8 תשובות
ברור, כל הזמן מחפשים מה אין
כן.
הכרת הטוב נשחקה כי העולם היום מלא ברעש כל הזמן מראים לנו מה חסר לנו מה לא הספקנו מה אחרים השיגו ואנחנו לא וזה יוצר מין תחושת פומו כזאת שמרוב שאנחנו עסוקים בלרצות עוד ועוד אנחנו שוכחים לעצור ולהגיד רגע תודה על מה שכבר יש לי פעם אנשים שמחו בדברים קטנים כי לא הייתה השוואה בלתי פוסקת לכל העולם אבל היום כל תמונה באינסטגרם כל סרטון בטיקטוק זה מישהו שמציג חיים מושלמים ואז המוח שלנו מתחיל לחשוב שגם לנו מגיע כל זה ואם אין לנו אז משהו בנו דפוק ואז גם אם יש לנו דברים טובים אהבה משפחה אוכל בריא בגדים יפים או רגעים יפים אנחנו בקושי מעריכים אותם כי אנחנו מרוכזים בלמה זה לא כמו אצל ההוא או למה אין לי כמו ההיא וזה שוחק את היכולת להרגיש תודה מבפנים כי תודה אמיתית באה מהשוואה לעצמך לא לעולם וכשאנחנו שוכחים את זה אז שום דבר לא באמת מספק אותנו כי תמיד נרצה עוד ונרגיש שחסר לנו גם אם יש לנו מלא
הכרת הטוב נשחקה כי העולם היום מלא ברעש כל הזמן מראים לנו מה חסר לנו מה לא הספקנו מה אחרים השיגו ואנחנו לא וזה יוצר מין תחושת פומו כזאת שמרוב שאנחנו עסוקים בלרצות עוד ועוד אנחנו שוכחים לעצור ולהגיד רגע תודה על מה שכבר יש לי פעם אנשים שמחו בדברים קטנים כי לא הייתה השוואה בלתי פוסקת לכל העולם אבל היום כל תמונה באינסטגרם כל סרטון בטיקטוק זה מישהו שמציג חיים מושלמים ואז המוח שלנו מתחיל לחשוב שגם לנו מגיע כל זה ואם אין לנו אז משהו בנו דפוק ואז גם אם יש לנו דברים טובים אהבה משפחה אוכל בריא בגדים יפים או רגעים יפים אנחנו בקושי מעריכים אותם כי אנחנו מרוכזים בלמה זה לא כמו אצל ההוא או למה אין לי כמו ההיא וזה שוחק את היכולת להרגיש תודה מבפנים כי תודה אמיתית באה מהשוואה לעצמך לא לעולם וכשאנחנו שוכחים את זה אז שום דבר לא באמת מספק אותנו כי תמיד נרצה עוד ונרגיש שחסר לנו גם אם יש לנו מלא
כן אנשים בכיינים
אני חושב שכשהכל מגיע בקלות, קשה לנו יותר להעריך את הדברים.
לדוגמה אם נרצה לשתות, יש ברז עם מים נקיים וראויים לשתייה, אנחנו לא צריכים להתאמץ.
ועדיין, יש אספקטים שדווקא התחזקו. כמו כיבוד והערכת ההורים לדוגמה או הישענות על חברים ומכרים שאנחנו מוקירים עליהם תודה.
לכל התפתחות יש חסרונות ויתרונות שמשנים את הערכים וצורת החיים שלנו. עדיין יש הכרת הטוב, פשוט בדרכים אחרות.
אני לא מוסמך להגיד אם הערך הזה נשחק או לא ואי אפשר לאמוד אותו לדעתי, לרוב הוא מגיע מבפנים ולא מתבטא בחוץ.
לדוגמה אם נרצה לשתות, יש ברז עם מים נקיים וראויים לשתייה, אנחנו לא צריכים להתאמץ.
ועדיין, יש אספקטים שדווקא התחזקו. כמו כיבוד והערכת ההורים לדוגמה או הישענות על חברים ומכרים שאנחנו מוקירים עליהם תודה.
לכל התפתחות יש חסרונות ויתרונות שמשנים את הערכים וצורת החיים שלנו. עדיין יש הכרת הטוב, פשוט בדרכים אחרות.
אני לא מוסמך להגיד אם הערך הזה נשחק או לא ואי אפשר לאמוד אותו לדעתי, לרוב הוא מגיע מבפנים ולא מתבטא בחוץ.
חינוך הוא הבסיס להכרת הטוב. יש לי שני ילדים שראו את הכרת הטוב שלי ולכן הם מכירים טובה לכולם. הבן שלי בגיל שלוש הלך למטאטא הרחוב שלנו ושאל לשמו. הוא ענה לו ברוך. ומאז הוא אמר לו תודה רבה ברוך שאתה מנקה לנו את הרחוב. כל בוקר ובהמשך כל מורה. מדריך ובכלל. יחדים לומדים מחיקוי ומהבנה שלא הכל מגיע להם
כן, הכרת הטוב חד משמעית נהיה ערך נשחק בימים האלו וזה קורה כי החיים נהיו סופר מהירים ולחוצים ואנשים התרגלו לקבל הכל כמובן מאליו. היום הכל נגיש ומיידי ואנחנו כל הזמן שוכחים לעצור לרגע ולהגיד תודה גם לאנשים מסביבנו ועל כל מה שיש לנו. ולדעתי בשביל לא לאבד את זה צריך להזכיר לעצמנו כל יום שיש סיבה להכיר תודה, להודות למי שעוזר לנו, להעריך מחוות קטנות ובאופן כללי לזכור שגם הדברים הכי פשוטים כמו בריאות למשל או משפחה וחברים הם לא מובנים מאליהם בכלל
כןן
באותו הנושא: