מרגישה שכולם אוהבים אותי - אבל רק כשנוח להם.

יש לי שאלה אמיתית
למה אני תמיד הבחירה השנייה? כאילו כולם זוכרים אותי רק כשאין להם מישהו אחר.
אני מתנהגת לכולם באהבה, מחבקת, שם בשבילם אבל כשאני צריכה אותם? פתאום שקט.
קרה לכם? איך יוצאים מהלופ הזה?