81 תשובות
לא ,אבל כן לאזן את זה
כן
גם משאיות סיוע וגם תקציבים לתאטרון ולספורט אבל
גם משאיות סיוע וגם תקציבים לתאטרון ולספורט אבל
הפסיקו ממזמן בוקר טוב
כן
כן ולא
התורה מחזקת אותנו נפשית ולצערנו האנשים שעושים את זה גם נוכלים
אתם מסתכלים על החרידים כאילו הם מחבלים
ומה עם הצעירים האלה שלא רוצים להתגייס?תפסיקו להתמקד בחרידים הם לא מחבלים.
התורה מחזקת אותנו נפשית ולצערנו האנשים שעושים את זה גם נוכלים
אתם מסתכלים על החרידים כאילו הם מחבלים
ומה עם הצעירים האלה שלא רוצים להתגייס?תפסיקו להתמקד בחרידים הם לא מחבלים.
כן, להפסיק הכל. בלי הנחות במיסים או תחבצ או שום דבר
גם להפסיק קצבאות ילדיפ וגם להפסיק לתקצב בריאות
קפיטליזם מוחלט וקיצוני, המדינה רק לוקחת ולא נותנת כלום כדי שהשליט העליון יהיה עשיר
קפיטליזם מוחלט וקיצוני, המדינה רק לוקחת ולא נותנת כלום כדי שהשליט העליון יהיה עשיר
כן.
ברור שכן,למה אנחנו צריכים לממן אותם?
יש אנשים נכים שלא מסוגלים לעבוד,להם מגיע את התקציבים האלה
יש אנשים נכים שלא מסוגלים לעבוד,להם מגיע את התקציבים האלה
חחח תלמדו קצת מה קורה ואז תדברו...
החרדים הם מעל 20 אחוז מהמדינה ועדיין מגיעים עליהם רק 2% מהתקציב
החרדים הם מעל 20 אחוז מהמדינה ועדיין מגיעים עליהם רק 2% מהתקציב
כן, זה לא טוב לכלכלה
לא הבנתי מה זה משנה כמה אחוז זה מהתקציב? ^^
פשוט להפסיק את זה.
פשוט להפסיק את זה.
חד משמעית כן למה שנתגמל משתמטים
^^ לא כולם משתמטים
רק החלק המפגין שהוא חלק קטן מהאוכלוסייה החרדית
רק החלק המפגין שהוא חלק קטן מהאוכלוסייה החרדית
תדאגו על ערבים שמקבלים לימודים בחינם מהמיסים שלך ומהללים שהידים
^^^זה שאני בת 15 לא אומר שאין לי שכל אתה יודע
ברו בן 20 ועדיין מתייחס בזלזול לאנשים במקום להגיב רציונלית
^^^^ורק שתדע, 10% בערך מהאוכלוסייה החרדית רק מתגייסים..
זה חד משמעית רוב..
זה חד משמעית רוב..
כן
לפחות לאלה שלא מתגייסים
לפחות לאלה שלא מתגייסים
מה הייט בלהפסיק להפלות 98% מהמדינה?
^האחוזים לא מתאחזים
בכל מקרה אם הכוונה לקצבת ילדים, אז כולם מקבלים אותה, גם חילונים, פשוט בממוצע במשפחה חרדית יש יותר ילדים, ועל כן הם מקבלים יותר כסף (שבפועל הוא בדיחה)
אם הכוונה לפתור מדת, אז אני מסכימה
ובעיניי יש שני פתרונות:
1. אחרי המלחמה להשקיע מאמצים בלבנות בסיסים ותפקידים המותאמים לחרדים
2. לשנות מעט את חוק גיוס חובה ככה שבמקום שאם יש לך פטור אתה פטור מכל, שאם אתה מסוגל לעבוד ולתפקד (לדוגמה לא פטור נפשי או פטור בריאותי ברמות ספציפיות) אז חובה לעשות שירות לאומי
מה גם, אני רוצה לציין שצריך לגשר בין ההבדלים של החרדים לחילונים
אני מודעת לכך שהחדשות (כשרובן שמאלניות) מנסות להפלות את החרדים כדי שיהיה להן רייטינג וכדי לפלג בעם שלנו יותר כי כסף כסף כסף יותר חשוב מביטחון
אז צריך ליזום יותר מפגשים בין החרדים לחילונים
החרדים לא חייזרים ולא רעים, יש להם חינוך שונה שהוא לא רע או טוב, הוא שונה
הם בני אדם
נ.ב. אשמח שהאנשים ששמו לי מינוס, יגידו מה הבעיה בתשובה שלי ומה מכעיס אותם כל כך
אם אתם הופכים חרדים לשטנים ועושים להם דמוניזציה, הבעיה בכם
בכל מקרה אם הכוונה לקצבת ילדים, אז כולם מקבלים אותה, גם חילונים, פשוט בממוצע במשפחה חרדית יש יותר ילדים, ועל כן הם מקבלים יותר כסף (שבפועל הוא בדיחה)
אם הכוונה לפתור מדת, אז אני מסכימה
ובעיניי יש שני פתרונות:
1. אחרי המלחמה להשקיע מאמצים בלבנות בסיסים ותפקידים המותאמים לחרדים
2. לשנות מעט את חוק גיוס חובה ככה שבמקום שאם יש לך פטור אתה פטור מכל, שאם אתה מסוגל לעבוד ולתפקד (לדוגמה לא פטור נפשי או פטור בריאותי ברמות ספציפיות) אז חובה לעשות שירות לאומי
מה גם, אני רוצה לציין שצריך לגשר בין ההבדלים של החרדים לחילונים
אני מודעת לכך שהחדשות (כשרובן שמאלניות) מנסות להפלות את החרדים כדי שיהיה להן רייטינג וכדי לפלג בעם שלנו יותר כי כסף כסף כסף יותר חשוב מביטחון
אז צריך ליזום יותר מפגשים בין החרדים לחילונים
החרדים לא חייזרים ולא רעים, יש להם חינוך שונה שהוא לא רע או טוב, הוא שונה
הם בני אדם
נ.ב. אשמח שהאנשים ששמו לי מינוס, יגידו מה הבעיה בתשובה שלי ומה מכעיס אותם כל כך
אם אתם הופכים חרדים לשטנים ועושים להם דמוניזציה, הבעיה בכם
^פינגווין הבת אני חולה עלייך
לא באמת מעניין אותי
אבל בעקרון אני חושב שאפשר לבטל ולפתוח מערכת חדשה שכל מי שכן רוצה לתרום לחרדים יתרום בכיף וכמה שהוא רוצה
כמובן שיש עוד כמה דברים שצריכים לבטל להם תקציבים לפני שמגיעים לשלב הזה
אבל בעקרון אני חושב שאפשר לבטל ולפתוח מערכת חדשה שכל מי שכן רוצה לתרום לחרדים יתרום בכיף וכמה שהוא רוצה
כמובן שיש עוד כמה דברים שצריכים לבטל להם תקציבים לפני שמגיעים לשלב הזה
ברור שכן
התגובה הראשונה מדוייקת
^^כל מדינה משקיעה בתרבות, זה לא דבר חריג.
מה שכן חריג זה לממן לומדי תורה שלא מתגייסים לצבא, וזאת כאשר חלק ניכר מהם לא עומד בציפיות הישיבות עצמן ועדיין מקבל מימון וסבסוד.
מה שכן חריג זה לממן לומדי תורה שלא מתגייסים לצבא, וזאת כאשר חלק ניכר מהם לא עומד בציפיות הישיבות עצמן ועדיין מקבל מימון וסבסוד.
אגב אתה לא רואה שכל אדם שרוצה ללמוד אומנות -> סבסוד מדיני+חוסר שירות בצבא/לאומי.
לא יודע, אוליי אני מפספס משהו?
לא יודע, אוליי אני מפספס משהו?
ללא ספק.
לא לתת להם שקל אחד.
אין שום סיבה שיהיה מגזר שיקבל כסף מעצם היותו מגזר.
הם רוצים כסף כמו שאר הישראלים, שיקבלו בתמורה לתמורה. הם יתנו משהו לחברה ואז יקבלו.
אבל לא כסף על עצם היותם חרדים בלי לדרוש תמורה.
לא לתת להם שקל אחד.
אין שום סיבה שיהיה מגזר שיקבל כסף מעצם היותו מגזר.
הם רוצים כסף כמו שאר הישראלים, שיקבלו בתמורה לתמורה. הם יתנו משהו לחברה ואז יקבלו.
אבל לא כסף על עצם היותם חרדים בלי לדרוש תמורה.
כן
לי לא מביאים כסף אם אני לא אעבוד
לי לא מביאים כסף אם אני לא אעבוד
צריך להפסיק בפועל את רוב התקציבים אבל לא כ"הפסקת התקציבים לחרדים" כי הסיבה לא זה לט בגלל שהם חרדים אלא כי הם תקציבים (אחד אחד) לא מוצדקים, וכל תקציב שהוא כן מוצדק לא להפסיק.
צריך להפסיק את התקציב לישיבות וכוללים כי אין סיבה שהמדינה תממן דבר שמזיק לה תקציבית ומעודד אבטלה, צריך להפסיק 100% תקציב למוסד לימוד שלא מלמד ליבה כי הוא לא עושה את התפקיד שלו, צריך להפסיק כל מימון מכל סוג לכל פעילות שבאה במקום גיוס של מי שחייב גיוס, ואפשר לדון (זה יותר קשור לפרטים) לגבי הפחתת תקציב ילדים כבר מהילד השלישי (שיהיה האחרון) ולא החמישי כמו שקיים עכשיו,
אבל הסיבה להפסקת כולם זה כי הם לא מוצדקים, ולא כי הם לחרדים, הגיוני לעבור בצורה מסודרת על כל התקציבים הלא מוצדקים שקשורים לחרדים אבל הסיבה להפסקה שלהם זה כי הם לא מוצדקים ולא שנאה לחרדים.
צריך להפסיק את התקציב לישיבות וכוללים כי אין סיבה שהמדינה תממן דבר שמזיק לה תקציבית ומעודד אבטלה, צריך להפסיק 100% תקציב למוסד לימוד שלא מלמד ליבה כי הוא לא עושה את התפקיד שלו, צריך להפסיק כל מימון מכל סוג לכל פעילות שבאה במקום גיוס של מי שחייב גיוס, ואפשר לדון (זה יותר קשור לפרטים) לגבי הפחתת תקציב ילדים כבר מהילד השלישי (שיהיה האחרון) ולא החמישי כמו שקיים עכשיו,
אבל הסיבה להפסקת כולם זה כי הם לא מוצדקים, ולא כי הם לחרדים, הגיוני לעבור בצורה מסודרת על כל התקציבים הלא מוצדקים שקשורים לחרדים אבל הסיבה להפסקה שלהם זה כי הם לא מוצדקים ולא שנאה לחרדים.
כן\ להוריד משמעותית
כן
קשה לי להבין איך ביטול תקציבים ישנה את ההתנהלות שלהם ולא תחזק ותעצים אותה ותהפוך מגזר שלם שכבר ככה כועס למאוד כועס ואלים אף יותר
תכנסו לנעליים שלהם, דמיינו שיבטלו לכם תקציבים ויכניסו אתכם לבית כלא על אי-התגייסות לצבא
זה מה שיגרום לכם להתגייס פתאום? לא, אני לא חושבת, אני חושבת שזה יגרום ליותר התבצרות ויותר אלימות
אני יודעת שאני מנסה לפתור (יותר דיונית ולא בפועל, כי לי אין את הכוח הפוליטי או המדיני) בעיה של אפס תקשורת בין הצדדים, הכל בכעס
ואני מאמינה שקיים פתרון לא אלים, לא כועס ומתריס, אלא פתרון "הומני" שמעצים את התרבויות השונות ולא מבטל את התרבויות כי אחד "נחשב יותר" מהשני
יש פתרונות, וביטול תקציבים הוא לא שיפתור משהו
תכנסו לנעליים שלהם, דמיינו שיבטלו לכם תקציבים ויכניסו אתכם לבית כלא על אי-התגייסות לצבא
זה מה שיגרום לכם להתגייס פתאום? לא, אני לא חושבת, אני חושבת שזה יגרום ליותר התבצרות ויותר אלימות
אני יודעת שאני מנסה לפתור (יותר דיונית ולא בפועל, כי לי אין את הכוח הפוליטי או המדיני) בעיה של אפס תקשורת בין הצדדים, הכל בכעס
ואני מאמינה שקיים פתרון לא אלים, לא כועס ומתריס, אלא פתרון "הומני" שמעצים את התרבויות השונות ולא מבטל את התרבויות כי אחד "נחשב יותר" מהשני
יש פתרונות, וביטול תקציבים הוא לא שיפתור משהו
זה יהיה הוגן רק אם גם לא יקחו מהם שוב דבר, זאת אומרת לתת להם לקנות ולצרוך דברים בלי מס ומע"מ, כי לא הגיוני שרק יקחו מהם וישקיעו את זה במקומות שעל פי השקפתם מזיק, כמו מקומות שמחללים את השבת ומחטיאים את הרבים בצניעות ותעורבת נשים וגברים. אין שום סיבה להפלות לרעה דווקא אותם - את אלה שעושים את המוטל עליהם כיהודים ועוד לטעון שזה שהם לומדים תורה כל היום, לא מועיל להם, שזאת אפיקורסות גמורה לטעון את זה ומאבדים על זה עולם הבא כי זה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה, כמו שאמרו: ""אפיקורוס" - כגון מאן? אמר רב יוסף: "כגון הני דאמרי "מאי אהנו לן רבנן? לדידהו קרו, לדידהו תנו". אמר ליה אביי: האי מגלה פנים בתורה נמי הוא דכתיב (ירמיהו לג, כה) "אם לא בריתי יומם ולילה, חקות שמים וארץ לא שמתי". אמר רב נחמן בר יצחק: "מהכא נמי שמע מינה, שנאמר (בראשית יח, כו) "ונשאתי לכל המקום בעבורם" (סנהדרין צט ב) ופירש שם רש"י: מאי אהני לן - והם אינן יודעין שעולם מתקיים עליהם, מגלה פנים בתורה הוא - שכופר במה שכתוב בתורה, ם לא בריתי יומם ולילה וגו' - שמהנין לעולם ומקיימין [אותו] והוא אומר דלא מהני מידי, מהכא נמי שמעינן - שהצדיקים מהנין לאחרים. נראה גם זמן המדינה תמשיך את קיומה ללא זכות החזקת את התורה.
כן. לחלוטין.
וגם את כל ההנחות שיש להם
וגם את כל ההנחות שיש להם
^^ למה לעזאזל שהם יקנו בלי מס ומעמ
מי שלא מתגייס כן ברור
כ
כ
בלי קשר לנושא של השיחה ומה הדעה של כל אחד, אנשים שנותנים מינוסים לאחרים תהיו בריאים
כן
לכל מי שמשתמט מהחובות שלו
ללא קשר מגזר
ללא קשר מגזר
אולי די עם השאלות הטיפשיות האלה
זה כולה עוד "גזע" ביהדות ואנשים כמוכם
זה כולה עוד "גזע" ביהדות ואנשים כמוכם
אתם יודעים שהחדרים ובמיוחד האברכים לא מקבלים תקציבים כמעט לכלום , כן?
רק לדוגמא
ראיתם פעם בית ספר חרדי?
רק לדוגמא
ראיתם פעם בית ספר חרדי?
^^^^^^^^^ אז את מציעה כן לקחת מהם ולא לתת להם? מה זה אם לא גזל?
שאני חושב על זה אני רוצה לדייק את התשובה שלי
כל בן אדם שלא משרת בצבא או בשירות לאומי, לא צריך לקבל מימון מהמדינה (לא משנה מגזר או כל דבר אחר)
כל בן אדם שלא משרת בצבא או בשירות לאומי, לא צריך לקבל מימון מהמדינה (לא משנה מגזר או כל דבר אחר)
לא
בטח
מאוד
בוודאי
כמה שיותר מהר
מאוד
בוודאי
כמה שיותר מהר
כי הרבית טובות אלי.
נאמר במשנה: אל תעשם עטרה תהתגדל בהם *ולא קרדום לחפור בהם*" (אבות ד ה)
ראה שם את פירוש עובדיה מברטנורא על המילים: "ולא קרדום לחפור בהם"
איך זה מסתדר עם התנהגות החרדים?
נאמר במשנה: אל תעשם עטרה תהתגדל בהם *ולא קרדום לחפור בהם*" (אבות ד ה)
ראה שם את פירוש עובדיה מברטנורא על המילים: "ולא קרדום לחפור בהם"
איך זה מסתדר עם התנהגות החרדים?
אנונימי
^^^ ^^^ ^^^ ^^^ ^^^ ^ חרדים בממוצע היום מקבלים מתקציבים הרבה יותר ממה שהן נותנים, וזה לא כולל רווח עקיף כמו תשתיות וביטחון.
אבל הטענה היא לא על ה"חרדים" אישית אלא על מכלול תקציבים לא הוגנים ומיותרים שהמקבלים העיקריים שלהם הם החרדים.
וזה לא התקציבים המיותרים היחידים שצריכים לקצץ.
אבל הטענה היא לא על ה"חרדים" אישית אלא על מכלול תקציבים לא הוגנים ומיותרים שהמקבלים העיקריים שלהם הם החרדים.
וזה לא התקציבים המיותרים היחידים שצריכים לקצץ.
^^ האברכים לא ניגשים לכנסת או אפילו לאנשים פרטים לומר להם: "פרנסונו אותנו כדי שנשב ונלמד תורה ולא נעבוד"
^^^ היה עדיף שתביא את המשנה תורה להרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י
"כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא; לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה.
אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות."
^ האברכים היום עושים משהו הרבה יותר קיצוני, הם לא מבקשים צדקה, הם שולחים נציגים לדרוש כסף (ולא לבקש ), זה הרבה יותר חמור.
"כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא; לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה.
אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות."
^ האברכים היום עושים משהו הרבה יותר קיצוני, הם לא מבקשים צדקה, הם שולחים נציגים לדרוש כסף (ולא לבקש ), זה הרבה יותר חמור.
^ עם פירוש ארוך כל כסף משנה על המקום הזה שמסביר איך אברכים במקומו כן מקבלים תמיכה כלכלית
^ מכיר את הפירוש, הוא לא מאפשר התנהגות דומה לאברכים היום, אתה מוזמן לצטט אותו במדויק אם תרצה.
אני מצטט מה"כסף משנה"
"הכלל העולה שכל שאין לו ממה להתפרנס מותר ליטול שכרו ללמד בין מהתלמידים עצמן בין מן הצבור. וכן מותר לו ליטול שכר מהצבור לדון או מהבעלי דינין אחר שמירת התנאים הנזכרים בהלכות סנהדרין"
הוא מדבר על דיינים שמקבלים משכורת ולא דנים בחינם, הוא מדבר על מלמדים שמקבלים משכורת ולא מלמדים בחינם (משכרות מהלומדים)
זה לא מזכיר אברכים.
אני מצטט מה"כסף משנה"
"הכלל העולה שכל שאין לו ממה להתפרנס מותר ליטול שכרו ללמד בין מהתלמידים עצמן בין מן הצבור. וכן מותר לו ליטול שכר מהצבור לדון או מהבעלי דינין אחר שמירת התנאים הנזכרים בהלכות סנהדרין"
הוא מדבר על דיינים שמקבלים משכורת ולא דנים בחינם, הוא מדבר על מלמדים שמקבלים משכורת ולא מלמדים בחינם (משכרות מהלומדים)
זה לא מזכיר אברכים.
כן , או לתת לתת תקן ל1000/ לערוך תחרות
^^ כמו שאמרתי, זה ארוך. מוזמן לעיין בו ולהסביר קטעים רלוונטיים:
כל המשים על לבו וכו'. רבינו ז"ל הרחיב פיו ולשונו בפירוש המשנה פ"ד דמסכת אבות על ההספקות שנותנין גם לתלמידים גם לרבנים. וגם כי נראה מדבריו שרוב חכמי התורה הגדולים שבאותו זמן או כלם היו עושים כן וגם פה אזדא לטעמיה. והנה הוא ז"ל הביא שם ראיה מהלל הזקן [יומא ל"ה:] שהיה חוטב עצים ולומד. ואין משם ראיה שזה היה דוקא בתחלת למודו ולפי שהיה בזמנם אלפים ורבבות תלמידים אולי לא היו נותנין אלא למפורסמים שבהם או שכל מי שהיה אפשר לו שלא ליהנות היה עושה אבל כשזכה לחכמה ולמד דעת את העם התעלה על דעתך שהיה חוטב עצים. גם מה שהביא מר' חנינא בן דוסא [ברכות י"ז:] אינה ראיה שאם היה רוצה להתעשר לא היה צריך לשאול מבני אדם רק מן השמים היו נותנין לו כמוזכר בתעניות [כ"ה.] אבל הוא ז"ל לא רצה ליהנות מן העולם הזה ואין דברינו אלא ברוצים ליהנות מן העולם הזה אבל שלא באיסור. וקרנא [כתובות ק"ה.] שהיה מרויח שהיה בודק באוצרות יין איזה ראוי להתקיים אותה אומנות יפה היא ובלא טורח גדול. ואין ספק שמי שחננו השם יתברך שיתפרנס ממלאכתו אסור לו ליטול ורב הונא דהוה דלי דוולא כבר פירש"י ז"ל שהיה דולה להשקות שדותיו ובזה אין גנאי גם כי כפי זה כבר היו לו קרקעות ולא היה צריך ליטול. והביא עוד ראיה ממה שאמרו במי שאחזו [ס"ז:] רב יוסף איעסק בריחייא רב ששת בכשורי אמר כמה גדולה מלאכה שמחממת את בעליה. וכבר נזהר רש"י ז"ל מזה וכתב דלרפואה היו עושים כן בימות השלג להתחמם ולהזיע. ואיני מבין כוונת רבינו הלא נערים בעץ כשלו אף כי סומים כי רב ששת סומא היה כנראה באותה סוגיא ואיך היה נושא קורות וא"כ ע"כ י"ל כרש"י שהיה נושא משא בתוך ביתו ממקום למקום. ודחה שם רבינו ראית אמרם היתה כאניות סוחר לומר דהיינו דוקא כשהיו חולים. ואמת הדבר שר' אלעזר בר"ש אמרו [ב"מ פ"ד:] שהיה חולה אבל מ"מ אם כוונת הכתוב לכך מה משבח התורה הרי כל בעלי מומין אע"פ שלא יהיו בני תורה ממרחק יביאו לחמם כי הרואה עצמו בצער נודר כך לצדקה ונותנין אותו לעניים החולים וגם שר' אלעזר בידו היה לסלק היסורין מעליו כמוזכר בהפועלים וכיון שכן היה גורם לעצמו ליהנות מד"ת וא"כ מהו שטוען רבינו ואומר והמעשים אשר ימצאו בגמרא מאנשים בעלי מומין בגופן שאין תחבולה להם אלא לקחת ממון אחרים ואם לא מה יעשו הימותו זה לא צותה תורה אינה טענה דאיכא למימר שיסלקו יסוריהם מעליהם ולא ימותו. גם שמצינו בדברי חז"ל [כתובות ק"ה:] שלתת דורון לת"ח שהוא כאילו מקריב בכורים והביאו ראיה מאלישע כמוזכר פ' שני דייני גזירות וכן מצינו כשהיו הולכים לשאול לנביא היו נותנין לו דורון. ולפי פשט דברי רבינו גם דורון אסור לו לקבל דאל"כ למה נדחק באותו פסוק דהיתה כאניות סוחר לימא התם בתורת דורון הוה.
ומצינו ברבי יוחנן שהיה מפרנסו הנשיא כדאיתא בסוטה (פרק היה נוטל דף כ"א) גם בדברי קבלה מצינו כי ליושבים לפני ה' יהיה לאכול לשבעה וכו'. ובסוף הזרוע (חולין דף קלד:) אמרינן ההוא שקא דדינרי דאתא לבי מדרשא קדם ר' אמי וזכה בהם ופריך והיכי עביד הכי והא כתיב ונתן ולא שיטול מעצמו ומשני לעניים זכה בהם ואי בעית אימא אדם חשוב שאני כלומר ממונה ראש ישיבה דתניא והכהן הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו. ופירש"י שקא דדינרי דינרי זהב שלחו ממקום אחר לבני הישיבה וודאי דר' אמי לא היה חולה דאי לא לשני הכי אלא בריא הוה ואפילו הכי זכה בהם ולא הוקשה להם למה נטלו אלא מפני שנטלו מעצמו הא לאו הכי שפיר דמי. ועוד דמשמע בפירוש דאדם חשוב אפילו ליטול מעצמו שרי.
ומה שהביא להשתיק החולקין ממעשה דר' טרפון [נדרים ס"ב]. ודיונתן בן עמרם [ב"ב ח'.] אדרבה משם ראיה דאמר רבינו הקדוש שלא יכנס להתפרנס משלו אלא ת"ח ואם איתא שאסור היאך היה מכשילן לת"ח לתת להם מה שהוא אסור ועוד דלא מן השם הוא זה דודאי כל היכא שיש לו אסור לו ליהנות מדברי תורה וגם יש לו למעבד כל טצדקי דאפשר שאם יהנה יהיה בתורת עני וכההיא דיונתן בן עמרם. ויותר נראה לומר דכל שאין לו משרא שרי ליהנות ויונתן בן עמרם לפנים משורת הדין הוא דעבד וכמו שאמרו שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא שאינו רוצה ליהנות בכבוד תורה דמשמע דוקא יונתן הוא דלא הוי מתהני הא אינך הוו מתהנו דאי לאו הכי הל"ל שמא שום בן תורה הוא שאינו נהנה בכבוד תורה. ועוד דאם איתא דאסור היאך לא נמצא שום אחד שיעמיד דבריו על דין תורה אלא יונתן בן עמרם לבדו:
ופירוש המשניות שם באבות כך הם לדעתי, ר' ישמעאל אומר הלומד על מנת ללמד כלומר שאין כוונת למידתו לשמה רק להתכבד בהיותו ראש ישיבה כמו שאמרו בפ' קונם [ס"ב.] לאהבה את ה' שלא תאמר אקרא כדי שיקראוני חכם אשנה כדי שיקראוני רבי או שאהיה זקן ויושב בישיבה, או שכונתו ע"מ ללמד וליטול שכר כמי שלומד איזה אומנות מספיקים בידו ללמוד וללמד כפי כוונתו ולא יותר אבל הלומד ע"מ לעשות הוי לומד לשמה ומספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות כי כל אלה בכלל כוונתו כי לימוד התלמידים גם השמרו ממצות ל"ת ועשותו מצות עשה מעשה יאמר לו. בא ר' צדוק ואמר אל תטעה לומר כיון שאני רואה שגם ללומד ע"מ ללמד מספיקין בידו כפי כוונתו שאין בו עון אשר חטא אל תכוין לשום אחת מהכוונות הרמוזות בעל מנת ללמד. ובבחינת המכוין השגת הכבוד אמר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ובבחינת המכוין ללמוד כדי להתפרנס כמי שלומד אומנות אמר ולא קורדום לחפור בהם. ותדע ששתי הכוונות אסורות שכך היה הלל אומר ודאשתמש בתגא חלף וכיון שהלל סתם דבריו הא למדת שכל הנהנה מדברי תורה איזה מין של הנאה שיהיה כלומר שלומד על מנת השגת כבוד או השגת פרנסתו נוטל חייו מן העולם. גם משנת הלל שהזכיר הכתובה בפ"א כך פירושו לדעתי הוא אמר תחלה הוי מתלמידיו של אהרן ומדרך העולם שההולכים בדרכים ישרים כאלה כונתם לקנות שם או להרויח, כנגד מי שמכוין לקנות שם אמר נגד שמיה וכו'.
וא"ת מי הכניסני בתגר זה אם למדתי לא אוסיף עוד כי אם אלמוד אולי אתכוין לקנות שם ואובד שמי וכשלא אוסיף לא אענש או אם שמעתי מאמר זה קודם שאלמוד לא אלמוד אמר ודלא מוסיף יסוף אע"פ שלמד כיון ששנה ופירש ה"ז קשה מכולם ודאי יסוף אבל אותו שלא רצה ללמוד חייב מיתה הוא ומ"מ אם יש לו זכות תולה לו ולכך שינה לומר בראשון יסוף ובשני חייב מיתה. וכנגד כוונת הרוחת הממון אמר ודאשתמש בתגא חלף וכאן נכללות כל הנאות ד"ת. וה"מ המכוין בתחלת למודו לכוונות האלה או שאפשר לו להתפרנס בלא שיטול שכר תלמודו אבל אם למד לשם שמים ואח"כ אי אפשר לו להתפרנס אם לא יטול שכר מותר. וזה נחלק לשלשה חלקים אם שיטול מאבות הבנים שכר ללמד בניו או ללמדו. ואם שיושב ולומד וכל הבא לקרבה אל המלאכה יקרבהו לתורה ולמצות. ואם שיושב ודן דין אמת לאמתו. וכל אלו החלקים למדנו היתרם מפ' שני דייני גזירות דאמרינן התם ת"ח המלמדין הלכות שחיטה והלכות קמיצה לכהנים נוטלים שכרם מתרומת הלשכה וכתבו התוספות דאע"ג דאמרינן בפ' אין בין המודר דשכר תלמוד אסור הכא שאני דכל שעה היו יושבים ולא היו עוסקין בשום מלאכה ולא היה להם במה להתפרנס והיה מוטל על הצבור לפרנסם. מדבריהם למדנו שלא אסרו שכר התלמוד אלא כשיש לו ממקום אחר כדי פרנסתו.
ומכאן יש ללמוד לשני חלקים הראשונים שלפיכך היו נוטלים שכרן מתרומת הלשכה מלמדי הלכות שחיטה וקמיצה לכהנים לפי שהרי הם מהנים בזה לישראל עצמם שאם הכהנים לא ידעו היאך יקריבו קרבנות ישראל ה"נ אם אין גדיים אין תיישים ומי יורה שמועה ונמצאת ח"ו תורה בטלה מאליה וא"כ עליהם מוטל לפרנסם דה"ל כאילו מלמדים אותם בעצמם ושרי כמ"ש בשם התוספות. גם החלק השלישי נלמד ממה שאמרו בפ' הנזכר גוזרי גזירות כלומר דיינין שגוזרים גזירות שבירושלים נוטלים שכרם תשעים ותשע מנה מתרומת הלשכה. גם שם כתבו התוספות דטעמא לפי שלא היה להם ממה להתפרנס וכשם שהיו מגבין השקלים אפילו בע"כ כ"ש שמגבין בזמן הגליות כל מה שצריך להעמדת צבור ואלמלא כן ח"ו היינו כאובדים בעניינו ואין לך צורך צבור גדול ממה שצריכין להעמיד ביניהם מורה צדק גם תלמידים ימלאו מקומו בהפרדו מן העוה"ז וכופין אלו לאלו על החקים הקבועים על כך. ואמרינן תו בגמרא אהא דגוזרי גזירות לא רצו מוסיפין להם לא רצו אטו ברשיעי עסקינן ומפרש רש"י ברשיעי שנוטלים שכר לדון יותר מכדי חייהם אלא לא ספקו אע"פ שלא רצו ליטול מוסיפין להם.
הכלל העולה שכל שאין לו ממה להתפרנס מותר ליטול שכרו ללמד בין מהתלמידים עצמן בין מן הצבור. וכן מותר לו ליטול שכר מהצבור לדון או מהבעלי דינין אחר שמירת התנאים הנזכרים בהלכות סנהדרין. ואחרי הודיע ה' אותנו את כל זאת אפשר לומר שכוונת רבינו כאן היא שאין לאדם לפרוק עול מלאכה מעליו כדי להתפרנס מן הבריות כדי ללמוד אבל שילמוד מלאכה המפרנסת אותו ואם תספיקנו מוטב ואם לא תספיקנו יטול הספקתו מהצבור ואין בכך כלום.
וזהו שכתב כל המשים על לבו וכו'. והביא כמה משניות מורות על שראוי ללמוד מלאכה ואפילו נאמר שאין כן דעת רבינו אלא כנראה מדבריו בפירוש המשנה קי"ל כל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג. וראינו כל חכמי ישראל קודם זמן רבינו ואחריו נוהגים ליטול שכרם מן הצבור וגם כי נודה שהלכה כדברי רבינו בפירוש המשנה אפשר שהסכימו כן כל חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שאילו לא היתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת ח"ו ובהיותה מצויה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר:
כל המשים על לבו וכו'. רבינו ז"ל הרחיב פיו ולשונו בפירוש המשנה פ"ד דמסכת אבות על ההספקות שנותנין גם לתלמידים גם לרבנים. וגם כי נראה מדבריו שרוב חכמי התורה הגדולים שבאותו זמן או כלם היו עושים כן וגם פה אזדא לטעמיה. והנה הוא ז"ל הביא שם ראיה מהלל הזקן [יומא ל"ה:] שהיה חוטב עצים ולומד. ואין משם ראיה שזה היה דוקא בתחלת למודו ולפי שהיה בזמנם אלפים ורבבות תלמידים אולי לא היו נותנין אלא למפורסמים שבהם או שכל מי שהיה אפשר לו שלא ליהנות היה עושה אבל כשזכה לחכמה ולמד דעת את העם התעלה על דעתך שהיה חוטב עצים. גם מה שהביא מר' חנינא בן דוסא [ברכות י"ז:] אינה ראיה שאם היה רוצה להתעשר לא היה צריך לשאול מבני אדם רק מן השמים היו נותנין לו כמוזכר בתעניות [כ"ה.] אבל הוא ז"ל לא רצה ליהנות מן העולם הזה ואין דברינו אלא ברוצים ליהנות מן העולם הזה אבל שלא באיסור. וקרנא [כתובות ק"ה.] שהיה מרויח שהיה בודק באוצרות יין איזה ראוי להתקיים אותה אומנות יפה היא ובלא טורח גדול. ואין ספק שמי שחננו השם יתברך שיתפרנס ממלאכתו אסור לו ליטול ורב הונא דהוה דלי דוולא כבר פירש"י ז"ל שהיה דולה להשקות שדותיו ובזה אין גנאי גם כי כפי זה כבר היו לו קרקעות ולא היה צריך ליטול. והביא עוד ראיה ממה שאמרו במי שאחזו [ס"ז:] רב יוסף איעסק בריחייא רב ששת בכשורי אמר כמה גדולה מלאכה שמחממת את בעליה. וכבר נזהר רש"י ז"ל מזה וכתב דלרפואה היו עושים כן בימות השלג להתחמם ולהזיע. ואיני מבין כוונת רבינו הלא נערים בעץ כשלו אף כי סומים כי רב ששת סומא היה כנראה באותה סוגיא ואיך היה נושא קורות וא"כ ע"כ י"ל כרש"י שהיה נושא משא בתוך ביתו ממקום למקום. ודחה שם רבינו ראית אמרם היתה כאניות סוחר לומר דהיינו דוקא כשהיו חולים. ואמת הדבר שר' אלעזר בר"ש אמרו [ב"מ פ"ד:] שהיה חולה אבל מ"מ אם כוונת הכתוב לכך מה משבח התורה הרי כל בעלי מומין אע"פ שלא יהיו בני תורה ממרחק יביאו לחמם כי הרואה עצמו בצער נודר כך לצדקה ונותנין אותו לעניים החולים וגם שר' אלעזר בידו היה לסלק היסורין מעליו כמוזכר בהפועלים וכיון שכן היה גורם לעצמו ליהנות מד"ת וא"כ מהו שטוען רבינו ואומר והמעשים אשר ימצאו בגמרא מאנשים בעלי מומין בגופן שאין תחבולה להם אלא לקחת ממון אחרים ואם לא מה יעשו הימותו זה לא צותה תורה אינה טענה דאיכא למימר שיסלקו יסוריהם מעליהם ולא ימותו. גם שמצינו בדברי חז"ל [כתובות ק"ה:] שלתת דורון לת"ח שהוא כאילו מקריב בכורים והביאו ראיה מאלישע כמוזכר פ' שני דייני גזירות וכן מצינו כשהיו הולכים לשאול לנביא היו נותנין לו דורון. ולפי פשט דברי רבינו גם דורון אסור לו לקבל דאל"כ למה נדחק באותו פסוק דהיתה כאניות סוחר לימא התם בתורת דורון הוה.
ומצינו ברבי יוחנן שהיה מפרנסו הנשיא כדאיתא בסוטה (פרק היה נוטל דף כ"א) גם בדברי קבלה מצינו כי ליושבים לפני ה' יהיה לאכול לשבעה וכו'. ובסוף הזרוע (חולין דף קלד:) אמרינן ההוא שקא דדינרי דאתא לבי מדרשא קדם ר' אמי וזכה בהם ופריך והיכי עביד הכי והא כתיב ונתן ולא שיטול מעצמו ומשני לעניים זכה בהם ואי בעית אימא אדם חשוב שאני כלומר ממונה ראש ישיבה דתניא והכהן הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו. ופירש"י שקא דדינרי דינרי זהב שלחו ממקום אחר לבני הישיבה וודאי דר' אמי לא היה חולה דאי לא לשני הכי אלא בריא הוה ואפילו הכי זכה בהם ולא הוקשה להם למה נטלו אלא מפני שנטלו מעצמו הא לאו הכי שפיר דמי. ועוד דמשמע בפירוש דאדם חשוב אפילו ליטול מעצמו שרי.
ומה שהביא להשתיק החולקין ממעשה דר' טרפון [נדרים ס"ב]. ודיונתן בן עמרם [ב"ב ח'.] אדרבה משם ראיה דאמר רבינו הקדוש שלא יכנס להתפרנס משלו אלא ת"ח ואם איתא שאסור היאך היה מכשילן לת"ח לתת להם מה שהוא אסור ועוד דלא מן השם הוא זה דודאי כל היכא שיש לו אסור לו ליהנות מדברי תורה וגם יש לו למעבד כל טצדקי דאפשר שאם יהנה יהיה בתורת עני וכההיא דיונתן בן עמרם. ויותר נראה לומר דכל שאין לו משרא שרי ליהנות ויונתן בן עמרם לפנים משורת הדין הוא דעבד וכמו שאמרו שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא שאינו רוצה ליהנות בכבוד תורה דמשמע דוקא יונתן הוא דלא הוי מתהני הא אינך הוו מתהנו דאי לאו הכי הל"ל שמא שום בן תורה הוא שאינו נהנה בכבוד תורה. ועוד דאם איתא דאסור היאך לא נמצא שום אחד שיעמיד דבריו על דין תורה אלא יונתן בן עמרם לבדו:
ופירוש המשניות שם באבות כך הם לדעתי, ר' ישמעאל אומר הלומד על מנת ללמד כלומר שאין כוונת למידתו לשמה רק להתכבד בהיותו ראש ישיבה כמו שאמרו בפ' קונם [ס"ב.] לאהבה את ה' שלא תאמר אקרא כדי שיקראוני חכם אשנה כדי שיקראוני רבי או שאהיה זקן ויושב בישיבה, או שכונתו ע"מ ללמד וליטול שכר כמי שלומד איזה אומנות מספיקים בידו ללמוד וללמד כפי כוונתו ולא יותר אבל הלומד ע"מ לעשות הוי לומד לשמה ומספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות כי כל אלה בכלל כוונתו כי לימוד התלמידים גם השמרו ממצות ל"ת ועשותו מצות עשה מעשה יאמר לו. בא ר' צדוק ואמר אל תטעה לומר כיון שאני רואה שגם ללומד ע"מ ללמד מספיקין בידו כפי כוונתו שאין בו עון אשר חטא אל תכוין לשום אחת מהכוונות הרמוזות בעל מנת ללמד. ובבחינת המכוין השגת הכבוד אמר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ובבחינת המכוין ללמוד כדי להתפרנס כמי שלומד אומנות אמר ולא קורדום לחפור בהם. ותדע ששתי הכוונות אסורות שכך היה הלל אומר ודאשתמש בתגא חלף וכיון שהלל סתם דבריו הא למדת שכל הנהנה מדברי תורה איזה מין של הנאה שיהיה כלומר שלומד על מנת השגת כבוד או השגת פרנסתו נוטל חייו מן העולם. גם משנת הלל שהזכיר הכתובה בפ"א כך פירושו לדעתי הוא אמר תחלה הוי מתלמידיו של אהרן ומדרך העולם שההולכים בדרכים ישרים כאלה כונתם לקנות שם או להרויח, כנגד מי שמכוין לקנות שם אמר נגד שמיה וכו'.
וא"ת מי הכניסני בתגר זה אם למדתי לא אוסיף עוד כי אם אלמוד אולי אתכוין לקנות שם ואובד שמי וכשלא אוסיף לא אענש או אם שמעתי מאמר זה קודם שאלמוד לא אלמוד אמר ודלא מוסיף יסוף אע"פ שלמד כיון ששנה ופירש ה"ז קשה מכולם ודאי יסוף אבל אותו שלא רצה ללמוד חייב מיתה הוא ומ"מ אם יש לו זכות תולה לו ולכך שינה לומר בראשון יסוף ובשני חייב מיתה. וכנגד כוונת הרוחת הממון אמר ודאשתמש בתגא חלף וכאן נכללות כל הנאות ד"ת. וה"מ המכוין בתחלת למודו לכוונות האלה או שאפשר לו להתפרנס בלא שיטול שכר תלמודו אבל אם למד לשם שמים ואח"כ אי אפשר לו להתפרנס אם לא יטול שכר מותר. וזה נחלק לשלשה חלקים אם שיטול מאבות הבנים שכר ללמד בניו או ללמדו. ואם שיושב ולומד וכל הבא לקרבה אל המלאכה יקרבהו לתורה ולמצות. ואם שיושב ודן דין אמת לאמתו. וכל אלו החלקים למדנו היתרם מפ' שני דייני גזירות דאמרינן התם ת"ח המלמדין הלכות שחיטה והלכות קמיצה לכהנים נוטלים שכרם מתרומת הלשכה וכתבו התוספות דאע"ג דאמרינן בפ' אין בין המודר דשכר תלמוד אסור הכא שאני דכל שעה היו יושבים ולא היו עוסקין בשום מלאכה ולא היה להם במה להתפרנס והיה מוטל על הצבור לפרנסם. מדבריהם למדנו שלא אסרו שכר התלמוד אלא כשיש לו ממקום אחר כדי פרנסתו.
ומכאן יש ללמוד לשני חלקים הראשונים שלפיכך היו נוטלים שכרן מתרומת הלשכה מלמדי הלכות שחיטה וקמיצה לכהנים לפי שהרי הם מהנים בזה לישראל עצמם שאם הכהנים לא ידעו היאך יקריבו קרבנות ישראל ה"נ אם אין גדיים אין תיישים ומי יורה שמועה ונמצאת ח"ו תורה בטלה מאליה וא"כ עליהם מוטל לפרנסם דה"ל כאילו מלמדים אותם בעצמם ושרי כמ"ש בשם התוספות. גם החלק השלישי נלמד ממה שאמרו בפ' הנזכר גוזרי גזירות כלומר דיינין שגוזרים גזירות שבירושלים נוטלים שכרם תשעים ותשע מנה מתרומת הלשכה. גם שם כתבו התוספות דטעמא לפי שלא היה להם ממה להתפרנס וכשם שהיו מגבין השקלים אפילו בע"כ כ"ש שמגבין בזמן הגליות כל מה שצריך להעמדת צבור ואלמלא כן ח"ו היינו כאובדים בעניינו ואין לך צורך צבור גדול ממה שצריכין להעמיד ביניהם מורה צדק גם תלמידים ימלאו מקומו בהפרדו מן העוה"ז וכופין אלו לאלו על החקים הקבועים על כך. ואמרינן תו בגמרא אהא דגוזרי גזירות לא רצו מוסיפין להם לא רצו אטו ברשיעי עסקינן ומפרש רש"י ברשיעי שנוטלים שכר לדון יותר מכדי חייהם אלא לא ספקו אע"פ שלא רצו ליטול מוסיפין להם.
הכלל העולה שכל שאין לו ממה להתפרנס מותר ליטול שכרו ללמד בין מהתלמידים עצמן בין מן הצבור. וכן מותר לו ליטול שכר מהצבור לדון או מהבעלי דינין אחר שמירת התנאים הנזכרים בהלכות סנהדרין. ואחרי הודיע ה' אותנו את כל זאת אפשר לומר שכוונת רבינו כאן היא שאין לאדם לפרוק עול מלאכה מעליו כדי להתפרנס מן הבריות כדי ללמוד אבל שילמוד מלאכה המפרנסת אותו ואם תספיקנו מוטב ואם לא תספיקנו יטול הספקתו מהצבור ואין בכך כלום.
וזהו שכתב כל המשים על לבו וכו'. והביא כמה משניות מורות על שראוי ללמוד מלאכה ואפילו נאמר שאין כן דעת רבינו אלא כנראה מדבריו בפירוש המשנה קי"ל כל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג. וראינו כל חכמי ישראל קודם זמן רבינו ואחריו נוהגים ליטול שכרם מן הצבור וגם כי נודה שהלכה כדברי רבינו בפירוש המשנה אפשר שהסכימו כן כל חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שאילו לא היתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת ח"ו ובהיותה מצויה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר:
לא נראלי
הייתה כבר את השאלה הזאת, זה ספאם.
ואמרתי כבר שכן, אנשים שחיים על חשבון המדינה לא צריכים לקבל מימון, ובטח שלא לגיטימציה מאחרים (גם אם לא מטעם המדינה) להמשיך להתבטל.
ואמרתי כבר שכן, אנשים שחיים על חשבון המדינה לא צריכים לקבל מימון, ובטח שלא לגיטימציה מאחרים (גם אם לא מטעם המדינה) להמשיך להתבטל.
^ הם לא זקוקים לגיטימציה מאף אחד לעסוק בקודש שבשביל זה הם נבראו: יש להם אותה ממי שאמר והיה העולם
העיקר שאת חושבת שלך יש לגיטימציה לחלל שבת ולאכול ולא כשר ולבוש חשוף ולא צנוע שזה ממש לא אמור להיות ככה
אז מי את שתקבעי לאחרים לגיטימציה במקום לתקן את עצמך ולא חסר לך איפה?
העיקר שאת חושבת שלך יש לגיטימציה לחלל שבת ולאכול ולא כשר ולבוש חשוף ולא צנוע שזה ממש לא אמור להיות ככה
אז מי את שתקבעי לאחרים לגיטימציה במקום לתקן את עצמך ולא חסר לך איפה?
^^^^ זה די ארוך אז אני לוקח את הסיכום של דעת הכסף משנה
"הכלל העולה שכל שאין לו ממה להתפרנס מותר ליטול שכרו ללמד בין מהתלמידים עצמן בין מן הצבור. וכן מותר לו ליטול שכר מהצבור לדון או מהבעלי דינין אחר שמירת התנאים הנזכרים בהלכות סנהדרין"
כלומר הוא מסביר למה לחכם שמלמד אחרים מותר לקחת מהם משכורת , זה לא אברכים.
וכנ"ל על דיין.
הוא מדבר גם על לומדים אבל בסגנון מאוד שונה.
"ואחרי הודיע ה' אותנו את כל זאת אפשר לומר שכוונת רבינו כאן היא שאין לאדם לפרוק עול מלאכה מעליו כדי להתפרנס מן הבריות כדי ללמוד אבל שילמוד מלאכה המפרנסת אותו ואם תספיקנו מוטב ואם לא תספיקנו יטול הספקתו מהצבור ואין בכך כלום."
כלומר שיהיה עבודה בסיסית - לא מה שיש עכשיו.
ובכל מקרה הוא מדבר על מי שאנשים תורמים לו, אבל הממשלה והסחיטה הקואליציונית?
"הכלל העולה שכל שאין לו ממה להתפרנס מותר ליטול שכרו ללמד בין מהתלמידים עצמן בין מן הצבור. וכן מותר לו ליטול שכר מהצבור לדון או מהבעלי דינין אחר שמירת התנאים הנזכרים בהלכות סנהדרין"
כלומר הוא מסביר למה לחכם שמלמד אחרים מותר לקחת מהם משכורת , זה לא אברכים.
וכנ"ל על דיין.
הוא מדבר גם על לומדים אבל בסגנון מאוד שונה.
"ואחרי הודיע ה' אותנו את כל זאת אפשר לומר שכוונת רבינו כאן היא שאין לאדם לפרוק עול מלאכה מעליו כדי להתפרנס מן הבריות כדי ללמוד אבל שילמוד מלאכה המפרנסת אותו ואם תספיקנו מוטב ואם לא תספיקנו יטול הספקתו מהצבור ואין בכך כלום."
כלומר שיהיה עבודה בסיסית - לא מה שיש עכשיו.
ובכל מקרה הוא מדבר על מי שאנשים תורמים לו, אבל הממשלה והסחיטה הקואליציונית?
חדמש
^^^ כמובן שדנתי רק בדעת הרמב"ם והכסף משנה, אבל זה לא באמת מה שמשנה, מה שקורה זה מצב לא תקין של רוב של האנשים שנגד לממן את ה"מיסטיקה" ("תועלת" מיסטית) הזאת ובפועל מימון, מה שמראה כמה הפוליטיקה בארץ דפוקה.
התווכחתי איתך מספיק בנושאים האלה.
חד וחלק הם לא צריכים לקבל מימון, לגיטימציה, ומה שזה לא יהיה בשביל לשבת כל היום.
אתה רוצה? תעבור למדינה אחרת.
במקום להתווכח עם אנשים שמעריכים את המדינה שלהם ונלחמים עליה, תעשה משהו מועיל, כמו להתגייס, להתנדב במד"א.
כשאני אומרת להתגייס זה לאו דווקא מילואים.
יש שירות לאומי, יש מלא אופציות.
להתבטל לא אצלנו.
חד וחלק הם לא צריכים לקבל מימון, לגיטימציה, ומה שזה לא יהיה בשביל לשבת כל היום.
אתה רוצה? תעבור למדינה אחרת.
במקום להתווכח עם אנשים שמעריכים את המדינה שלהם ונלחמים עליה, תעשה משהו מועיל, כמו להתגייס, להתנדב במד"א.
כשאני אומרת להתגייס זה לאו דווקא מילואים.
יש שירות לאומי, יש מלא אופציות.
להתבטל לא אצלנו.
^ אם כבר, להתבטל מן התורה (שזה תפקדינו בעולם כיהודים) לא אצלנו
איך אני?
איך אני?
אם התחלנו אי אפשר להפסיק... הם התרגלו לזה ולא יידעו איך להסתגל בחברה הישראלית מבחינה תעסוקתית. לכן צריך אולי לקצץ קצת בתקציבים לחרדים ולתת לכאלה שבאמת צריכים, אבל כלל לא להפסיק אותם לחלוטין, זה יהיה אסון.
כן, אמן
אנונימי
כן
שילכו לעבוד ולהתגייס סליחה
אמא שלי לא עובדת קשה בשביל לממן מישהו שלא נותן למדינה שלי כלום
שילכו לעבוד ולהתגייס סליחה
אמא שלי לא עובדת קשה בשביל לממן מישהו שלא נותן למדינה שלי כלום
חד משמעית
אנונימית
חד משמעית כן
ברור
אנונימית
^^ יש לך מושג מתוך ניסיון איך זה להרגיש "לא לעשות כלום" ללמוד סוגיא בסדר שלם ברצף ולפצח את המהלך? סתם לדבר מחוסר ידע בנושאים שאת לא מבינה בהם?
כן.
שיהיה באותו יחס כמו שנותנים לחינוך רגיל אבל לבקש רפורמות של מקצועות חיוניים
כן.
הם צריכים לקבל בדיוק כמו שאר האזרחים, לא פחות לא יותר. אין שום סיבה שאוכלוסיה מסוימת תהיה כל-כך מתועדפת ותקבל יותר, בטח אוכלוסיה שאחוז נכבד ממנה מסרב לתרום ו/או להשתלב בחברה באופן פרודוקטיבי
הם צריכים לקבל בדיוק כמו שאר האזרחים, לא פחות לא יותר. אין שום סיבה שאוכלוסיה מסוימת תהיה כל-כך מתועדפת ותקבל יותר, בטח אוכלוסיה שאחוז נכבד ממנה מסרב לתרום ו/או להשתלב בחברה באופן פרודוקטיבי
כן, בוקר טוב לכל המתנגדים פה
אנחנו מדינה ענייה
המלחמה גמרה לנו על התקציב
חברי הכנסת הם נרקיסיסטים שחיים על חשבוננו וטוענים ש49 אלף בחודש לא מספיק להם (אגב הם לא משלמים מיסים)
כל כך הרבה כספים נזרקים על אוכלוסיה שלא תורמת
אני לא מדברת על הקצבאות לחרדים עצמם למרות שגם אותם צריך להפסיק אם הם לא תורמים בעצמם למדינה
אבל יש תקציב ביזיוני על מניעת נשירה מישיבות, ותקציבים הזויים למען ישיבות למיניהם - עובדתית ילד חרדי בישיבה מתוקצב הרבה יותר מילד חילוני בתיכון
הם לא עובדים משמע הם לא משלמים מיסים
והם גם לא תורמים למדינה מבחינת צבא
שורדי שואה ישנים רעבים במקומות מביישים, בזמן שהחרדים נהנים מכספים על ימין ועל שמאל
תוסיפו את זה שהם מתרבים כמו עכברים בביוב ככה שעם הזמן הם יהפכו להיות ציבור יותר גדול ממי שמשלם את המיסים
והמדינה תיכנס למשבר כלכלי מפגר שהיא לא תוכל לצאת ממנו אם לא יעשו משהו כבר מעכשיו
אנחנו מדינה ענייה
המלחמה גמרה לנו על התקציב
חברי הכנסת הם נרקיסיסטים שחיים על חשבוננו וטוענים ש49 אלף בחודש לא מספיק להם (אגב הם לא משלמים מיסים)
כל כך הרבה כספים נזרקים על אוכלוסיה שלא תורמת
אני לא מדברת על הקצבאות לחרדים עצמם למרות שגם אותם צריך להפסיק אם הם לא תורמים בעצמם למדינה
אבל יש תקציב ביזיוני על מניעת נשירה מישיבות, ותקציבים הזויים למען ישיבות למיניהם - עובדתית ילד חרדי בישיבה מתוקצב הרבה יותר מילד חילוני בתיכון
הם לא עובדים משמע הם לא משלמים מיסים
והם גם לא תורמים למדינה מבחינת צבא
שורדי שואה ישנים רעבים במקומות מביישים, בזמן שהחרדים נהנים מכספים על ימין ועל שמאל
תוסיפו את זה שהם מתרבים כמו עכברים בביוב ככה שעם הזמן הם יהפכו להיות ציבור יותר גדול ממי שמשלם את המיסים
והמדינה תיכנס למשבר כלכלי מפגר שהיא לא תוכל לצאת ממנו אם לא יעשו משהו כבר מעכשיו
^^^^^ אני מבין שקל לך לדבר בלי ניסיון והבנה
^ כמה שנאה ומידע שגוי: בטח שהם משלמים מיסים, ישיבות בקושי מקבלים משהו לעומת מסגרות חילוניות, לימודם מגן על המדינה ולהשוות אותם לעכברים פשוט לא שייך
^ כמה שנאה ומידע שגוי: בטח שהם משלמים מיסים, ישיבות בקושי מקבלים משהו לעומת מסגרות חילוניות, לימודם מגן על המדינה ולהשוות אותם לעכברים פשוט לא שייך
^^^ ^^^ ^ הקושי האינבדאולי של בחורי ישיבות בהרבה מקרים הוא אמיתי, אבל המדינה לא ממנת לפי קושי אלא לפי תועלת מעשית, חינוך זה השקעה בטוחה, כל שקל שמשקיעים בחינוך איכותי (עם ליבה) יחזיר את עצמו בריבית, המדינה ממנת גם חולים שלא יכולים לעבוד, יש רוב מובהק שרוצה שחלק מכספי המיסים שלו ילכו לתמיכה בהם וזה סוג של ביטוח לכולם,
אבל אם מישהו יתקשה לקרוא הארי פוטר זה בעייה שלו, זה עסק אישי שלו ולא של המדינה, וכל מי שתומך בזה מוזמן לממן את זה, אבל לא מכספי המיסים.
אבל אם מישהו יתקשה לקרוא הארי פוטר זה בעייה שלו, זה עסק אישי שלו ולא של המדינה, וכל מי שתומך בזה מוזמן לממן את זה, אבל לא מכספי המיסים.