אני יהודייה גאה והכל אבל אתם באמת חושבים שעולם שלם מאמין באמונה שקרית כשרק אנחנו זו הדת האמיתית?

כן כל אחד והאמונה שלו

כן, בדיוק כמו שהם מאמינים שאנחנו זו אמונה שקרית

כן אבל לא לגמרי
האיסלאם באו מאיתנו (לדעתי עבדאללה היה אח של אברהם, בגלל זה הם גם נקראים בני דודים)
וגם הנצרות באו מאיתנו
ישו היה יהודי והם מאמינים בתנך שלנו

כל אחד והאמונה שלו.
אני לא רואה דתות אחרות כשקריות.

הרבה מהאמונות שלנו זה גם שלהם את יודעת,הנצרות היא פשוט המשך ותיקון ליהדות

כן

את לא יודעת כמה פעמים חשבתי את זה לעצמי!

לפי הדת אתה אמור להאמין בזה שקיימים "העמים הגויים" לא?

אני לא מאמינה בשום דבר באופן כללים ובאף אחד אבל אפשר להרהר על זה לפעמים לכיף

אני חושב וואלה שהם יאמינו במה שהם רוצים
לנו יש את בורא עולם ואני יודע שהוא קיים ולא עזב אותנו
מה שהם מאמינים? לא יודע אם הם צודקים או לא אבל לא נראה לי שזה רלוונטי להשוות
יש לי את בורא עולם ללמוד ממנו אני לא צריך ללמוד מהם

בתנך לא אומרים שיש רק את ה' ,יש עוד אלים פשוט ה' הוא הכי גדול

^וואלה זה אחד הלא נכונים מאיפה הבאת את זה? חח זה פשוט לא נכון

יש פסוקים למשל "כי גדול ה ומהולל מאוד נורא הוא על כל אלוהים" אבל זה לא המשמעות של הפסוק

ה ניצח את אל הבעל של הצידונים

המורה שלי לתנך אמרה, אני לא זוכרת את הפסוק,תחפש

לא קשה לנצח משהו שאין לו ממשות לחמנו הם סר צילם מעליהם

בכל אופן לא יודע מה הכוונה שלך באלילים אחרים שכן קיימים איך זה יכול להיות אם הכל בשליטה של הקב"ה

זה לא המסקנה, המסקנה היא שאם אנשים שונים מאמינים באמונות שונות אז אמונה של אנשים היא לא מקור ראייתי, מאוד פשוט (גם לדברים שבהם כן יש קונצנזוס נטול ראיות)

זה לא כמה מאמינים בכל אמונה אלא המסקנה שאמונה היא לא מקור ראייתי לכלום.

^^^^^ כתוב שהשם עשה באלוהי מצרים שפטים. אז אלוהי מצרים היו אלוהים? משמעות של זה שהם עבדו את הצאן ובהתאם לזה הפסוק קרא לזה "אלוהי מצרים". חבל שאנחנו בעצמו נטעה בזה.

לא בכל הדתות יש שקר ואמת אין דת אחת שהיא האמת בהתגלמותה דתות לאורך השנים עשו יותר נזק מתועלת

^^אף פעם לא שמת לב שבתורה לא מופיע אפילו פעם אחת איסור על אמונה בקיום אל זר?
יש עשרות פעמים באובססיביות חזרה על איסור לעבור אלהים אחרים וכמעט תמיד הם מכונים כ"אלוהים אחרים" "אל זר" וכדומה, נראה שרוב החומר בתורה נכתב בתקופה שהאמונה הייתה מונולטרית - מחויבות לאל אחד עם אמונה בריבוי אלים, אם תשים לב לפרטים תראה שבעשרת הדברות כתוב "לא תשתחווה להם ולא תעבדם כי יהיה אלוהיך אל קנא" יש כאן הסבר שלמרות שרוב האלים הם לא קנאים לעבודת אל אחר יהזה (אני מצנזר) הוא "אל קנא"

"מצריים עבדו את הצאן" מי לימד אותך היסטוריה חז"ל ?
למצריים היה פולחן מורכב אבל הוא לא כלל פולחן לכבשים, וודאי שלא אמונה בכוח של כבשים, פגאנים אף פעם לא האמינו בזה שגוש האבן שהם בנו הוא בעל כוח עצמאי, הם האמינו שהוא סמל לאל, או מקום משכן, בצורה לא מאוד שונה מסמלי דת ביהדות (כמו הכרובים במקדש)

כן זה כמו שהעולם מאשים אותנו ברצח עם... אבל אנחנו יודעים שזה שקר ואנחנו צודקים

^^ ראית פירוש של "אלוהים אחרים"? למשל "אחרים לעובדיהם". זה בכלל לשון מושאל. והתורה הדגישה שאין מלבד השם יתברך: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי השם הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה), "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי השם הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת; אֵין עוֹד" (דברים ד, לט). עכשיו, מה תגיד? שספר דברים נוסף לתורה בדור הרבה יותר מאוחר בתקופת מלך יאשיהו או שטות אחרת של ביקורת המקרא?

^ספר דברים באמת נכתב בתקופת יאשיהו כדי לבסס את שלטונו
זה לא סוד שהעברים לפני תקופותו סגדו לאלים אחרים בנוסף לאל שדי והוא הביא רפורמה שמחייבת סגידה רק לאל אחד

הנה הוכחות לוגיות שרק השם יכל לכתוב את התורה ולא בשר ודם, שהיא ניתנה במעמד הר סיני
ושהיהדות היא היחידה שנכונה

^^ כאילו שככה העם קיבל תורה חדשה מזאת שהייתה לפני וכאילו עד יאשיהו המלך היו בתורה ארבעה חומשים בלבד. יאשיהו המלך לא עשה שום "רפורמה", אלא החזיר את המצב לקדמותו למה שהיה לפני שקלקלו אבותיו מנשה ואמון. אבל עם ביקורת המקרא אפשר להמציא הרבה דברים הזויים, כמו שכאילו שהשם עצמו היה פעם אחד מתוך אלילים כנענים רבים ועם ישראל נוצר מאותה כנענים ולא מבני ישראל שיצאו ממצרים, כאילו הם יודעים טוב מה קרה לנו ולאבותינו.

אני חושב שאנחנו הגרסא המקורית והנצרות נגיד זה גרסא אחרת וגם האיסאלם מאמינים באלוהים אחד אז אני חושב שאנחנו הדת המקורית והם אולי אפילו פעם היו יהודים שפשוט התחילו להאמין בגרסא שונה

השאלה לא מדוייקת כי יש סוגים שונים של אמונות אצל אנשים בעולם והסתירה המובנית שבאמונות האחת את השנייה מכריחה שהאמונה האמיתית צריכה להיות מדוייקת והדיוק שבה מבדיל אותה משאר האמונות שאינן מדוייקות ובכך פחות רלוונטיות לאמת. כמות מאמינים כשלעצמה אינה ערובה לאמיתות אך ניתן לשלול את נכונות האמונה באלילים מעצם סתירת אפשרות קיומם, שאם קיימים אינם מוגבלים ואם אינם מוגבלים נדרש שיהיה ביכולתם להגביל אחד את השני מה שסותר את אי מוגבלותו של הנגבל ובכך את קיומו מלכתחילה. הדבר לא כך עבור א-ל אחד. הנצרות אלילית (יעויין ערך השילוש הטמא) והאיסלאם בא הרבה אחרי עם טענות היסטוריות מנותקות ובדרך של כפייה בחרב.

בנוגע לאיסור אמונה באל זר, המשמעות של המילה אל היא בעל כוח ובהקשר של אלוהות הכוונה לכוח בלעדי ללא סייגים והגבלות פוטנציאליות של בעל אותו הכוח.
בתורה בספר שמות כתוב "וַיְדַבֵּ֥ר יְ-הֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱ-לֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ וַיֹּ֥אמֶר יְ-הֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃ "(פרק לב פסוקים ז-ט), כלומר הציווי על ההכרה בא-לוהות של ה' כבעל הכוחות כולם שהוציאנו ממצרים סותרת אמונה בבעל כוח זר שיהיה אל ועל כן נענשו שעשו עגל מסכה ואמרו עליו כך, בניגוד גמור לציווי אליו היו מודעים עוד קודם, ועדיין נאמר כי עם קשה עורף הוא לרמז שזה לא יספיק למי שירצה להיות קשה עורף ולפקור

^^^^ראיתי את התירוצים - זה לא התיאור שם, תמיד תבדוק עם ההקשר, האם ההקשר הוא קנאות למי שבקשר עם מתחרה או רחמים על מי שפונה למי שלא עוזר?

זה חוזר בעקביות ובסגנונות שונים, רק בתשובה הקודמת הראית 3 דוגמאות (אלוהים אחרים אל זר, ומה פתאום דווקא שם יש את הסיבה ("אל קנא")
הוא מתרברב שהוא יעשה שפטים באלוהי מצריים, נכון שלאל יחיד יש מה להתגאות בנצחון על גושי מתכת ?
יתרו אומר "עתה ידעתי כי גדול יהיה מכל האלוהים" והתייחסו לזה בכבוד כשבח.

זה חוזר על עצמו בהרבה גרסאות שונות, ואין בתורה אפילו פעם בודדת ציווי על איסור של אמונה בכוח של אלים אחרים - איסור על עבודה להם כן- איסור על אמונה לא.
אם הבעיה בעבודה זרה זה היה האמונה היו מצווים על זה, אבל אם הבעיה היא פולחן מתחרה אז מאמינים בקיום האל האחר אבל אסור לעבוד אותו כי בניגוד לרוב האלים הוא "אל קנא"


ברור שרוב החלקים שהתורה נכתבה מהם הם מונולטריים ולא מונותאיסטים.

^ איפה הפסוק שמצווה על איסור אמונה באל זר בלי עבודה?
מילה במילה בבקשה.

אתה מייחס משמעות שלא קיימת בהקשר התנכי למילים (ממציא עברית חדשה)
תבדוק את כל ההקשרים של המילה "אלוהים " בתנ"ך וזה ממש לא בהכרח בעל הכוחות כולם, לא שמעת אף פעם על המושג "קורקנדנציה" ?

אתה חוזר על אותה הטעות שוב, שבה אתה סובר שהתורה מודה שמדובר באלים בעלי כוח, "מונולטריים" כלשונך אלא שזה לא המקרה באף אחת מהדוגמאות. הכינוי אלוה על אליל מסויים הוא בלשון בני אדם שבוחרים לכנות אותו כך ובשפתם התורה מדברת. גם יתרו כאדם שאין לו ידיעה על טיב אמיתות היות אליל אלוה אמת מכנה אותם כך כדי לרוקן את היותם בעלי כוח ולהראות שאינם כלום כלפי א-ל האמת

^^ ראית תרגום אונקלוס על הפסוק הזה? "כְּעַן יָדַעְנָא אֲרֵי רָב יְיָ וְלֵית אֱלָהּ בָּר מִנֵּיהּ" (אונקלוס שמות יח, א) - זאת גדול של השם יתברך שרק הוא אלוקים אמיתי והשאר לא.

ובקשר לקנאה, אז בגמרא מסופר שהיו גויים ששאלו מה יש לו לקנא אם הם כלום ושם דבר והתשובה שזאת הסיבה למה הוא מתקנא באלה שבוגדים בו עם אלה שהם כלום ושום דבר: "שאל אגריפס שר צבא את ר"ג: כתיב בתורתכם (דברים ד, כד) "כי השם אלהיך אש אכלה הוא אל קנא". כלום מתקנא, אלא חכם בחכם, וגבור בגבור, ועשיר בעשיר". אמר לו אמשול לך משל למה"ד: "לאדם שנשא אשה על אשתו: חשובה ממנה - אין מתקנאה ב,ה פחותה ממנה - מתקנאה בה" (עבודה זרה נה א).

זה לא ציווי, וזה תרגום אונקלוס, כלומר חז"ל אצה בא להגיד לי שחז"ל חשבו את זה, אתה חושב שאני לא יודע את זה?

אבל לא שאלתי אותך איפה כתוב שלאלוהים אחרים אין כוח, אלא איפה כתוב בתורה (חמשה חומשים) איסור על אמונה בכוח של אל אחר בלי עבודה אליו, בדת מונותאיסטית הבעיה היא עם העבודה זרה היא האמונה באל אחר, בדת מונולטרית הבעיה היא הפולחן המתחרה,

לא דיברתי רק על הביטוי אלא על ההקשר- למה לא לעבוד עבודה זרה? כי האל שלך (בדגש - אלוהיך) אל קנא, וברגע שלוקחים את זה על רקע הפולחן במקומות אחרים שהם (וכך כתוב גם בתורה ) הכירו אז זה אומר - אסור לכם לעבוד אל אחר כי האל שלך קנא לזה (בתקופה שבה רוב האלים שהאמינו בהם לא "היו " קנאים לזה.

אז שוב תירוץ על ביטוי תוך התעלמות מההקשר, זה מה שחז"ל ושאר התרצנים מומחים בו.

(וגם התירוץ הזה הוא גרוע - כי בכלל הדוגמא לגבר מקנא ביחס לאל מול פולחן זר (היחס הזה הוא תמיד לפולחן וחזור על עצמו בתנ"ך לא ביחס לאמונה) היא אם יש אל מתחרה, אבל כשאין אל?
מה הקשר?
(וגם אם היי זה ביחס לאמונה ולא לטקס הפולחן)

קודם כל רוב העולם מאמין באלוקים.
רק שהוא מאמין בו בצורה מעוותת

ולשאלה כן, חד משמעית.

שמע אח אתה דתל''ש ואתה לא מפסיק להשקיע זמן בתורה, אולי עדין בכל זאת בפנים אתה ממש מאמין?^^

התירוץ מעולה, כנראה לא הבנת. אם בעל מתכתב עם אשתו מבדוי כדי לבדוק אם היא נאמנה לו והיא כותבת דברים שהיא לא אומרת לו בדרך כלל זה מקניא גם כשאין את אותו אדם באמת, למעשה זה אפילו במובן מסויים יותר פוגע כי זו בסך הכל העמדת פנים שהיא זיוף ששווה מהבחינה הזאת יותר בעיניה מבעלה.
מלבד זאת על הפסוק בספר שמות:"לֹֽא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית:" (כג, לב) הקשה אור החיים, והכריח: "לא תכרות וגו'. קשה: אם כבר צוה שיהרסו וישברו אותם, מה מקום לצוות על כריתת ברית עמהם. ועוד, איך יוצדק לכרות ברית לאלהיהן. ואם על עבודת עבודה זרה הוא אומר, מאי איריא בכריתת ברית:
אכן כוונת הכתוב הוא לומר שאין אוסר כריתת ברית עם האומות אלא כל עוד שהם ואלהיהן עמהם אבל אם כפרו באלהיהן אין איסור לזה אמר לא תכרות להם ולאלהיהן פירוש כשיהיו להם אלהיהן ברית. ונתכוון גם לומר כי הכורת ברית לעובד עבודה זרה כאלו כרת ברית לעבודה זרה עצמה מב' טעמים. האחד כי סופו ליכשל כמאמר הסמוך פן יחטיאו וגו' כי תעבוד. והב' כי בחינת העבודה זרה תתלבש בעובדיה ובזה נמצא שכורת ברית גם לאלהיהן רחמנא ליצלן, ואין לומר כי לזה לבד נתכוין שאם כן היה לו לומר לא תכרות להם ברית ולאלהיהן ואז היינו אומרים שהכוונה היא אם כרת להם ברית מעלה עליו הכתוב כאלו וכו', אכן מאומרו הזכרת הברית אחר הזכרת אלהיהן יגיד גם מה שפירשנו שלא אסר אלא בזמן שלא קבל שלא לעבוד עבודה זרה אבל אם אין לו אלוה מותר לכרות לו ברית כמו שכרתו ברית לגבעונים. וטעם שהקפידו ישראל אחר כך, לצד שאמרו ז"ל (ירושלמי שביעית פ"ו) שמתחלה היו מהמורדים בישראל בשליחות אגרת יהושע ונתחייבו כליה כמצות המלך לא תחיה כל נשמה:"
כלומר ה*כפירה* בעבודה הזרה היא תנאי לעשיית ברית עם הגוי ולא הפולחן שהרי כבר ננתץ

^ זה לא תקשורת מבדוי- זה כעס אישי על פולחן - לא על ההסכמה - זה על הפולחן - בדוגמא שנתת זה ההסכמה, אבל בתורה זה תמיד על הפולחן , אלהי הימים האחרים כמעט תמיד מכונים "אלוהים אחרים" "אל זר" וכדומה, אני מדבר גם על ההקשר של ה"קנא" שזה מדבר בדגש על "אלוהיך" בתקופה שבה רוב האלים שהאמינו בהם לא "דרשו" את זה .

זה חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב, מי שרוצה לדבר על האל היחיד זה היה הבסיס לא איסור על "אלוהים אחרים" לכל מקרה ותיאור יש לך תירוץ (גרוע) בפני עצמו (שתמיד מוצא מההקשר של הנושא, זה השיטה החז"לית הקבועה, לקחת מילה או משפט ולשחק איתו במקום פשוט לקרוא בעברית (עם התאמה לעברית מקראית - דבר שאפשר לעשות בקלות עם קורקנדציה ) את התוכן הברור מאוד ברובו המוחלט.

ואל תביא גמרות - אני לא מדבר על הדת החז"לית אלא על הדת התנ"כית המוקדמת, להגיד דברים בשם הגמרא לא יהפוך אותם לשטות קטנה יותר .
ולפי התנ"ך נראה שרובו נכתב מתוך אמונה מונולטרית ולא מונותאיסטית.

כבר פרכתי את טענותיך בתגובתי המיותרת הקודמת שבה הדגשתי שהכפירה באלילים מוכרחת לוגית כתנאי לכריתת ברית עם הגויים אחרת הקושיא נשארת והיא כיצד המצווה על הנתיצה מצווה גם על אי כריתת ברית איתם ועם אלוהיהם הרי כבר ננתצו. אי הפעלת היגיון כנשק פרשני היא עליבות אינטלקטואלית שאתה נושא בה בשמחה כי היא זו שמשחררת אותך במעט מהקושי שבלהתלבש כחרדי אך להתנהג כרשע בסתר. טענות להבדלים בין הדת בתקופת התנ"ך לבין הדת בתקופת חז"ל הן ריקות מתוכן מבחינה לוגית מהיעדר הוכחות

כל הטענה שלך מתבססת על זה שהתורה היא 100% מה שחז"ל פרשו, למרות שבהרבה מקרים אפשר לראות שהם חרטטו את המוח,
קוראים לכשל הלוגי הזה "כשל לוגי הוכחה טעונת הוכחה"

לא הצלחת להבהיר אפילו פסוק אחד של ציווי
(בדגש על פסוק בעברית ולא פרשנות לא מילולית, ובדגש על ציווי)
יש עשרות פעמים (מעל עשר וודאי) של ציווים חד משמעיים על איסור פולחן ואפילו פעם בודדת אין בתורה איסור אחד חד משמעי על אמונה באלים אחרים כקיימים, בדת מונותאיסטית הבעיה שצפויה בעבודה זרה היא האמונה - כי הקרבן לאל הלא קיים הוא לא באמת עושה משהו - הבעיה היא האמונה עד כדי פולחן, אבל משום מה בתורה אין על זה אפילו פעם אחת של איסור חד משמעי מילולי.

אותו דבר כל שאר הדברים שלך היו מבוססים על "חכמינו" ז"ל שלא תמיד היו חכמים, בחלק מהמקרים הם אפילו הצליחו לבלבל בן משל ונמשל בדרשות שלהם.

לא הייתה כאן הישענות על פרשנות חז"ל אלא שאלה פשוטה כיצד הציווי על אי כריתת ברית איתם ועם אלוהיהם רלוונטי לאחר שננתצו. קושיא זו לא נענתה על ידך כצפוי ולכן הפסוק שציינתי (שמות כג, לב), דורש לא לכרות ברית עם גוי עם מזבח נתוץ בגלל העבודה הזרה שלו שבה מאמין. אור החיים אינו נחשב חז"ל. הציטוט של דבריו הובא כמהלך לוגי שעומד. טענת היעדר איסור "חד משמעי" כתירוץ לזלזול בחז"ל במסורת ובציבור אליו אתה מתחפש, אינה משנה את קיום האיסור כמו גם את חיוב קיומה של מסורת על פה לקיום המצוות המתוארות בכתוב אותו מקיימים מעביריו. המבלבל בין משל ונמשל הוא אתה. הבט עד אנה הגיעה מדרגתך שאלו המקומות מהם אתה צורך תוכן (טיפשי לחלוטין במהלך ה"לוגי" שלו שמתבסס על דרישה מנותקת מהמציאות שחז"ל יבחרו להתנסח בהתאם לחוסר ההבנה הבסיסית של הכותב שמבייש את עצמו שטקסט כזה אוילי יוצא מתחת ידו). נחמד לשים גם לב ששם האתר הפקרני שהפנית אליו הוא "חופש", מה שהנפש שלך מנסה להשיג באמצעות הדבקות בהבל שיצדיק את ההפקרות, כמעט פואטי אם לא היה כמעט עצוב.

זה מה שקורה כשאתה קורא חצי פסוק
אולי תעיף מבט על הפסוקים המלאים ?

א כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. ב וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. ג וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ. ד כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף יְהוָה בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר. ה כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ.

שים לב לסיבה שכתובה במפורש בפסוק ד- כי יביא את בנך מאחרי ו- עבדו אלהים אחרים- זה החשש ובגללו כל הציווי, ולפי התנ"ך החשש היה מוצדק - ועם ישראל באמת למד מהם, החשש האפשרי הוא שגם אם מחריבים את מקומות הפולחן שלהם אז יש חשש שהם עדיין יעבדו בצורה פרטית, ומתי שהוא יהיו יהודים שיושפעו מזה וישברו את המנולטריה המצווה .

אבל לא ככה כתוב בתורה איסור - כשבאים לאסור אומרים "לא תשתחווה להם ולא תעבדם"
"לא תבשל גדי בחלב אמו"
"על חלב וכל דם לא תאכלו"
"אל תקרבו לגלות ערווה"

בתורה איסורים כתובים בצורה ישירה - ומתוך עשרות פעמים שכתוב איסור ברור וישיר אין אפילו אחד שמדבר על איסור אמונה בקיום אל אחר.

^ זה שכתוב שהוא אחד ואין זולתו לא מספיק בשביל שלא נאמין בקיום?

^ זה שהוא אומר ?
גם אם היה ראיות על ישות מיסטית שאמרה זה ממש לא היה ראיה טובה שזה אמת, (כמובן שאין את זה)
אבל זה לא הדיון, הזכרתי שנראה שרוב התנ"ך נכתב תחת השקפה מונולטרית (ריבוי אלים עם מחויבות לפולחן בלעדי לאחד) ולא מונותאיסטית.

והבאתי את זה שאין בתורה אפילו פעם אחת ציווי ישיר וחד משמעי על איסור להאמין בקיום אל אחר ויש עשרות פעמים איסור על הפולחן לאל "אחר" "זר" וכדומה.

^ אם אלוקים לא אמין עליך ואתה מכחיש פסוקים מפורשים שכבר הבאתי למעלה מפרשת "ואתחנן" (דברים ד, לה; לט) , בעיה שלך.

אתה אומר אלוהים עם דילוג על ראיה על מיסטיקה בכלל, ועל הוכחה מוחלטת ממיסטיקה לאלוהים מוחלט בפרט.
(להאמין שזה אלוהים כי "אלוהים" אמר, ו"לדעת" שזה אלוהים כי "אלוהים" אמר את זה לא משהו חכם במיוחד.)

אבל זה לא היה הדיון, הראתי איך שהתנ"ך ברובו (לא כולו) מונולטרי ולא מונתאסטי.

כן.