בהנחה שאיזון רגשי הוא לא דבר- לפי מה יותר נכון לחיות, אדישות מוחלטת או רגשנות יתר?

אדישות מוחלטת
יותר קל להתמודד עם דברים קור רוח
מאשר רגשנות יתר כי במצבי קיצון אפשר להרוס לעצמך את החיים

שואל השאלה:
^למה את חושבת?

אדישות, מפני שבחירות רציונליות הן כמעט תמיד הבחירות הנכונות.

אדישות מוחלטת
חיים הרבה יותר קלים

^כנל לגבי רגש את יודעת

לא

בוודאי שכן יא גמורה

רגשנות יתר עדיף, אדישות מוחלטת תהפוך אותי לרובוט

אדישות מוחלטת
כשאדם אדיש לגמרי הוא לא ירגיש את החוסר ברגשנות, לכן לו עצמו יהיה טוב
כן לנו כבני אדם עם רגשות עצוב להסתכל על זה, אבל זה עדיף מרגשנות יתר שתגרום לך להיפגע מדברים שאתה לא אמור להיפגע ולייחס חשיבות לכל פיפס.

אדישות
רגש אפשר לזייף

אהבתי את הנחות היסוד של השאלה הזאת.

והתשובה היא כמובן רגשנות יתר. כי רגשות הן עובדות של המציאות, ואדישות היא הניסיון העקשני להתעלם מאותן עובדות.
וכידוע, כל התכחשות לאמת מובילה רק לשגיאה ולעיוות.

אדישות- מבחינה חברתית וסביבתית אנשים אוהבים אדישות כי זה מראה עלייך כאדם שעבר בחיים ובעל ניסיון ושאתה כעיקרון "לא ילדותי"
רגשנות- טוב לנפש שלך ולעצמך כי הרגשות שלך הרבה יותר עוצמתיים ואתה מרגיש יותר מכל רגש מה שהופך את החוויות שאתה עובר ליותר משמעותיות בשבילך