11 תשובות
רוצה להגיד לך שאני מתמודדת עם חרדה חברתית מלא שנים וכל מה שתיארת זה בול ההרגשות שלי אבל כמו שאמרת את לא יכולה לאבחן את עצמך אז תדברי על זה עם אמא שלך בדיוק כמו מה שכתבת פה והיא תבין תאמיני לי גם אני בהתחלה התביישתי להגיד לאמא שלי את ההרגשות שלי
אנונימית
האמתי שגם אני ככה, הייתי ככה עוד מגיל 13 וזה השתפר לי יחסית בזה ששמתי את עצמי בסיטואציות חברתיות גם אם ממש לא רציתי וגם אם הרגשתי שזה הדבר שאני הכי לא יכולה לעשות, הכרחתי את עצמי וזה די משפר את ההרגשה באינטראקציות חברתיות והופך את זה לטבעי יותר עם פחות חרדה
גם קראתי כל מיני דברים שיכולים לעזור וניסיתי מדיטציה ולשתף אחרים (מה שאת יכולה לעשות עם אמא שלך) וזה גם קצת עוזר להתקפי חרדה ובכללי להרגשה.
אני ממליצה לך לנסות כל מיני דברים בעצמך לפני שאת פונה לאנשי מקצוע כי זה גם מה שאני רציתי לעשות וכנראה שלא אגיע לזה שוב
גם קראתי כל מיני דברים שיכולים לעזור וניסיתי מדיטציה ולשתף אחרים (מה שאת יכולה לעשות עם אמא שלך) וזה גם קצת עוזר להתקפי חרדה ובכללי להרגשה.
אני ממליצה לך לנסות כל מיני דברים בעצמך לפני שאת פונה לאנשי מקצוע כי זה גם מה שאני רציתי לעשות וכנראה שלא אגיע לזה שוב
אני אומנם בלי חרדה חברתית
אבל אני חושבת שלבוא לאמא ולהגיד בהכי כנות את מה שאת מרגישה זה הדבר שהכי יעזור במצב הזה
בסופו של דבר אם זה משהו שמונע ממך חיים רגילים עדיף להתבייש לרגע אחד ולהגיד להורים מאשר לחיות ככה כל החיים
אבל אני חושבת שלבוא לאמא ולהגיד בהכי כנות את מה שאת מרגישה זה הדבר שהכי יעזור במצב הזה
בסופו של דבר אם זה משהו שמונע ממך חיים רגילים עדיף להתבייש לרגע אחד ולהגיד להורים מאשר לחיות ככה כל החיים
אני גם הייתי כמוך ועם השנים החרדה החברתית התמתנה לה, השאלה היא למה חשוב לך אבחון בגיל 16? לא בקטע שופט אני גם מאוד רציתי איבחונים לכל הבעיות שהיו לי/אני חושבת שיש לי עד היום
אנונימית
^^^את צודקת כן לעשות את הדברים למרות שקשה זה הדבר שהכי עוזר לחרדה חברתית אבל רק לחשוב על לנסות את הדברים האלה נגיד להיכנס למקום מלא אנשים בלי לחשוב מיליון מחשבות בזמן הזה ולהסתכל רק על אנשים מסביב לבדוק אם שופטים אותך זה חרא וקשה אז כאילו אתה אומרת לעצמך אני לא אעשה את זה יותר בחיים זה סתם הורס לי
אנונימית
ותקשיבי אני באמת אומרת לך החרדה לא נעלמת היא רק מתגברת אם לא מטפלים בזה . זה מה שקורה לי עכשיו
אנונימית
^^אני מבינה אותך ממש
הדבר האחרון שבנאדם עם חרדה חברתית ירצה זה להיות בחדר עם מלא אנשים שהדבר היחידי שהוא חושב עליו זה מה חושבים עליי או אם שונאים אותי או מדברים עליי,
אבל כל הקטע הוא לצאת מאיזור הנוחות גם אם זה קשה ולבוא עם חברה או מישהו שיכול לתמוך ובאמת פשוט לשים את עצמך במצב הזה ולתת לזה הזדמנות
הדבר האחרון שבנאדם עם חרדה חברתית ירצה זה להיות בחדר עם מלא אנשים שהדבר היחידי שהוא חושב עליו זה מה חושבים עליי או אם שונאים אותי או מדברים עליי,
אבל כל הקטע הוא לצאת מאיזור הנוחות גם אם זה קשה ולבוא עם חברה או מישהו שיכול לתמוך ובאמת פשוט לשים את עצמך במצב הזה ולתת לזה הזדמנות
שואל השאלה:
^^^^ שאלה מהממת. חשוב לי האבחון למרות שאני רק בת 16, גם כדי שאוכל לקבל טיפול מקצועי בשלב הזה ולא מאוחר יותר בחיים, וגם בשביל שתהיה הכרה במצב שלי. הרי כפי שכבר ציינתי זה פוגש אותי הרבה בחיי היומיום, וזה עשוי לשנות את היחס כלפיי במצבים מסוימים במקרה ויהיה לי אבחון... תודה על ההבנה!
^^^^ שאלה מהממת. חשוב לי האבחון למרות שאני רק בת 16, גם כדי שאוכל לקבל טיפול מקצועי בשלב הזה ולא מאוחר יותר בחיים, וגם בשביל שתהיה הכרה במצב שלי. הרי כפי שכבר ציינתי זה פוגש אותי הרבה בחיי היומיום, וזה עשוי לשנות את היחס כלפיי במצבים מסוימים במקרה ויהיה לי אבחון... תודה על ההבנה!
אנונימית
אם את מעדיפה לטפל בזה בדרך אחרת ולא לבד יש כל מיני דרכים ואת יכולה לדבר עם אמא שלך על זה שתקבעו אבחנה מקצועית ויכול להיות שיתנו לך תרגילים או תרופות להפחתת חרדה
לא חרדה חברתית אבל מאז היסודי אני מתמודדת עם חרדות קשות שבזמן האחרון הובילו גם לדיכאון ולדעתי את פשוט צריכה לשבת עם אמא שלך להסביר לה מה את מרגישה ולהסביר לה שאת מרגישה שזה מקשה עלייך ואת רוצה לגשת לעזרה מקצועית
אנונימית
גם אני ככה, כי כל הזמן היו צוחקים ויורדים עליי ואין לי אמון באנשים, אותי היועצת אבחנה באיזה אתר כזה .
אנונימי
באותו הנושא: