אני עכשיו בדרך לסטוק עם אמא שלי בשביל לקנות תיק לבית ספר, ואז אח שלי פתאום בא לתחנה ושאלתי אותו לאן הוא הולך והוא אומר לי שהוא בא איתי, ואתמול היה לי יום כיף איתה וגם הוא רוצה, ופיזית רק הלכנו לסופר פארם כדי לקנות כמה דברים לאמא שלי ולקחתי גם שעווה כי נגמר לי, למקסטוק כי רציתי לקנות תיק ולא היה שם משהו שאהבתי והמשכנו לקנות דברים לאמא שלי ולבית ולקחתי גם שתי שלטים כאלו לחדר שלי, ובסוף הלכנו לקנות פלאפל וקנינו גם לו ולאחותי, והוא כל הזמן הוא אומר לי "את מקנאה זה שאמא קנתה לי גלידה לא אומר שהיא צריכה לקנות גם לך" וםיזית רק שאלתי אם זה מהכסף שלו או משל אמא שלי, ואני לא מבינה למה הוא כל הזמן צריך להידחף, וגם כשאני ואחותי הולכות לבת דודה שלי (14, 15 ו18) הוא אומר שגם הוא רוצה וזה לא פייר שהוא אף פעם לא בא איתנו, והוא פיזית בן 11, בן וכל הזמן מדבר כמו תינוק, בוכה או פשוט מביך רצח וכבר אח אפשר להיות איתו, וזה לא קשור למקרה שקרה זה פשוט כל-כך מעצבןן, כי הוא פשוט חייב להידחף כל הזמן