7 תשובות
יפה אמרת
כאוב לי הראש בשביל לקרוא את כל זה היום אני אקרא את זה מחר בערב
אנונימית
בית המקדש לא נחרב רק כעונש, אלא כחולשה פנימית. לא חרב רק המקום חרבה המהות, והאובדן שלה הוא קודם כל אובדן של תודעת משמעות, של תחושת מרכז, של מוסר אחיד ושל חיבור לא-מפולג. מכאן, בעצם, אפשר לטעון שהחורבן הוא שיאו של משבר פילוסופי-קולקטיבי.
אם אתה כותב או מציג את זה זו מחשבה נדירה ועמוקה ששווה לפתח.
אם אתה כותב או מציג את זה זו מחשבה נדירה ועמוקה ששווה לפתח.
חז"ל מדברים על זה. מצד אחד נבואה פסקה כבר מאז חורבן בית ראשון, מצד שני שכינה הייתה גם בבית שני. מה שקרה זה שעם חורבן בית שני (או קצת אחרי), החלה גלות רומא, שזו גלות שארכה כמעט 2,000 שנה.
היהדות המקראית היא דת שמרוכזת סביב בית המקדש ועבודת הכהנים והעם. כשאין בית מקדש, אין יהדות מקראית. יש יהדות רבנית, וזה שינוי תודעתי משמעותי.
זה מזכיר לי שינוי דומה שהיה בהיסטוריה של ישראל, השינוי מההנהגה המרוכזת והניסית של משה במדבר להנהגה הטבעית והאנושית שלאחר הכניסה לארץ.
היהדות המקראית היא דת שמרוכזת סביב בית המקדש ועבודת הכהנים והעם. כשאין בית מקדש, אין יהדות מקראית. יש יהדות רבנית, וזה שינוי תודעתי משמעותי.
זה מזכיר לי שינוי דומה שהיה בהיסטוריה של ישראל, השינוי מההנהגה המרוכזת והניסית של משה במדבר להנהגה הטבעית והאנושית שלאחר הכניסה לארץ.
שואל השאלה:
^^אתה צודק, זה משלים את הדברים שאמרתי, מאיזו בחינה אתה חושב שאני יכול לפתח את המחשבה?
^^אתה צודק, זה משלים את הדברים שאמרתי, מאיזו בחינה אתה חושב שאני יכול לפתח את המחשבה?
אני אישית הייתי הולך על הכיוון פילוסופי-אונטולוגי:
מהו "לב לאומי"? מה קורה כשהוא חדל לפעום?
אתה תוכל להעמיק במושג "תודעה לאומית" האם יש ישות מופשטת שמחברת בין בני אדם מעבר ללאום, דת, ושפה? כמו "נשמה קולקטיבית"?
למשל, תוכל להשוות לתפיסות של הגל (הרוח ההיסטורית), או יונג (התת-מודע הקולקטיבי).
ולשאול: האם בית המקדש שיקף או יצר את התודעה הזו?
ברגע שהוא נחרב האם התודעה מתה, או רק השתנתה?
ויש גם כיוון תיאולוגי: הקשר בין מוסר, קיום לאומי ונבואה
חז"ל לא אמרו סתם "שנאת חינם", אלא הצביעו על רעיון מהפכני:
שהקיום הדתי-לאומי מותנהב בקיום מוסרי.
זה הפוך מתפיסה טכנית של דת כאילו מספיק לשמור שבת ולאכול כשר.
תוכל לפתח:
האם היהדות דורשת קודם כל מוסר, ואחר כך פולחן?
מה משמעות זה שה' "עוזב את המקדש" כשהעם לא מוסרי? (ראה יחזקאל פרק י')
האם האל נעדר או ש"הסתיר פניו" כי לא היה עוד לב לשכון בו?
מהו "לב לאומי"? מה קורה כשהוא חדל לפעום?
אתה תוכל להעמיק במושג "תודעה לאומית" האם יש ישות מופשטת שמחברת בין בני אדם מעבר ללאום, דת, ושפה? כמו "נשמה קולקטיבית"?
למשל, תוכל להשוות לתפיסות של הגל (הרוח ההיסטורית), או יונג (התת-מודע הקולקטיבי).
ולשאול: האם בית המקדש שיקף או יצר את התודעה הזו?
ברגע שהוא נחרב האם התודעה מתה, או רק השתנתה?
ויש גם כיוון תיאולוגי: הקשר בין מוסר, קיום לאומי ונבואה
חז"ל לא אמרו סתם "שנאת חינם", אלא הצביעו על רעיון מהפכני:
שהקיום הדתי-לאומי מותנהב בקיום מוסרי.
זה הפוך מתפיסה טכנית של דת כאילו מספיק לשמור שבת ולאכול כשר.
תוכל לפתח:
האם היהדות דורשת קודם כל מוסר, ואחר כך פולחן?
מה משמעות זה שה' "עוזב את המקדש" כשהעם לא מוסרי? (ראה יחזקאל פרק י')
האם האל נעדר או ש"הסתיר פניו" כי לא היה עוד לב לשכון בו?
הגלות נמשלה למוות (שזה תכלס הסיכום של מה שאמרת אם הבנתי נכון...) והגאולה לתחייה
אם אתה רוצה לקרוא לזה פילוסופי אתה יכול נראה לי אבל לא כזה קריטי איך קוראים לזה
אם אתה רוצה לקרוא לזה פילוסופי אתה יכול נראה לי אבל לא כזה קריטי איך קוראים לזה