למה אנשים כל כך אוהבים אווטאר?

1. סדרת ילדות, זה תמיד מוסיף
2. כתיבה מעולה של תסריט
3. דמויות שאפשר להתחבר אליהם, כל אחד מתחבר למישהו אחר, זה עובד בהרבה מהסדרות הגדולות
4. גם אם כל הרצינות שיש בסדרה, יודעים להכניס את ההומור בצורה מושלמת
5. לפעמים יש פרקים סתם שלא קשורים למהלך הסיפור, הם פשוט סייד קוואסטס נחמדים כאלו
זה לרוב מה שאני חושב

אה נכון, במיוחד שהדיבוב בעברית הוא הכי טוב שיש

כתובה מדהים, דמויות והתפתחות מעניינות בטירוף, סיפור מרתק

צודק

כי זאת סדרה מדהימה
בניית העולם עמוקה ויציבה, עולם שמרגיש אמיתי וראליסטי
אם זה הכשפות, השבטים, סגנון החיים של כל אחד ולחימה ששואבת השראה מסגנונות לחימה האמיתיים
הדמויות ואיך שהם מתפתחים, לכל דמות יש סיפור ואישיות משלה
סוקה, צוקו, קטרה, אנג וטופו, רואים את המסע שהם עוברים במכלול וגם כל אחד לבד
החברויות שהם מפתחים אחד עם השני הופכים אותם למציאות לדמויות עמוקות
כמו צוקו שבהתחלה הוא האויב ואז נהפך לחלק מהחבורה, זה לא תהליך מאולץ שקורה בשני פרקים, אנחנו רואים איך צוקו מתפתח מנסיך מנוקר ואובססבי למדריך כשפות האש של אנג
איך הוא יוצא משליטה שאבא שלו ויוצא נגדו
ולא רק הוא
יש סיפור אמיתי, סיפור על ככ הרבה דברים
קל להבין את הדמויות ולאהוב אותם, להיות מרותקים למסע הפרך שהם עוברים
הבעיות ומכשולים
זה הדבר שהפך את הסדרה לככ טובה, החבורה, הדמויות
בזה האגדה של קורה נכשלה

שואל השאלה:
^^^^^
קודם כל זה לא אנימה
שנית רק כי משהו אנימה לא הופך אותו לאהוב
חוץ מזה אני דיברתי למה בכל העולם ולא רק בארץ

דבר ראשון העלילה מעניינת וזרומת דבר שני זה לא הופך למשעמם ויש אשכרה משהו שמחכים לו, והדמויות הן פקינג עולם ומלואו, בעיקר צוקו בעלי

אגב, יש גם את הפאנבייס שמעלים קונספירציות ותיאוריות על הסדרה עד היום מה שגורם לך להישאב בחזרה לתוך הדבר הזה
אני עדיין חושב שאיש הכרובים הוא מרגל של אומת האש

כי זאת הסדרה הכי טובה שראיתי.
ההייפ הנצחי עלייה מוצדק ברמות.
כל פרק הוא יצירת אומנות, כל דמות היא עולם ומלואו, וכל העולמות מתחברים ביחד לסיפור מטורף, כיף לראות את ההתפתחות של הדמויות מפרק לפרק, להבין את הטראומות שהם עברו ואיך זה משפיע עליהן, לנסות להבין מאיפה כל פעולה שהם עושים נובעת.
מעבר לכל זה, הסדרה הזאת תמיד תהיה נוסטלגית, כי ראינו אותה בתור ילדים קטנים, וכיף לראות אותה שוב ושוב ושוב, כל פעם מחדש.
היוצרים פיזית גאונים ויודעים איך למשוך תשומת לב ואהדה מקהל בכל הגילאים, איך לשלב צחוק ודרמה ומתח, ופשוט לעורר בנו הצופים אמפתיה אמיתית כלפי דמויות מצוירות.
בקיצור, זאת הסדרה האהובה עליי לנצח, אמי יכולה לדבר עליה שעות בלי שיימאס לי וזה הנושא שיחה האהוב עליי.

תצפה בזה

מה שהופך את אווטאר לסדרה טובה זאת העובדה שהסדרה היא פשוטה (סדרת ילדים) ומורכבת בו זמנית, קל לעקוב אחרי הדמויות והעלילה, אבל עדיין יש עומק ומורכבות מסוימת שאפשר לנתח שנים אם רוצים.
רשמו פה על הדמויות ועל הפרקים אבל אני חושבת שאפשר לפרט קצת יותר.
הדמויות באווטאר, לפחות הראשיות, הן דמויות מאוד פשוטות. מספיק לראות פרק אחד כדי להבין מה קורה ומי זה מי ומה המערכת יחסים בין הדמויות ואפשר לסכם כל דמות במשפט אחד שמתאר את ההתחלה ומשפט שני שמתאר את הסוף, אבל זה לא הופך את הדמויות לשטחיות בכלל. אלא ההפך.
ניקח לדוגמה את צוקו, כי הכי קל לדבר עליו.
תיאור במשפט אחד: "נסיך מגורש ועצבני שצריך למצוא את האווטאר." זה תיאור של האופי שלו בעונה הראשונה, מכאן אפשר לעוף רחוק על גבי הדמיון ולחשוב איך הדמות יכולה להתפתח ולהוסיף עוד משפטים עד שנוצר לנו סיפור קטן, אבל כזה שקל לעקוב אחריו כי יש לו התחלה ברורה.
ככה צוקו נהיה בסוף: "חלק מצוות אווטאר ושליט אומת האש."
ובאמצע יש את הסיפור של איך הוא הגיע לשם וקורים הרבה דברים, אבל תמיד יש מרכז כובד. העלילה של צוקו היא תמיד על החיפוש של אנג, על היחסים שלו עם המשפחה, התסכול שלו. יש לו מטרה מאוד ממוקדת וברגע שיש מטרה קל להזדהות עם הדמות כי לא הולכים לאיבוד ובמקרה שלו זה מרגיש יותר אמין. ספוילר: תחשבו שבעונה השנייה הוא היה מחליט לוותר על הכל ולפתוח בית תה? גם לא הייתה סדרה בכלל וגם זה הורס את האמינות שלו כי מה פתאום הוא התעקש למצוא את האווטאר ולחפור על הכבוד שלו במשך כל הזמן הזה שראינו אותו ועכשיו הוא מוותר על הכל?
דמות טובה אחרת ששווה לדבר עלייה ולא מדברים עלייה מספיק היא טופ.
טופ במשפט אחד: עיוורת. מאסטרית לכשפות אדמה. עקשנית ורוצה לעשות הכל לבד.
לכאורה, לטופ אין פגמים מלבד העיוורון שלה, שגם הוא לא באמת מפריע לה חוץ מאשר בתחומים מסוימים ואפילו מקנה לה יתרון בכשפות. היא נראית כמו דמות בלי בעיות בכלל: היא לא דרמטית כמו קטרה שאיבדה את אמא שלה על ידי כשפי אש, אבא שלה לא שרף לה את הפנים וגירש אותה, כל האנשים שהיא מכירה כנראה לא מתו (אנג) והיא מאסטרית בכשפות אדמה וגילתה כשפות מתכת. אז איפה המורכבות פה?
לכאורה מדובר בדמות מושלמת בלי שום פגמים, איך אפשר להזדהות עם דמות כזאת שלא עברה שום טרגדיה נוראית? כאילו הלו שני ההורים שלה בחיים.
כמובן שצריך לראות את הסדרה כמה פעמים כדי לראות איזה יופי ועומק יש בכתיבה והקטע שמראה את זה החלק בו טופ פוגשת את איירו בפרק 28: אחרי מריבה עם קטרה ואנג, היא נפרדת מהחבורה ובמקרה נפגשת עם אירו שנמצא במקום כי הוא מחפש את צוקו.
וזה מפגש מאוד מעניין וחד פעמי. בפעם הבאה שהשניים יפגשו זה יהיה ביחד עם כל החבורה, אבל לא לבד.
אני לא אפרט מה קורה, כי ספוילרים, אבל נכון שרשמתי מקודם שמספיק לראות פרק כדי להבין מה הולך? אז במקרה הזה מספיק לראות את הקטע הזה כדי להבין את הדמות של טופ ואת הדמות של אירו.
הקטע הזה גם מעביר מסר מאודד חשוב שהרבה ילדים, בעיקר כאלה שהם כמו טופ, זקוקים לו: אין בושה בלבקש עזרה וזה נעשה בצורה מאוד עדינה בלי לשבור טיפה מהאמינות של הדמויות. שימו לב שלמרות שזה רק הפרק השני שבו טופ מופיעה - היא מתנהגת בדיוק כמו שמצפים ממנה. היא לא יוצאת מהדמות בכלל. זה מדהים.
אירו אותו דבר אבל אותו כבר מכירים.
כמובן שאפשר להמשיך ולדבר עוד על בניית עולם שהיא גם עונה על אותם מאפיינים של הדמויות: פשטות ומורכבות בו זמנית, פרקים שהם סייד קווסט שמאפשרים לנו להכיר את הדמויות יותר טוב (פרק 28 שהזכרתי הוא פרק כזה), פרק 45 הוא גם פרק כזה וכמובן פרק 35 לכאורה אפשר לוותר על הפרקים האלה ועל פרקים אחרים ולעשות סדרה קצרה ומהודקת כמו הרבה סדרות שיש היום:
קטרה בטעות משחררת את אנג. מגלה שהוא האווטאר.
טסים ישר לצפון מוצאים מאסטר לכשפות מים, מאסטר לכשפות אדמה, מאסטר לכשפות אש. מנצחים במלחמה ונגמר הסיפור. אבל אם זה היה ככה, הסדרה הייתה נהרסת. כי הרי למה אכפת לי ממלחמה בסדרה מצוירת? כי אני רואה איך האנשים חיים שם ביומיום שלהם, אני מכירה את העולם, את הדמויות, את הקשיים שלהם ואז אכפת לי. כשרואים שוב ושוב את ממלכת האדמה גם בעונה הראשונה וגם בעונה השנייה והשלישית, זה כבר לא "אה יש מלחמה נו טוב עוד סדרה על מלחמות" זה יותר "יש מלחמה וכל האנשים האלה עומדים למות אלא אם יעשו משהו", אבל זה בגלל שיש פרקים "מיותרים" שלכאורה לא תורמים לעלילה. הפרקים האלה הם הסיבה למסע כולו. יש גם את הרמזים שמפוזרים לאורך הסדרה ומגלים את ההמשך (foreshadowing) שכחתי מה המילה בעברית. המלצה: לעקוב אחרי השיער של אזולה ואחרי ההמנעות שלה מהסתכלות במראות והשתקפויות בכללי. מרתק.
לדעתי יש מאמר על זה.
חפרתי מספיק אז אני רק אוסיף משהו שלא רשמו פה או שלא שמתי לב: מוזיקה. מוזיקה טובה.

כל דמות היא באמת עולם ומלואו לכל אחד מהם יש עומקים ואנחנו מצליחים לפעמים להזדהות ולהבין אותם כל אחד מהם עובר תהליך מההתחלה שלו עד הסוף
העלילה עצמה די מטורפת
ההומור ממש טוב לכל הגילאים

כי זאת סדרה טובה, שבכל צפייה מחדש אתה מגלה עוד ועוד עומק וזה יפה שזה בא מסדרה שהיא בעיקר לילדים

בידיוק ראיתי סירטון על אווטר חחחח

זה פשוט מעולהה!!!!

מסכימה אם מה שאמרו
וגם בדרך כלל שיש עונה שלישית היא כבר חרא ובאווטר זה לא ככה כל העונות טובות והם לא משנים דמויות כמו גרבים

הסדרה הכי טובה שנכתבה אי פעם,
העלילה אדירה ואף תוכנית טלוויזיה לא מתקרבת לעלילה ולמורכבות המעניינת שיש שם
הסדרה גם עמוקה מאוד עם הרבה תובנות ועצות לחיים
זה שכל דמות שם גדלה לאורך הסדרה והעלילה שמשתנה
והקצת הומור שיש שם בדרך
והכי מדהים זה שזה משאיר תמיד פתח לעוד זאת אומרת כל הקומיקסים והאגדה של קורה והסרט שעומד לצאת והסדרה על האווטאר הבא
העלילה לא נגמרת לעולם והיקום של הסדרה מטורף ומשאיר הרבה חורים מסקרנים

בגלל צוקו

^^^זה הייתה כוונתי

^^^^ זה לא בהכרח נכון בכל המקרים אבל באופן טבעי כשגוררים סדרה ולא שמים לה סוף בשלב מסוים תהיה ירידה ברמה, לדעתי זה קורה יותר בסדרות שבהן הפרקים נפרדים זה מזה ולא בהכרח קשורים לעלילה אחת גדולה.
באופן כללי באווטאר יש מבנה סיפורי קלאסי:
עונה 1 - אקספוזיציה
עונה 2 - לב הסיפור עלילה מרכזית
עונה 3 - פתרון וסיום

מושלם.

אני מסכים^
אבל דווקא מה שיפב שם זה שזה הכל מהכל כל הזמן ולא מבנה כמו שציינת

זה גם וגם

אם לא ראית אתה לא יכול להבין

סידרה שאני יכול שנים להסביר למה היא יצירת מופת

https://youtube.com/@lotus.kahollavan?si=xfb0mcu6nq2zzm07

תצפי בסרטונים בערוץ הזה את תביני הכול
(הלוטוס הכחולבן)

בגדול אלה הדמויות והעלילה שהצליחו לגעת באנשים

^^ סימפ

אווטאר מושלמת מכ"כ הרבה בחינות.
- סיפור אותנטי ומרגש של הדמויות.
- עלילה סוחפת.
- קרבות
- אנימציה איכותית
- פשוט מרגישים שהסדרה נוצרה באהבה
- ממש ממליץ על הסרט שמספר איך יצרו את הסדרה, חפשו ביוטיוב "רוחות אווטאר" או כנסו לערוץ של הלוטוס הכחולבן זה שם