החוסר ביטחון שלי בא מעצמי. האויב הכי גדול שלך הוא עצמך לא כך?

על הרגליים שלי כאילו עוד לפני הייתי חסרת ביטחון לגביהם זה רק העצים אותו

שיער

לרוב לא אכפת לי מה אומרים עליי גם לרוב זה בצחוק אבל היה פעם אחת שזה כאב
זה נדוש אבל "שמן"

מאז ירדתי 20 קילו כמעט

אני לא זוכרת כל משהו שאומרים לי ואני כבר לא מתייחסת אבל יש משהו שאני כן זוכרת שהתחיל לי את החוסר ביטחון שלי we listen and dont judge בכיתה א ב כזה שיחקנו תופסת כל הכיתה שהבנות תופסות את הבנים ואז מחליפים והיו ילדים שתופסים והיו ילדים ששומרים שהתפוסים לא יברחו אז אני בדיוק שמרתי ואז איזה ילד בכיתה שלי שאז היה לי קראש קטן עליו לא יודעת מה חשבתי לעצמי והוא אומר כזה לחבר שלו בקול מספיק רם שאשמע תראה שמו אותה לשמור בגלל שהיא דובה וכבדה מדי ולא יכולה לרוץ ואגב אני במשקל תקין כל חיי לא שזה משנה ואז פשוט הרגשתי מובכת שאני לא צריכה להרגיש ככה וככה התחילו לי בעיות עם הגוף שלי וכמובן שזה המשיך על שלמדתי לעצור אנשים מלדבר אליי ככה חוויה ממש