פרפקציוניסטים בתיכון, מה הבעיה שלכם לקבל פחות מ90 במקצועות?

אנחנו אוהבים דברים מושלמים.
מה שלא מושלם פשוט מאוד מציק בעין או בהרגשה.

המחשבה שעשיתי מבחן ושהוא לא יצא מושלם והיו טעויות זה מעצבן

שאלה טובה חח
נראה לי שזה כי התרגלתי שכל המאמץ וההשקעה שלי לאורך השנים הובילו לתוצאות גבוהות ומהן הדרישות שלי מעצמי גבוהות בהתאם

זה קשור לציפיות עצמיות
הצבתי רף לעצמי, אם אכשל בו ארגיש רע. זה עניין של אובססיה, מפתחים אובססיה למרדף הזה אחרי ציונים ונהיים חרשנים וזה הופך לפעמים לדבר רע מרוב הלחץ והאכזבה.
אם לא מצליחים אז לומדים כמה שיותר כדי לא להגיע להרגשה הזאת, כדי שהמאמץ שהשקענו ישתלם.

זאת השריטה- לא תמיד יש סיבה.
אישית אני פשוט שואפת להכי גבוה שאפשר, או לפחות להכי גבוה שאני מרגישה שאני יכולה להוציא, ואם קיבלתי פחות אתבאס, גם אם זה ציון טוב

^^^מסכים מאוד

זה מאוד תלוי בשבילי
לרוב זה כי הצבתי לעצמי סטנדרטים, אני רגילה לציונים מסוימים ואם אני מקבלת פחות אז זה טיפה מאכזב, אני יודעת שיכולתי יותר,,

לפעמים זה קשור לזה שאמא שלי זורקת הערות שמעצבנות אותי לגבי זה ונגיד קיבלתי ציון אחד פחות מהרגיל וישר אני צריכה מורה פרטי דךמגלגגצתגצג אבל זה פחות חח

אבל אני לא ממש מתלוננת כי אני גם מבינה שעוד כמה נקודות לא באמת יעשו את ההבדל אבל כע לפעמים זה פשוט שווה לנסות ולשפר ליותר

משהו בראש. כיאלו אם קיבלתי 90-99 אני מתבאסת. אני לא לא באמת אלך לשפר את זה... ומתחת ל90 בעיניי זאת בושה.