איך הייתה לכם הפרידה הראשונה שלכם ?

לא הייתה
רווקה אש מגיל שש (חודשים בבטן)

הוא ממני והוא ריסק לי את הלב

דאמנ

אני נפרדתי ממנו
כאב אחושילינג בגדול אבל זה נהיה טוב יותר בהבטחה

זה היה הדדי אבל לא כ"כ מרצון, פשוט לא התאפשר
הסתיים כביכול בטוב אבל חרא הרגשה

היא ממני אחרי 3 חודשים אמרה שדיברה עם מישהו אחר תוך כדי

היא נפרדה ממני
כאב אבל יותר כאב בגלל שזה היה בהודעה ובגלל שהיא לא הייתה ממש החלטית ואז היא אמרה שהיא כן אוהבת ואז היא נפרדה בהודעה
גם לא ממש היינו ביחד אז אממ כן

מבורכת

זה היה הדדי
לא ממש כאב זה היה די קצר והתרחקנו עוד לפני

הפרידה הייתה מהרחם
תשעה חודשים של כיף
וכשנפרדנו, היה קשה, העולם נעשה אכזר.

שואל השאלה:
אפשר עצות איך לעבור ממנו ?
אני לא יודעת איך הוא עשה את זה ככה מהר אבל הוא כבר יוצא אם מישהי אחרת חודש (עבר חודשיים וחצי )

אבא מאמא

עם כמה שזה נשמע לא מציאותי אני מבטיחה לך שזה יעבור ושאת אפילו תצחקי על זה בעתיד.
זה לגיטימי לגמריי שאת עדיין אוהבת אותו והזמן יעשה את שלו, תתעסקי כרגע בלהיות עם עצמך ולאהוב את עצמך.
תצאי תבלי תעשי מה שמתחשק לך ומותר לך גם לבכות ולהיות עצובה..
הכי חשוב זה לא להדחיק ולקבל את הכאב. ותזכרי שאם את מרגישה משהו זה כי מה שחוויתם היה אמיתי ותמיד יהיה לך זיכרון מזה.

זה היה בדיוק שנכנסנו לבידוד של הקורונה,זה היה פשוט דכאון ברמה לא נורמלית,אבל לפחות הזמן גורם לך להחלים אני מניח

היא ממני
לא נקדמתי באותו לילה נראלי גם בזה שאחריו
הייתי מפורק לא אשקר
אבל קרה מה שקרה וחיים עם זה

הוא נפרד ממני
וזה היה ממש קשה זה שבר אותי אני גם המשכתי לאהוב אותו ולהתגעגע