מה דעתכם על הדיבייט?

הדעה שלי לא פופולרית, ואני באמת לא בטוח אם מישהו עוד חושב כמוני אבל אם אפילו מישהו אחד יתחבר לזה, עשיתי את שלי.

לדעתי, צריך להסתכל על כל זה בזווית הרבה יותר רחבה. המניע של אלון (ואנשים כמוהו) הוא שנעשה תארים וניכנס למקצועות ה"חיוניים" רפואה, מדע, חקר, הנדסה כי זה מה שמניע את הטכנולוגיה קדימה. למה? כי כל מי שנמצא היום בצמרת המיליארדרים, האנשים שבמעגל המצומצם של ה"כוח" העולמי כולם עם אינטרס אחד: שהעולם ימשיך להתקיים ולהתפתח, כי זה לטובתם האישית.

הם לא מדברים על זה ישירות, אבל הם יודעים שזה מה שיאפשר להם בעתיד לחיות עד גיל 120 או 140 במקום 80 וזה לא מדע בדיוני. זה כבר על השולחן של עתידנים ומדענים. כל עוד יש כסף תהיה גישה לכל טכנולוגיה שתאפשר איכות חיים מטורפת. מה שלא יהיה, הם יוכלו לקנות את זה.

ומנגד יש את מתן. הוא אמנם לא שם (עדיין), אבל הוא שואף להגיע לשם, וזה מה שהוא מוכר לנו בסרטונים שלו: תפתח עסק, תהיה יזם, תצא ממירוץ העכברים. אבל בינינו הוא כבר בנה עסק, והעסק שלו זה למכור לנו את הרעיון הזה. זה לא סטרטאפ, זו מערכת שהוא בנה על הגב שלנו. "מועדון היזמים" נשמע טוב, אבל בפועל זה עוד מוצר שהוא מוכר, כשאין התחייבות אמיתית להצלחה. באותיות הקטנות זה תמיד שם.

הוא מציב לעצמו מקום בטוח מעל כולם, ובעצם משתמש בנו כסולם. מעודד אותנו לטפס, אבל מי שלא מצליח נופל. אבל הוא? כבר נמצא למעלה.

להקים עסק? זה קל. להצליח בו? זה משחק אחר לגמרי. להיכנס למעגל המצומצם? זה כמעט בלתי אפשרי. מתן יודע את זה טוב מאוד ולכן הוא לא באמת מבטיח הצלחה לאף אחד.

לסיכום: לשניהם יש אינטרסים. ההבדל הוא שאלון פועל מתוך אינטרס קולקטיבי (לפתח טכנולוגיות שישרתו את כולם, אבל בעיקר את אלו שיש להם עשר ספרות בבנק), ומתן מתוך אינטרס אישי, שגם אם עוזר לאחרים הוא תמיד מבטיח רק את המקום שלו.

ואם מישהו חושב שכולם יכולים להצליח אז כדאי שיזכור את 1929. על כל אחד שמרוויח מישהו אחר מפסיד. וההיסטוריה מדברת בעד עצמה.


---
כתיבה: אני עריכה לשונית: צ'אט gpt.