אני צריכה להרגיש רע לגבי זה??

בידיוק חזרתי ממחנק וחשבתי קצת על מה שקרא הבנתי שאני לא לגמרי עצובה על כך שאני כבר לא אדריך את החניכות שלי
קצת רקע לי ולחניכות שלי יש מערכת יחסים קצת מורכבת אני לא הייתי מגדירה את עצמי בתור מדריכה קשוחה אבל אני כן מציבה גבולות כן מכירה על דברים שלא צריכים לקרות ואני כן משקיעה אני תמיד הייתי כותבת פעולות היו מתאימות להן כן הייתי משקיע בטירוף במושמושים אבל איך שהוא זה תמיד הרגיש לי שהן לא מעריכות את זה ושהן לא אוהבות אותי והגעתי לזה אחרי כמעט חצי שנה שאני מדריכה אותם זה לא הייתה איזה אמירה קבוצתית או איזה משהו דרמטי זה פשוט הייתה ההיתנהגות שלהם זה היה גם אלימות כלפי חלק מהפעמים חוסר הקשבה בפעולות הפרעה בפעולות עכשיו וכשהן שאלו אותי אם אני אדריך אותן שנה הבאה ואמרתי שלא בטוח ראיתי את השמחה עליהן הן ילדות בכיתה ד אני לא מצפה מהן להיות בוגרות ורק לעשות תוכן ולעריך כל דבר שאני עושה בשבילם אבל כן ציפיתי לקבל כבוד מינימלי וכן ראיתי איך הן מתנהגות על החימיסידטים שעשו עליהן את ההתנסויות ואיך הן התייחסו למדריכים אחרים שהחליפו אותי ולומר את האמת זה פשוט שבר לי את הלב זה לא שלא ניסיתי לאהוב אותם אבל זה הרבה יותר קשה לאהוב מישהו כשאתה יודע שאתה לא אהוב בחזרה וכשניגע ההסעה שלהם מהמחנק עשיתי הכל בכיתי וחיבקתי אותם אבל לומר את האמת לא הרגשתי בדיוק עצב אבל לא הייתי לגמרי שמחה הרגשתי כאילו עול ירד לי מהכתפיים וזה דיי אוכל אותי מבפנים כי בסופו של דבר הן כן היו חלק מאוד משמעותי בחיים שלי בשנה האחרונה ואני לא יודעת אם אני אמורה להרגיש רע על זה שלא הייתי עצובה