התחלתי לעבוד במקס סטוק כולם שם היו לא נעימים אליי וגרמו לי לבכות ולהרגיש לא רצויה ולא טובה מספיק ולא אהובה וזה היה מהיום עבודה הראשון וגם זאת העבודה הראשונה שלי וסורי על החפירה אבל הייתי חייבת לפרוק זה פשוט הכל ביחד זה לא רק סיבה אחת זה 6 ימים בשבוע וקשה להתחייב לזה זה מרגיש שאין לי הרבה זמן לדברים אחרים כמו לימודים ולהנות ויש להם בעיות עם חופשים כי אין להם עובדים ובאמת דיברתי עם מישהי שם שאמרה לי שמי שנשאר זה רק כאלה שממש זקוקים לכסף זה או ערבים או רוסים שלא כל כך יודעים עברית ואת השפה שלא נעים לעבוד איתם או כאלה שיש להם טיפה בעיות זה גם לא באזור העיר או הקניון וזה מרוחק וזה מקום ענקי שגם ככה קשה לעבוד שם וקשה להסתגל זאת עבודה פיזית בשביל שכר מינימום ובקושי יש עובדים כולם מתפטרים שם הם כל הזמן מחפשים עבודה זה להיות שם לבד בזמן שאנשים מתייחסים אלי חרא ולא מלמדים אותי או עוזרים לי או עושים לי התלמדות אני רק בת 17 אני לא בנויה ללעבוד לבד שנותנים לי יחס מזלזל גם לא מלמדים אותי או עושים לי התלמדות או נחמדים אלי וגם כועסים עלי ונותנים לי יחס מזלזל נשים שגדולות ממני בהרבה ורעות כשאני לא עושה משהו נכון אני גם רק בן אדם אחד אני לא יכולה להשתלט על מקום כזה גדול במיוחד שלא מסבירים לי ומרכלים עלי מהצד והיה לי קשה ממש לבכות ולעבור את זה שרעים אליי ולא נחמדים אלי ואולי אני רגישה מידי אבל אני אני לא חזקה מספיק בשביל לעבור את זה ועשיתי את זה רק בשביל רישיון ושאוכל להירשם לחדר כושר אבל באמת סבלתי ואני גם מפחדת להתפטר זה החזיר אותי ההתנהגות שלהם לאיך שהתייחסו אלי פעם בבית ספר שהיו רעים אלי אבל אז לפחות לא הייתי לבד פתאום הרגשתי שם בודדה ושנואה ושאני לא מצליחה כלום כי לא עוזרים לי וזה לא מקום עבודה בשבילי יותר אני באמת סובלת וזה גורם לי לחוסר ביטחון פתאום אני לא בנויה ליחס הזה וגם הן פשוט ריכלו עלי וכשהן ראו שבכיתי אחת מהן אמרה שתבכה זה באמת התייחסו אלי נורא שם באמת סבלתי כל הזמן דיברו אלי לא נעים ולא יפה והייתי שם לבד ולא עזרו לי ומצאתי את עצמי בסיטואציה שבנות מרכלות עלי ועושות לי מבטים לא נעימים במזמן שהייתי הכי נחמדה וטובה אליהם ולא עשיתי שום דבר רע והרגשתי שאני לא טובה מספיק ואני לא מצליחה וקשה לי שמתנהגים אלי לא נעים זה שובר אותי ממש במיוחד שהייתי שם לבד